בדלתיים פתוחות |

הפיקדורית והשור

המאבק בין איילת שקד לשופטת מרים נאור הזכיר לי קרב בזירת שוורים. דבר אחד בטוח: הקהל נהנה

אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פיקדור
צילום: JORGE GUERRERO / AFP
אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן

לפני שבועות אחדים התוודיתי במדור זה על חיבתי לשופט אליקים רובינשטיין. זו אינה חיבה מסוג "חיבת ציון" של פינסקר, לילינבלום או מוהליבר, רחובות מפויחים באזור נוה צדק ומגדל שלום־תיכון הרצליה. גם לא אהבת דוד ליהונתן, נו באמת, שני גברים בגיל 70, לא אסתטיים במיוחד, נורא אפילו לנסות לדמיין את זה, ברררררר. הכוונה היא לחיבה שאדם רוחש לחברים דמיוניים, כאלה שילדים בודדים בודים לעצמם כדי שיגנו עליהם מפני המציאות העוינת. אין עורך דין שמופיע בבית המשפט העליון שלא רכש לו כמה חברים דמיוניים מבין העליונים. אלה הם בדרך כלל בעלי כוחות־על שנחלצים לעזרתו של הילד או עורך הדין ברגעים של מצוקה וחרדה. באותו אופן אימצתי לי גם את השופט ניל הנדל. אילו הייתי יודע לצייר, הייתי מצייר את רובינשטיין והנדל מעופפים בגלימותיהם השחורות מעל רחוב ויצמן, מזנקים מגג מכון הלב של איכילוב ונזעקים לעזרתי בעת צרה כשמתברר לי שהשארתי את תיק המשפט על יד דייסת הקוואקר בשולחן המטבח בבית, ובמקומו לקחתי את התיק הנצחי של פשפיורקה נגד מיכאלשווילי. וכהרף עין, התיק הנכון מונח לפני ופשפיורקה נגד מיכאלשווילי נעלם כלא היה והשופט השומע רחש קל מרים את ראשו ואומר "שקט בקהל אחרת אצטרך להוציא את כולכם".

אני מוכרח לציין כי השופטת הנשיאה מרים נאור מעולם לא נמנתה עם חברי הדמיוניים, גם כאשר שאלתי את עד המדינה שאלה אחת מיותרת והאדמה נפתחה מתחת לרגלי לא קראתי לה שתחלץ אותו מן הגיהנום המבעבע, או כך לפחות דימיינתי את זה ברגע ההוא. דווקא השופט סלים ג'ובראן הגיע אז ונטל אותי מתחת לכנפיו והטיס אותי אל הרקיע השביעי. השופטת נאור מופיעה אצלי בדרך כלל בשלב ההזיות ההיפנגוגיות — מצבים דמויי חלום שמופיעים בשלב המעבר בין ערות לשינה, או כפי שהיטיב לתאר זאת רב אשי לפני כ–1,500 שנה: "ישן ולא ישן, ער ולא ער, כאשר קוראים לו הוא עונה ואינו יכול להשיב סברא וכאשר מזכירים לו הוא נזכר" (בבלי תענית, דף י"ב, ע"א).

בהזיות אלה מופיעה אצלי הנשיאה נאור כשור שאש בוערת יוצאת מנחיריו והוא רודף אחרי ופרסותיו הולמות ברחוב מרוצף אבנים בפמפלונה ואני נמלט ממנו ונופל ממיטתי. כל זאת משום שכאשר עורך דין מופיע בפניה ומאריך בטיעוניו היא קוטעת אותו במשפט החביב עליה הנאמר בסטקטו רצחני, "תפוס את השור בקרניו". אני והשור בקרניו? הרי תיקן ביתי מצוי אני לא יכול לתפוס בקרניו. מה אני, המטאדור איגנאסיו סאנצ'ס מחיאס שלורקה כתב עליו את הקינה: "בחמש אחרי הצהריים/ בחמש אחרי הצהריים בדיוק/ ילד הביא את הסדין בלבן/ בחמש אחרי הצהריים/ סל של סיד כבוי כר היה מוכן מראש/ בחמש אחרי הצהריים השאר היה מוות מוות ותו לא"? (תרגום: רמי סערי).

איילת שקד ומרים נאורצילום: אוליבייה פיטוסי

והנה בשבוע שעבר מתייצבת בזירת השוורים בשעה חמש אחרי הצהריים איילת שקד, פיקדורית ססגונית ויפה, כמו שכתב לורקה "לוֹלִיטָה רוֹחֶצֶת גּוּפָהּ בְּמֵי מֶלַח וּנְרָדִים" (תרגום: ערן צלגוב). רוכבת שקד על סוס ותפקידה לנעוץ פגיונות מחודדים בעורף השור ולהתיש אותו, והיא מבקשת להוליך את השור הכבד והזועף, שאני מעולם לא ראיתי אותו מעלה חיוך על פניו, אל השורה האחרונה של יושבי הקרנות ומנסה להכריח את השור העייף והקודר לומר בצהלה: "שמחה וגאה על כך שהערב בגוש עציון, נציין בטקס ממלכתי יובל שנים לחזרתנו לחבלי יהודה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן".

ייתכן שהשור הזועם היה אומר את הדברים הללו מרצונו החופשי בלי דקירות הפיקדור וייתכן שלא. מעולם לא הצלחתי לנחש מה חושבת מרים נאור על יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן. שלוש עתירות שהגשתי יחד עם מיכאל ספרד נגד חוקיות ההתנחלויות נדחו על הסף. פעם אמרו בבית המשפט העליון כי זו שאלה פוליטית, פעם אחרת כי היא לא שפיטה ופעם שלישית כי היא לא קונקרטית. האומנם?

ייתכן שנכון היה שנשיאת בית המשפט העליון תשב בין המוזמנים הדשנים, אבל בטח לא כשריח המוות עולה באפה ובתנופת קרניים אדירה היא תוקעת את קרניה היישר בלבה המפרפר של הפיקדורית הצעירה העולה בפעם הראשונה לזירת השוורים. לא עזרה כל כנופיית העוזרים שניסתה לגרש את השור מן הפיקדורית השותתת דם ולאחר סיבוב ניצחון בזירה הטיל השור את הנאווה בנשים אל הקהל. והקהל רוצה לראות דם, דם של שור או דם של פיקדור, לא חשוב.

כתבות מומלצות

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

מארק צוקרברג

בין פייסבוק למדינה, אני מעדיף לחיות במדינה ושיסגרו את פייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"