ככה בדיוק מתחיל לינץ׳. במדוזה

לא דו קיום ולא נעליים, מי שהתחיל בתוקפנות ישלם את המחיר, אז תפסיקו להיות שמאלנים יפי נפש. מה קורה כשישראלים פוגשים מדוזה

ניסן שור
ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מדוזה בחוף גורדון, תל אביב
מדוזה בחוף גורדון, ת"אצילום: דניאל בר און
ניסן שור
ניסן שור

ישראלי הולך לחוף הים. ישראלי נכנס למים. ישראלי פוגש מדוזה. הוא כבר ראה מאות מדוזות. אלפי מדוזות. עשרות־אלפים. ובכל זאת, המדוזה מצליחה לייצר אצלו תחושה קיצונית של השתוממות. כאילו שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא פוגש מדוזה. הישראלי חש את עצמו כבעל בית. אלוהים הבטיח לו את הים בתנ"ך. המדוזה לא שייכת לכאן. היא אורחת. הישראלי שייך. איך היא מעזה, המדוזה, ככה סתם, באמצע הקיץ, לפלוש למרחב המחיה של הישראלי. חצופה שכמותה. הישראלי כבר יראה לה מה זה. הוא היה פה קודם. לפני אלפיים שנה. איפה היתה המדוזה? באיזו זכות היא נדדה אל חופינו? יש לה אזרחות? תושבות? קושאן? שתחזור מאיפה שהיא באה, המדוזה, לפני שניקח אותה ואת החברות שלה ונשים אותן מאחורי חומות ומחסומים ורשתות דיג, כדי שלא יעזו להפריע לנו יותר. בתוך המים אין מקום לדו קיום. זה או הישראלים או המדוזות. הן התחילו. הן עקצו קודם. הן צריכות לשלם את המחיר על התוקפנות שלהן.

כך התחיל הלינץ', בחוף הים של תל אביב ביום שבת בצהריים. מדוזה אומללה מוטלת על החול החם. עובר אורח לבוש בספידו בצבע אדום מבחין בה. המדוזה מנוטרלת. היא לא יכולה להזיק לאף אחד. אבל לעובר האורח לא אכפת. הוא נעצר לידה, מתבונן לצדדים ונותן לה בעיטה. עוד בעיטה. יותר חזקה. רואה שהיא לא מגיבה. "בת זונה", הוא מסנן לעברה, "כוסאמא שלך, אני אראה לך מה זה". המדוזה נדונה למוות, ללא משפט. עוד עובר אורח מצטרף. הוא מחזיק ביד מטקה. בזמן שעובר האורח הראשון בועט במדוזה, הוא חובט בה בראשה עם המטקה. כך בסנכרון מושלם. בעיטה, מכה עם המטקה, בעיטה, מכה עם המטקה. המדוזה שותקת. אם היתה יודעת לדבר, היא היתה צווחת — "תעזבו אותי, תעזבו אותי, לא עשיתי לכם כלום. אני מדוזה חפה מפשע. אני עוקצת רק כשמתקרבים אלי ומאיימים עלי. לא רציתי להיות כאן. אלה שינויי האקלים שסחפו אותי אל הים שלכם. תחזירו אותי בבקשה למים ואני נשבעת שאתחפף למקום אחר". חוטפת עוד מכה בראש מהמטקה.

אל השניים מצטרף טינאייג'ר בגיל בר מצווה לערך. הוא יורק על המדוזה וצוחק. "מדוזה מזדיינת בתחת", הוא מקלל אותה. דורך עליה וכל הריר שלה נפלט מזרועותיה הדביקות אל החול. "איכס יא מגעילה", אומר עובר האורח השני ודופק לה עוד מטקה בראש. הנער הולך לרגע וחוזר עם מקל. הוא מתחיל לדקור את המדוזה עם המקל, שלא מצליח לחדור את העור, ולכן הוא נועץ יותר חזק, עד שהוא פוער חור בראש המדוזה. אחר כך הוא מצליף בה — ווּש, ווּש, ווּש. מגיע בחורה צעירה עם הסלולרי שלה. מתכופפת, מחייכת חיוך גדול, מבליטה את החזה שלה ועושה סלפי עם המדוזה. קוראת למישהו ששוכב על מחצלת לא רחוק משם. מגיע חייל יחף, עם דגמ"ח ובלי חולצה. הבחורה הצעירה מנשקת אותו. "בוא נעלה את זה לסטוריז באינסטוש", היא אומרת לו ושניהם מצטלמים בווידיאו, כשברקע המדוזה. הנערה מלטפת את החייל, קורצת למצלמה וצוהלת — "טודו בום!" החייל מכניס בעיטה למדוזה ומוסיף — "טודו בום".

מה הם רוצים מהמדוזה? להכאיב לה. הם נוקמים בה על חטאיהן של כל המדוזות. כל העקיצות וכל הצריבות והפצעים האדומים, המגרדים והכואבים. לא אכפת להם שהמדוזה הספציפית הזאת לא היתה מעורבת בפעולות איבה נגדם. מבחינתם, כל המדוזות הן אותו דבר. אבל הם גם מתלהבים מהמדוזה. מבחינתם, מדובר ביצור לא מובן, בעל מראה משונה וחייזרי. התגובות שלהם נעות בין דחייה למשיכה. המדוזה מפחידה ומסקרנת אותם. הם כמו ילדים קטנים, והמדוזה מביאה אותם לכדי אינפנטיליות גמורה. הם מתעללים בה מתוך יצר ילדי וסדיסטי. בכל קיץ וקיץ, הם מצליחים לייצר מחדש את המבט הנדהם, המתקשה להאמין בנוכחותה של המדוזה וקיומה על פני כדור הארץ. הם נדהמים מפלא הטבע הזה, אך מבקשים להכחיד אותו. המדוזה היא בלתי נשלטת. היא מגיעה בהמוניה ומייצרת פאניקה קולקטיבית. הפאניקה הופכת לאלימות, והאלימות לחוסר אונים. תהרגו עוד מדוזה ועוד מדוזה ועוד מדוזה, אבל הן לא ייעלמו. אי אפשר להיפטר מהן. המדוזה לא נתונה לגחמותיו של הישראלי. היא לא משרתת מטרה מסוימת. אין בה צורך אישי או לאומי. היא בסך הכל מדוזה. רוצה לעצמה טריטוריה, שלא יפריעו לה. היא חיה את חייה, ועל כן דינה אחד: מוות.

שרון פדידה, ללא כותרת, 2017

פעוט בלונדיני מתיישב ליד המדוזה ומכסה אותה בחול. "תקבור אותה, תקבור אותה", צועק לו עובר האורח עם המטקה, "יופי חמודי, תחנוק אותה". הפעוט מפזר עוד חול על המדוזה, וכל הנוכחים מנצלים את רגעיה האחרונים כדי לחבוט ולבעוט בה. לפתע מגיעה אשה מבוגרת, ממושקפת, עם כובע קש, מכנסי בד בצבע חאקי וחולצה לבנה ארוכה (בחום הזה?). "מה עשיתם למדוזה?" היא צווחת בקול דודתי. "מה זאת אומרת מה עשינו לה? חיסלנו אותה כמו שמגיע לה. עין תחת עין!" מרים את קולו האיש עם המטקה. "אבל היא לא עשתה לכם כלום", אומרת האשה. "היא מדוזה", עונה עובר האורח שכבר הספיק לחלק למדוזה עשרות בעיטות בראש. "תעזבו אותה. די כבר. הרגתם אותה. אתם ברברים". "חחחחח", צוחק עובר האורח הבועט. "חחחח", צוחק האיש עם המטקה. "חחח", צוחק הטינאייג'ר. "חחחח", צוחקים הנערה והחייל, ששוב מנסה לבעוט במדוזה, אך האשה הודפת אותו ומגינה על המדוזה בגופה. "חחח, יא סמולנית", הוא אומר לה, וכל החבורה מתפזרת ברגע אחד ומתכנסת סביב מוכר קרטיבים.

האשה מנערת את החול מהמדוזה. מלטפת אותה. עיניה נוצצת בשמש. יכול להיות שהיא מזילה דמעה? היא מקפלת את מכנסיה, מרימה את המדוזה, מערסלת אותה בידיה ונכנסת לתוך המים. היא מניחה את המדוזה בין הגלים, יוצאת החוצה, מקפלת בחזרה את המכנסיים הרטובים, נועלת כפכפים ומתרחקת משם. מטיילת לעבר יפו.

אחרי כמה שניות, המדוזה המתה נפלטת בחזרה אל החוף. היא מוטלת על החול, כחלחלה ושקופה. עובר אורח מבחין בה ונותן לה בעיטה. עובר אורח שני דופק לה מטקה בראש. "בת זונה", הוא אומר לה, "את תשלמי על מה שעשית".

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"