שני פרופסורים אמריקאים ינסו לנצח את הפייק ניוז

בעידן שבו סוכנות הידיעות הגדולה בעולם היא הקיר בפייסבוק וכל בלוגר משועמם הוא עיתונאי, קשה להבדיל בין ידיעה אמיתית לבין פייק ניוז. האם שני פרופסורים אמריקאים יצליחו למגר את התופעה שמאיימת על עתיד העיתונות?

דונלד טראמפ
צילום: Patrick Semansky/אי־פי
צח יוקד
צח יוקד
ניו יורק
צח יוקד
צח יוקד
ניו יורק

בקושי שבוע חלף מהרגע שהוריקן הארווי הכה ביוסטון, טקסס, ועד לפרסום הידיעה בנוגע להתנהלותו המתריסה של אחד מראשי הקהילה המוסלמית של מדינת ג'ורג'יה בדרום ארצות הברית. מה שהחל במפגן אמריקאי טיפוסי של סולידריות חברתית וגיוס תרומות לקורבנות השיטפונות העזים התחלף, לפי הדיווח, במה שנראה כעדות נוספת לשסע החברתי העמוק שנפער בחברה האמריקאית בחסות מדיניותו הקיצונית והפלגנית של הנשיא דונלד טראמפ. "כיוון שטראמפ לא מאפשר לקורבנות המלחמה המוסלמים להיכנס לארצות הברית, אנחנו לא יכולים לעזור במצפון נקי לאנשים שלו", צוטט בידיעה האימאם שארג' אלכאלב, שעומד בראש מסגד רמאזלה בעיר פיצ'טון שבמדינת ג'ורג'יה. אלכאלב, לפי הדיווח, הורה לאסוף את חבילות המזון שנתרמו למען קורבנות ההצפות ביוסטון ולשלוח אותן לפליטי המלחמה בסוריה. "אללה אמר לנו לשקול היכן הצורך גדול יותר ולפעול בהתאם", הוא מצוטט בדיווח.

קשה להישאר אדישים לנוכח קריאת הכתבה בנוגע להתנהלותו המקוממת של האימאם שנראה באחת התמונות כשהוא מעמיס חבילות מזון לתא המטען של משאית גדולה. קשה עוד יותר להישאר אדישים לנוכח הידיעה כי מדובר בדיווח מפוברק, מזויף, מצוץ מן האצבע, שכל מטרתו היא להשחיר באופן מכוער את אזרחיה המוסלמים של ארצות הברית. פייק ניוז, כפי שטראמפ ובנימין נתניהו נוהגים לכנות את זה בחודשים האחרונים. המסגד לא קיים, העיירה מומצאת, האימאם מדומיין והתמונה לא קשורה. מה שלא מנע מהדיווח ה"סנסציוני" להכות גלים ולהתפשט במהירות בין אתרי אינטרנט שונים ומשם לעמודים רבים בפייסבוק. אחדים מן מהאתרים אף הגדילו לעשות כשפירסמו פולו־אפ לסיפור ולפיו האימאם המדובר אף נעצר זמן קצר לאחר מכן.

מקורו של הדיווח המפוברק באתר קיקיוני ומגוחך ושמו American as Apple Pie. די בחמש שניות של שיטוט מהיר כדי להבין שכל קשר בין האתר לבין המציאות מקרי בהחלט. אלא שמעטים, אם בכלל, טרחו לבדוק. בעידן שבו ידיעות מתגלגלות ברשתות החברתיות מאחד לאחר, כשסוכנות הידיעות הגדולה בעולם היא הקיר בפייסבוק, כשכל בלוגר משועמם הוא עיתונאי וכל שמועה מופרכת היא ידיעה בלעדית, שאלות בנוגע לאמינות הידיעה או מקורה הן כמעט ולא רלוונטיות. אם על הנייר נהוג היה לומר שהוא "סופג הכל", הרי שבאינטרנט מדובר כבר בשוק פרוץ לגמרי.

בפייסבוק החליטו לאחרונה לקחת את הנושא ברצינות, לא מתוך דאגה לשלום הגולשים אלא בעקבות הביקורת הנוקבת שחטפה הרשת החברתית לאחר הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית. פייסבוק הואשמה על ידי רבים בבמה החופשית שנתנה לכל מיני מפריחי שמועות ומפיצי קונספירציות, והיו אף שהגדילו לעשות ותלו בה את האשם בניצחונו של טראמפ בבחירות. "אני חושב שהרעיון שהפייק ניוז בפייסבוק, שהיה חלק קטן מאוד מסך כל התוכן ברשת, השפיע על הבחירות בכל דרך שהיא הוא רעיון מטורף", התגונן תחילה מארק צוקרברג.

חודש לאחר מכן הוא כבר נשמע אחרת. "יש לנו אחריות גדולה יותר מאשר רק לבנות טכנולוגיה שדרכה זורם מידע", כתב בהודעה מיוחדת שנשלחה לעובדי הרשת ובה הודיע על צעדי ייעול במטרה להגביל את תפוצתן של החדשות הכוזבות. בין השאר השיקה הרשת החברתית פלטפורמה מיוחדת שמאפשרת לגולשים להתריע בזמן אמת על ידיעות וסיפורים בעלי אופי פוגעני או כאלה שנתפסו בעיניהם כלא אמינים. פייסבוק גם החלה בשיתוף פעולה עם סוכנות הידיעות איי־פי ועם האתרים Snopes ו–Politifact שמתמחים באיתור ידיעות מזויפות, כדי לצמצם עד כמה שאפשר את תפוצתן ברשת.

אינדיקציה ראשונה, גם אם חלקית בלבד, ליעילות המהלכים סיפקה לאחרונה NewsWhip, חברה המתמחה במעקב אחר תכנים המופצים באינטרנט. מהנתונים שפירסמה עולה כי אם במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית עמד שיעור התוכן הפיקטיבי שהסתובב באין מפריע בפייסבוק על מספר בלתי נתפס של כ–40%, הרי שבבחירות לנשיאות צרפת שנערכו בחודש מאי האחרון כבר ירד המספר לכ–10% בלבד.

צוקרברג. "יש לנו אחריות גדולה יותר מאשר רק לבנות טכנולוגיה שדרכה זורם מידע"צילום: Steven Senne/אי־פי

גם בגוגל נקטו לאחרונה שורה של צעדי התייעלות דומים, כולל סימון ידיעות מזויפות והקמת צוות מיוחד לאיתור והסרה של תוצאות חיפוש בעייתיות. במקרה של ענקית הטכנולוגיה, עיקר הביקורת נגעה פחות לבחירות האחרונות ויותר להיעדר הסינון במנוע החיפוש הפופולרי של החברה, שבו התערבבו כמעט באופן שוויוני מקורות מהימנים עם אתרי קונספירציה קיצוניים בעלי גוון גזעני מובהק. למשל, בידיעה שפורסמה בעיתון הבריטי "גרדיאן" בחודש דצמבר האחרון נחשף כי בתשובה לשאלה "האם השואה התרחשה?" מוביל מנוע החיפוש של גוגל לאלפי קישורים, הראשון שבהם לקוח מאתר ניאו־נאצי ושמו Stormfront. באופן לא מפתיע, העמוד הרלוונטי באותו אתר אנטישמי מציג לגולשים את "עשר הסיבות המובילות מדוע השואה לא התרחשה".

לא ייאמן כי יסופר

כעת מצטרף למאבק גם הממשל האמריקאי, לאחר שבראשית החודש הודיעה "קרן המדע הלאומית" של ארצות הברית על מתן מענק ראשון מסוגו במטרה לנסות לפתח מכניזם מיוחד שיידע לזהות ולהזהיר את הגולשים מפני פייק ניוז. המענק, בסך 300 אלף דולר, ניתן לשני פרופסורים מאוניברסיטת פן שבפנסילבניה, הפרופסור למדע, מידע וטכנולוגיה דונגון לי והפרופסור לתקשורת ס. שיאם סונדר. סונדר, בעל תואר דוקטור בתקשורת מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית, נחשב לאחד מחוקרי התקשורת האלקטרונית המובילים והידועים בארצות הברית. לצד עבודתו כמרצה וכחוקר בכיר שפירסם עשרות מאמרים בנושא הוא משמש גם כראש "המעבדה לחקר השפעות התקשורת", מעבדה ייחודית שבוחנת, בין השאר, את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות הקשורות לתקשורת האלקטרונית ולרשתות החברתיות.

פרופ' שיאם סונדרצילום: John Beale

שיאם סונדר: "נוצר פה בלבול. כשטראמפ אומר פייק ניוז הוא מדבר על חדשות ביקורתיות, על מאמרי דעה שמנוגדים לעמדה שלו, על מה שהוא מתאר כחדשות מוטות"

"מדובר בבעיה גדולה בעיקר מפני שהרשתות החברתיות מקילות על הפצתן של אותן ידיעות פיקטיביות בניגוד למערך הבקרה שקיים, למשל, בעיתונות המודפסת", הוא אומר בראיון למוסף "הארץ", ימים ספורים לאחר ההודעה על קבלת המענק היוקרתי. "קיימת סכנה אמיתית שהמגמה הנוכחית של פייק ניוז תגרום לאנשים להיות סקפטיים לגבי כל מה שהם קוראים, שהאמינות של הסיפורים העיתונאיים תהיה בסכנה. אנשים יפתחו דפוס חשיבה שהכל זה פייק ניוז אחד גדול. בגלל זה חשוב לנו כל כך להציע פתרון שימנע מחדשות מזויפות להסתובב באופן חופשי באינטרנט, כי בסופו של דבר אותן חדשות פוגעות במעמד של העיתונות ושל תעשיית התקשורת כולה".

עדות לאובדן אמינותה של התקשורת, שעליו מדבר סונדר, אפשר היה למצוא בסקר שערכה בשנה שעברה אוניברסיטת הרווארד ובו השיבו לא פחות מ–80% ממצביעי המפלגה הרפובליקאית כי הם תומכים באמירה שלפיה "מרבית מה שמפורסם בתקשורת המיינסטרים הוא פייק ניוז". בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית היה המספר נמוך יותר, אך עדיין גבוה מספיק, עם 53% שתמכו באותה אמירה.

כמו מרבית החוקרים שמעבירים את מרבית זמנם במעבדה, סונדר נזהר שלא לנקוט עמדה פוליטית. הוא בורר את דבריו היטב, נמנע מלמתוח ביקורת ומשתדל לגבות את טענותיו במחקרים אקדמיים. עם זאת, קשה לו להסתיר את האי־נוחות שהוא חש לנוכח השימוש האינפלציוני, ובעיקר הפוליטי, שעושים בחודשים האחרונים במונח פייק ניוז שני המנהיגים, טראמפ משם ונתניהו מכאן. "אני חושב שזה משרת אותם מול התומכים שלהם, שבכל מקרה ימשיכו לקנות את הטיעונים שלהם ויאמינו להם יותר מכפי שיאמינו לתקשורת", הוא אומר. "עם זאת, השימוש שלהם במונח הוא לא מה שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו מדברים על פייק ניוז. נדמה לי שנוצר פה בלבול. כשטראמפ אומר פייק ניוז הוא מדבר על חדשות ביקורתיות, על מאמרי דעה שמנוגדים לעמדה שלו, על מה שהוא מתאר כחדשות מוטות. אבל השורה התחתונה היא שאתה לא יכול לקרוא לחדשות שלא נוחות לך או שלא תואמות לעמדות הפוליטיות שלך 'פייק ניוז'. אתה לא יכול לקרוא לכל כתבה או מאמר שמבקרים אותך 'פייק ניוז'. אלו שני דברים שונים לחלוטין. כשאנחנו מדברים על פייק ניוז אנחנו מתכוונים לדיווחים שקריים, אנחנו מדברים על רמת העובדות, על סיפור שקרי, לא על דעות או עמדות פוליטיות או הדרך שבה מתואר פוליטיקאי כזה או אחר".

מה אנחנו יודעים על האנשים שנוטים להאמין לפייק ניוז? מהם התנאים או הנסיבות שבהם אנשים פתוחים יותר להאמין לסיפורים מפוברקים?

"דבר ראשון, אנשים נוטים להאמין לדיווחים שמאששים את הדעות המקוריות שלהם, שנותנים תוקף לעמדות שלהם, מה שמכונה 'הטיית אישוש'. אם הדיווח השקרי עולה בקנה אחד עם העמדה של אותם אנשים, קיים סיכוי גבוה יותר שהם יאמינו לו. אבל זה רק במקרים שבהם יש לך דעה מוקדמת בנושא מסוים. לעומת זאת, במקרה של דיווחים שאינם פוליטיים, ברוב המקרים אין לנו עמדה ראשונית או דעה בנושא. במקרים כאלה המחקר שלי הראה שאנשים ייטו להאמין לדיווחים לפי מה שאני קורא לו 'חוק העדר'. הם יאמינו לסיפורים שיש להם הרבה תגובות, סיפורים שזכו להרבה שיתופים באינטרנט. התפיסה של אותם קוראים היא שאם זה טוב לכולם, זה טוב גם בשבילי. עוד גורם שאנחנו נוטים להאמין לו הוא החברים שלנו, לסיפורים שמגיעים מאנשים במעגל החברתי שלנו. במקרים כאלה אנשים לא עוצרים לשאול מה המקור של הסיפור ואם המקור בעייתי או לא. במקום זה הם אומרים, 'אוקיי, החבר שלי שלח לי את הלינק לסיפור הזה, כנראה זה מעניין מספיק'. החבר הופך למקור, ואנשים נוטים להאמין לחברים שלהם, מה שיכול להסביר למה פייסבוק הפכה למקור גדול כל כך של פייק ניוז. לכן חשוב לנו שהפתרון שנציע יעזור לפתור את הבעיה ויצמצם באופן משמעותי את התפוצה של פייק ניוז".

אבל בסופו של דבר יש כאלה שמקבלים את הפייק ניוז לתיבת הדואר הנכנס שלהם בלי לדעת שהוא מפוברק, ויש כאלה שמפיצים אותו ביודעין, מתוך אינטרס פוליטי או חברתי. סקר שנערך מצא כי 14% מהנשאלים הודו שהפיצו פייק ניוז אף שידעו כי מדובר בחדשות שקריות. אותם אנשים ימשיכו לעשות את זה בכל מקרה, גם אם תמצאו את המכניזם שיתריע שמדובר בפייק ניוז.

"אתה צודק כנראה. בדיוק, אגב, כמו שהרבה אנשים קוראים את 'נשיונל אינקווייר' ואת 'סאן' למרות שברור להם שהסיפורים שם לא אמיתיים. אנחנו קוראים את זה כי זה מבדר אותנו, כי זה מהנה לקרוא על צרות של כוכבים. יש הרבה סיבות למה אנחנו קוראים סיפורים למרות שברור לנו שהם לא אמיתיים, וזאת בסופו של דבר הבחירה של הקורא. אני מסכים איתך שיש היום הרבה אנשים שמפיצים סיפורים מזויפים מתוך ידיעה שהם פייק ניוז, הבעיה היא שהאנשים שהם שולחים להם את הסיפורים האלה לא תמיד מודעים לכך שמדובר בפייק ניוז ולא פעם מקבלים החלטות על סמך אותן ידיעות מזויפות. המטרה שלנו היא ליידע אותם על האפשרות שהסיפור מזויף, ועכשיו זה כבר בידיים של הצרכן אם הוא רוצה להמשיך לקרוא סיפור מזויף או לא".

מי פה השקרן

כבר עשרות שנים שחדשות שקריות מסתובבות מול עיניהם של הקוראים האמריקאים, ולא רק שלהם. מספיק לעמוד בתור בכל סופרמרקט בארצות הברית ולעבור על עמודי השער של הצהובונים השונים כדי ללמוד מקרוב על ה"רומנים של ברק אובמה" ועל "נטיותיה המיניות של הילרי קלינטון". מארק טוויין, הסופר האמריקאי המפורסם, אמר כבר לפני יותר ממאה שנים "אם אתה לא קורא עיתונים אתה לא מקבל מידע, ואם אתה קורא את העיתונים אתה מקבל מידע שגוי". דונלד טראמפ לקח את ההלצה של טוויין והפך אתה לקרדום פוליטי לחפור בו כל הדרך עד לבית הלבן. מסי־אן־אן ועד ל"וושינגטון פוסט", מ–MSNBC ועד ל"ניו יורק טיימס", כל מי שמעז לבקר אותו נכנס מיד לקטגוריה הלא מחמיאה של פייק ניוז. ראש הממשלה נתניהו, שכבר 20 שנה מנהל מלחמת חורמה נגד התקשורת הישראלית, אימץ את הרטוריקה של טראמפ כשפירסם בעמוד פייסבוק שלו פוסט מיוחד תחת הכותרת "Fake News" ובו הופיעו תמונות הלוגו של כמעט כל ערוצי החדשות והעיתונים היומיים, למעט, כמובן, "ישראל היום".

בסקר שערכה אוניברסיטת הרווארד השיבו לא פחות מ–80% ממצביעי המפלגה הרפובליקאית כי הם תומכים באמירה כי "מרבית מה שמפורסם בתקשורת המיינסטרים הוא פייק ניוז"

האירוניה שבדבר היא שדווקא טראמפ, יותר מכל פוליטיקאי אחר בהיסטוריה האמריקאית, היה מי שבנה את הקריירה הפוליטית שלו על חדשות מפוברקות ונטולות כל בסיס עובדתי. מה שהתחיל ב–2011 עם הקמפיין הציבורי השקרי והמכוער שניהל בטענה כי הנשיא לשעבר ברק אובמה אינו יליד ארצות הברית, נמשך עם מסכת של מאות שקרים לאורך קמפיין הבחירות לנשיאות. גם אחרי שנבחר המשיך טראמפ בשלו וטען, בין השאר, כי קלינטון גברה עליו במספר המצביעים הכולל תודות למיליוני קולות מזויפים שנספרו לזכותה. כמו טענות רבות אחרות שלו, גם הטענה הזאת לא נשענת על שום בסיס עובדתי.

לא זאת בלבד, אלא שלצד הפייק ניוז שהפיץ בעצמו נהנה טראמפ מרוח גבית שסיפקו לו חדשות מזויפות שהפיצו אחרים לאורך הקמפיין כולו. וכאלה לא היו חסרות. מחקר מקיף שערך אתר האינטרנט BuzzFeed מצא כי בשלושת החודשים האחרונים של מערכת הבחירות לנשיאות זכו הפייק ניוז בפייסבוק להתייחסות (מספר הכולל בתוכו שיתופים ותגובות לאותה ידיעה — צ"י) גדולה עוד מזו של הידיעות החדשותיות הלגיטימיות שמקורן בכלי התקשורת המרכזיים. מהמחקר, שזכה לתהודה רבה, עלה כי 20 הידיעות השקריות בעלות החשיפה הגדולה ביותר ברשת החברתית זכו באותה תקופה ללא פחות מ–8,711,000 התייחסויות. 20 הידיעות החדשותיות הלגיטימיות בעלות התפוצה הגדולה ביותר, אלה שהגיעו ממקורות מהימנים כמו "וושינגטון פוסט" או "ניו יורק טיימס", זכו לעומת זאת להתייחסות שהסתכמה ב–7,367,000 שיתופים ותגובות.

הילרי קלינטוןצילום: JOSHUA ROBERTS/רויטרס

כשצוללים לתוך הנתונים שמספק המחקר מתגלה תמונה ברורה שאינה מותירה מקום לספק בנוגע לשיוכם הפוליטי ולמטרתם האידיאולוגית של מי שעמדו מאחורי אותן ידיעות מפוברקות. בסך הכל, מתוך 20 הידיעות הפיקטיביות הפופולריות ביותר שהופצו בפייסבוק לקראת הבחירות האחרונות, 17 נועדו לחזק את מועמדותו של טראמפ ולפגוע בזו של הילרי קלינטון. וככל שהידיעה היתה הזויה ותלושה יותר, כך היא זכתה לפופולריות גדולה יותר.

הידיעה כי הילרי קלינטון מכרה נשק לדאעש
הידיעה כי האפיפיור תומך במועמדותו לנשיאות של דונלד טראמפ

למשל, הידיעה בעלת התפוצה הגודלה ביותר, עם 960,000 שיתופים ותגובות, בישרה לקוראים כי "האפיפיור הימם את העולם והודיע על תמיכתו במועמדותו לנשיאות של דונלד טראמפ". הידיעה השנייה הכי פופולרית, עם 789,000 התייחסויות, היתה מגוחכת אף יותר: "ויקיליקס מאשר כי הילרי קלינטון מכרה נשק לדאעש". במקום השלישי אפשר למצוא את הדיווח שלפיו "זה נגמר: המיילים על הקשר בין הילרי קלינטון ודאעש נחשפו וזה גרוע יותר ממה שמישהו יכול לדמיין" (754,000 תגובות). במקום הרביעי נמצא הדיווח ש"החוק קובע: הילרי קלינטון מנועה מלמלא כל תפקיד ממשלתי" ואילו את רשימת חמש ידיעות הכזב הפופולריות ביותר לקראת הבחירות האחרונות סוגר הדיווח ה"סנסציוני" ש"סוכן האף־בי־איי שחקר את פרשת המיילים של הילרי קלינטון נמצא מת".

אנחנו יודעים שפייסבוק וגוגל כבר פועלים לצמצם את היקף הפייק ניוז באינטרנט. במה שונה הפתרון שלכם?

"אני חושב שהמהלכים האחרונים שפייסבוק וגוגל הודיעו עליהם הם בהחלט התחלה טובה בכיוון הנכון, אבל זה פשוט לא מספיק. שתי החברות מסתמכות בעיקר על פתרונות אנושיים, על צוותים של עובדים שינסו לאתר ולהוריד את הפייק ניוז מהאינטרנט. אלא שככל שהמאמץ האנושי לחסום את הפייק ניוז יגבר, כך תתקדם גם הטכנולוגיה של אלו שמפיצים את זה, ולכן ברור לי שדרוש לבעיה הזאת פתרון טכנולוגי ולא פתרון אנושי. המטרה שלנו היא לבנות מכניזם שיתבסס על אלגוריתמים שנרכיב ויאפשרו לתוכנה לזהות אם מדובר בפייק ניוז או לא. העניינים המובהקים שאנחנו בוחנים כשאנחנו מרכיבים את המכניזם הזה הם אם יש לידיעה מקור אמין או לא, אם האיש שמאחוריה פירסם כתבות אחרות במקומות אחרים, אם היא כוללת אוצר מילים שאופייני לחדשות מזויפות, מהן הפרסומות שנלוות לידיעה ואם זה סיפור שמסתובב רק ברשתות החברתיות או שלחלופין מדובר בסיפור שהופץ גם בתקשורת המרכזית. כבר היום ישנם כמה אתרים המתבססים על כוח אדם ומאתרים פייק ניוז ואחד הדברים שהאלגוריתם שלנו יוכל לעשות, בין השאר, זה להתבסס על אותם אתרים כדי לעשות סינון ראשוני של החדשות הפיקטיביות".

מה זה אומר בפועל, שאותן חדשות ייעלמו לנו מהמסכים או שהלינק שלהן ייחסם בפנינו?

"המטרה שלנו היא ליצור מערך שלם של אלגוריתמים שיידע לאתר חדשות מזויפות. איזה שימוש ייעשה במערכת אחר כך, זה כבר לא בידיים שלנו. המטרה שלנו היא להגדיר למערכת קריטריונים ברורים לזיהוי פייק ניוז, שעל פיהם היא תדע לקבוע ברמת סבירות של אחוזים מדויקים מה הסיכוי שהסיפור מזויף או לא. נניח שתקרא ידיעה ויהיה כתוב שקיימת סבירות של 80% שהיא מזויפת. אנחנו מקווים שברגע שנציע פתרון טכני יעיל ואמין רשתות חברתיות כמו פייסבוק, שכיום מתבססות על כוח אדם כדי לאתר פייק ניוז, ישתמשו בפלטפורמה שלנו כמסננת ראשונית. אפשרות שנייה היא שאנשים יוכלו להוריד את התוכנה שלנו לטלפון שלהם כמו שמורידים אפליקציה".

בתשובה לשאלה "האם השואה התרחשה?" מוביל מנוע החיפוש של גוגל לאלפי קישורים, הראשון שבהם לקוח מאתר ניאו־נאצי ושמו Stormfront

כתבות מומלצות

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

Businesswoman and businessman HR manager interviewing woman. Candidate female sitting her back to camera, focus on her, close up rear view, interviewers on background. Human resources, hiring concept

לפני ראיון עבודה בזום, היא קיבלה מייל: "מגזר ערבי, גם קושי בשפה"

ריקי ג'רווייס במופע החדש שלו בנטפליקס. פאנצ'ים צפויים ורעילים

אין סיבה להיעלב ממנו. בסוף הוא קומיקאי שמספר בדיחות וזהו

מבט מאחור על שלושה ילדים, בן ו בת קטנים ו בת מתבגרת, עם תיקי גב בדרך ל בית הספר
Royalty-free stock photo ID: 1792161653

Happy school children going to school outdoor at sunny autumn day. Rear view of teen girl and two toddler preschoolers with backpack go to the kindergarten.

I
By Inna Reznik

תלמידים
אחים
אחיות
ילקוטים
ילקוט
תיק
ביס
לימודים

במודעת הדרושים נכתב "לא נדרש ידע קודם". לשם תשלחו את הילדים?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"