יפו בוערת ובצדק

היהודים חיו באשליה שהם יוכלו תמיד ליהנות מהפנטהאוזים ומסעדות הטאפאס שהקימו ביפו על חשבון התושבים המקומיים. זה היה חייב להתפוצץ, וזה התפוצץ

ניסן שור
ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עימותים יפו
צילום: תומר אפלבאום
ניסן שור
ניסן שור

כמה מחברי הטובים ביותר גרים ביפו. חלקם עברו לשם בלית ברירה. תל אביב נעשתה יקרה מדי בשבילם, והם יצאו לגלוּת יפו. בתור גולים תל־אביבים, הם השתלבו היטב בסביבה. או כך לפחות הם סבורים. בבוקר הם אוכלים מנת מסבחה באבו חסן וקונים פאקוּס אצל הירקן המקומי. מי ידע מה זה פאקוּס לפני חמש שנים? פאקוּס זה בן למשפחת הדלועים, שמזכיר מלפפון עם שערות, למי שעדיין לא מכיר. זה ירק שיהודים מקלפים, קוצצים ושמים בתוך סלט, כדי להרגיש חלק אינטגרלי מהמקום. הפלסטינים נולדו עם פאקוּס ביד. אני נולדתי עם סלק מבושל ששמים בתוך בורשט עם שמנת חמוצה. גם לי יש זכות לאכול פאקוּס, אבל אני לא אלחם עליה. הילידים אכלו פאקוּס מאות שנים לפני שאני הגעתי לכאן. אני אף פעם לא שוכח את זה כשאני חותך אותו, מפזר עליו מלח וסוחט לימון.

יש לי חברים שרכשו דירות ביפו. הם חלק מהג'נטריפיקציה. אני לא הייתי קונה דירה ביפו. לא בגלל שיש לי התנגדות אידיאלוגית, ובהחלט יש לי. אלא בעיקר מפני שאין לי כסף. יפו התייקרה בשנים האחרונות עד לרמה בלתי הגיונית. היהודים נכנסים פנימה ורוכשים פנטהאוזים ודופלקסים בהמוניהם. זה לא בהכרח דבר רע, דרך אגב. אם יש רגע בהיסטוריה שבו פלסטיני תושב שכונת עג'מי יכול לעשות אקזיט של כמה מיליוני שקלים ולמכור את הבית המתפורר שירש מסבא וסבתא שלו לאיזה מיליונר שעשה את הונו בהיי־טק — מה רע בזה? גם לשרוד את הנכבה, וגם לדפוק את היהודים בכסף. הרי זה שיחוק לא נורמלי. הנקמה האולטימטיבית.

אני מכיר אנשים שעברו ליפו כדי להרגיש "אותנטיים". נמאס להם מהזיוף של תל אביב, עיר הפלסטיק והמתכת, ההולכת ומתנכרת לאדם הפשוט, ומתבצרת בתוך גורדי שחקים. ביפו, כידוע, יש אנשים "אמיתיים". לא כמו בתל אביב. אם תצבוט אותם, הם יצתבטו. אם תדקור אותם, הם ידממו. אם אתה דוקר מישהו בשדרות רוטשילד, סביר להניח שהוא ידמם דולרים. ביפו עדיין אפשר להרגיש את הניחוח הנוסטלגי הזה של בתי האבן והשכונה הישנה שכאילו נגזרה מתוך סצנת ריקודים ב"קזבלן"; של האוויר הפתוח שאינו מופרע על ידי הקפיטליזם הדורסני. נכון, יש יותר ויותר דירות יוקרה, עם שוער בכניסה ואינטרקום. אבל זוהי עדיין יפו, ילדה. והיא מספקת את הפנטזיה האוריינטליסטית על מרחב אורבני ים־תיכוני, שבו העבר והמודרנה מנשבים ביחד כמו רוח מזרחית חמימה. יעני, וגרה כאפייה עם אייפד 2. אבל בלי יותר מדי כאפייה, בבקשה. יש גבול גם לסבלנותם של בעלי האייפד 2.

שרון פדידה, ללא כותרת, 2017

יפו הפכה ללייפסטייל. בשוק הפשפשים מסעדות נפתחות בקצב רצחני, כמו מתוך התקף בולימי. הצעקה האחרונה: מסעדות יווניות על חוף הים של יפו. אל דאגה, יפו לא תהיה כרתים. אבל גם על זה אפשר לפנטז. תיירים אמריקאים צועדים בסמטאות שרק שנה־שנתיים קודם לכן שוטטו בהן חתולי זבל. היהודים מבסוטים. יותר מדי מבסוטים. הם זחוחי דעת. הם חשים ביטחון עצמי, כלכלי ואישי. יותר מדי ביטחון. הם חושבים שככה זה צריך להיות וככה זה היה תמיד. כאילו שיפו נולדה ברגע שמסעדת הטאפאס הראשונה פתחה את דלתותיה. זו תפיסה א־היסטורית שמאפיינת את המזג הישראלי. כסף ונדל"ן מעניקים תחושה כוזבת של בעלות על השטח. הם דוחקים החוצה את כל מי שלא משתתף בהילולה. תושבי יפו הערבים הופכים להיות שוליים. הם לא יושבים במסעדות המפונפנות ולוגמים קוקטייל מתקתק ב–50 שקל. הם פשוט מתקיימים, כפי שהתקיימו תמיד. מחוץ למקורות הכוח החדשים, שצמחו מתחת לאפם.

אבל גם בתוך מציאות שהיא לכאורה גמישה ומשתדרגת, יש דברים שלא משתנים אף פעם. כי זה חייב היה להתפוצץ. וזה התפוצץ. מעל הבתים ודירות היוקרה ביפו מעופף גפרור. זה רק עניין של זמן עד שיגיע מישהו וידליק אותו. קניתם פנטהאוז ביפו מול הים? קחו בחשבון שקיבלתם איתו חבית של אבק שריפה. זה לא הדו־קיום שמתפוצץ. דו־קיום זו מילה חלולה שלא שווה כלום. אנשים שחיים ביחד לא מדברים על דו־קיום. הם פשוט חיים. דו־קיום זו מילה של פוליטיקאים נכלוליים שהדבר האחרון שהם רוצים זה שערבים ויהודים יסתדרו בסבבה. מה שמתפוצץ ביפו זו ההנחה המוטעית שלפיה היהודים יכולים לחיות את חייהם, לנהל את הלייפסטייל שלהם בשקט ובשלווה ובשגשוג כלכלי, בזמן שהערבים סובלים מדיכוי של הממסד. זו כמובן הנחה שאינה בלעדית ליפו עצמה. ישראל כולה בנויה על השקר הזה. על עצימת העיניים. האנשים פה למדו לראות את העולם דרך העפעפיים הסגורים שלהם.

ג'נטריפיקציה ביפוצילום: תומר אפלבאום

צריך להגיד תודה למשטרה ששוב פוקחת את עינינו ומבהירה לנו, ביעילות באמת מרהיבה, את יחסי הכוחות האמיתיים. לפני כשבועיים שוטרים הרגו צעיר בן 20 ששמו מהדי סעדי, בעת שניהלו מרדף אחריו. הוא לא היווה שום איום עליהם, ומובן שהם לא היו יורים למוות בצורה כזאת בצעיר יהודי. אבל הרג רנדומלי שמופעל כנגד אזרחים ערבים הוא כמעט מדיניות רשמית של המשטרה (ובוודאי של הצבא). זה לא משהו שצריך לדבר עליו יותר מדי. שתיקה כהסכמה. יהודים יקרים, אנחנו נהרוג ערבים כמו שאתם הורגים יתושים, ובתמורה נעניק לכם תחושה חמימה של אמון בכוחה של המדינה. דיל טוב?

חשבתם שיפו הפכה לעיירת חוף בורגנית ומנומנמת, עם ניחוח של כנאפה וקפה שחור עם הל? בחלומות היהודיים שלכם. תוך יום־יומיים פורצות מהומות, וכוחות יס"מ ומג"ב משתלטים על הרחובות. איך אמרה לי חברה קרובה — "זה כמו בעזה". כן, יקירתי, זה כמו בעזה. למה שלא יהיה כמו בעזה? הכיבוש זוחל. במקום שבו גרים ערבים, מיד מפעילים את מה שאלכס מ"התפוז המכני" כינה בשם "אולטרה אלימות". ליפו לא ישלחו שוטרי מקוף סטייל לואי דה פינס, למרות שכולנו יודעים שמשטרת ישראל היא שלומיאלית. הו לא. ליפו שולחים כוחות מיוחדים וחיילי מג"ב, לא כדי להרגיע את השטח, אלא כדי להתסיס אותו. להראות מי כאן הבוס. יפו היא לא תל אביב. במידה רבה, היא נותרה שטח צבאי כבוש כמו ב–1948. זה לא אזור עירוני. לרון חולדאי אין שם סמכות. ברגע של משבר, מפקדי המשטרה מוכיחים מה הם באמת חושבים על יפו: זהו שטח אויב דה־פקטו. והתושבים ששורפים פחי אשפה ומתפרעים? אפשר להאשים אותם? יכול להיות שהם הבאים בתור לקבל כדור בראש. ומה יגיד ההייטקיסט שקנה דירת גג בעשרה מיליון שקל על קו המים? הוא מדוכא שג'יפים חסמו לו את הדרך למרכז החומוס האסלי ברחוב יפת ולשיפודי זיקה. לא נורא, חביבי. תאכל קבב ופוּל כשיירגעו העניינים. ברוך הבא לג'ונגל.

כתבות מומלצות

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

ריקי ג'רווייס במופע החדש שלו בנטפליקס. פאנצ'ים צפויים ורעילים

אין סיבה להיעלב ממנו. בסוף הוא קומיקאי שמספר בדיחות וזהו

מבט מאחור על שלושה ילדים, בן ו בת קטנים ו בת מתבגרת, עם תיקי גב בדרך ל בית הספר
Royalty-free stock photo ID: 1792161653

Happy school children going to school outdoor at sunny autumn day. Rear view of teen girl and two toddler preschoolers with backpack go to the kindergarten.

I
By Inna Reznik

תלמידים
אחים
אחיות
ילקוטים
ילקוט
תיק
ביס
לימודים

במודעת הדרושים נכתב "לא נדרש ידע קודם". לשם תשלחו את הילדים?

קניות בגדים באינטרנט

אייפון בשקל: איך זה ששיטה של האקרים מהניינטיז עוד עובדת?

"מערבולת"

למרות שהסוף ברור מראש, הסרט הזה הוא כמו פטיש על הראש

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"