תגובות: "ופראים עמדו על שפיים, שאפו רוח כתנים; כלו עיניהם, כי אין עשב"

ראובן מרחב, פרנק שפירא, בת־שבע שפירא, ערן אדומי ורות הללי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פראים במצפה רמון
צילום: אליהו הרשקוביץ
ראובן מרחב, פרנק שפירא, בת־שבע שפירא, ערן אדומי ורות הללי

גם חמורים לומדים

בכתבתו "מלכי המדבר" (מוסף "הארץ", 22.12), היטיב רועי צ'יקי ארד לתאר את הדילמות שנוצרו עם הגידול הרב במספר הפראים — חמורי הפרא — בנגב והפגיעה במקורות המזון שלהם, עשבי המדבר, כתוצאה מכך. הפראים הבודדים שהובאו בשעתם מאיראן לחידוש נוכחותם כאן התרבו למאות.

מעניין להיזכר בתיאורו של הנביא ירמיהו לפני כ–2,500 שנים, בעת משבר של רעב ומחסור בארץ, שנתן ביטוי חד למצב מתוך הסתכלות בפראי המדבר על הגבעות. בפרק י"ד, פסוק ו', נכתב: "ופראים עמדו על שפיים, שאפו רוח כתנים; כלו עיניהם, כי אין עשב". נראה שאין חדש תחת השמש ולפיכך דרושה התערבות אנושית בשום שכל.

ראובן מרחב, ירושלים

איך שגלגל מסתובב

תמיד מהנה ומעשיר לקרא מאמר על תרבות יוון ורומא, והדברים של עפרי אילני אינם מאכזבים ("מתי ואיך שכחנו את היוונים", מוסף "הארץ", 22.12). בכל זאת אני נוטה להסתייג במידה מסוימת מהגישה במאמר זה. הזנחת התרבות הקלאסית או היעלמותה אינן תופעות חדשות בתולדות תרבות המערב. לאחר נפילתה של האימפריה הרומית, במחצית השנייה של המאה החמישית לספירה, העולם המערבי שקע ונטמע חלקית בתרבויות החדשות של השבטים הגרמאניים. אלמנטים רבים של רומא ושל יוון אמנם נשארו (בעיקר הודות להתנצרות העמים הפולשים), אבל התרבות הקלאסית כמעט נעלמה למשך כחמש מאות שנה.

השינוי הגדול הזה בא לידי ביטוי במיוחד בתכנים נוצריים חדשים, תפקיד שקיבלה על עצמה אמנות הציור והפיסול. במשך שנים רבות הדת הקתולית הכתיבה ויצרה נוף המבוסס על אדריכלות בסגנון חדש, הבא לידי ביטוי בכנסיות הגותיות, באמנות ובפיסול דו־ממדי לא מציאותי, והאידיאולוגיה הנוצרית תפסה את מקומה של הפילוסופיה היוונית. בעקבות זאת חלק ניכר מהספרות החילונית הוצא אל מחוץ לחוק, וכן גם הציור החופשי.

הגישה הקלאסית להבנת מושג ההיסטוריה היתה מחזורית בעיקרה, ולא ליניארית. ואולי הגישה המחזורית הזאת הוכיחה את עצמה בכך שאחרי חצי מילניום שוב המערב עמד מול תחייתה של התרבות היוונית והרומית בפרוטו־רנסנס של המאה ה–12, שהוביל יותר מאוחר לתקומתה של תרבות יוון ברנסנס של המאות ה–15 וה–16. אם ההיסטוריה באמת פועלת במחזוריות, אל נתפלא אם נעמוד בפני תקומתה מחדש של תרבות יוון־רומא בעתיד כלשהו.

פרנק שפירא, רמת גן

בזכות ולא בחסד

שלא כפי שנכתב בכתבה על פרס ישראל (הילו גלזר, "בחרו בי!", מוסף "הארץ", 15.12), זכייתו של פרופ' אריק שפירא לא לוותה בלגלוג מצד הקולגות בעולם המוזיקה. היא עוררה כעס ומרמור בקרב קולגות מתוסכלים, על כך שהפרס הוענק למלחין צעיר יחסית (בן 50) ולא למלחין ותיק, רצוי קשיש בהרבה — כפי שהיה מקובל עד אז. אבל בעולם האמנות — והמוזיקה בכלל זה — לא הגיל קובע, אלא הייחוד האמנותי, הקול המקורי, יוצא הדופן.

במאמר מוזכרת גם ההמלצה להעניק לו את הפרס, שיזמתי, ניסחתי ושלחתי (אגב, בניגוד לדעתו של אריק, שחשב שאין טעם לשלוח המלצה כזו לוועדת הפרס, ובהמשך גם בלי ידיעתו). ובכן, העניין הוא שאין מגבלה שכזו בין כללי ועדת הפרס: כל אחד רשאי לשלוח המלצה. גם נשותיהם ובניהם או בני־דודיהם של מלחינים אחרים יכלו, ואני מניחה שיכולים עדיין, לשלוח את המלצותיהם — בתנאי שהן מנוסחות ומנומקות באופן משכנע — וכמובן בתנאי שהמוזיקה עצמה ראויה לכך. המלצתי היתה כזו, כנראה, והיא מופיעה ככתבה וכלשונה בנימוקי הזכייה המודפסים בתעודת פרס ישראל.

ולבסוף: בשנה שבה זכה אריק שפירא ז"ל, ראש הממשלה היה יצחק רבין ז"ל ושרת החינוך היתה שולמית אלוני ז"ל — אנשי דעת, תרבות וחינוך. אריק היה מלחין פוליטי, ביקורתי, שמאלני, אוהב המדינה ומבקרה התקיף. הוא הגדיר את עצמו "מלחין ישראלי". זה היה אפוא חלון ההזדמנויות היחיד שלו לזכות בפרס. היום, עם ראש הממשלה הנוכחי, שר החינוך הנוכחי ושרת התרבות הנוכחית — מכתב ההמלצה שלי אכן היה נזרק לפח האשפה.

בת־שבע שפירא, חיפה

בעיני המתבונן

בתגובה ל"משולש של יהלומים" (טל ניב, "מוסף הארץ", 22.12). הדיוקן החודר־העמוק של תמי בן עמי הוא בפירוש קונטרסט לצילומי האופנה הידועים שלה (שרובם צולמו על ידי בן לם). מיכה קירשנר, שצילם צילומים פרובוקטיביים רבים, הלך בדרכם של צלמי אופנה ופרסום בינלאומיים. אפשר להשוות את הדיוקן של בן עמי לעבודה של גדול צלמי האופנה, ריצ'רד אבדון. צילומי דיוקן אביו הגוסס של אבדון היו קונטרסט גדול מאוד לצילומי האופנה שבזכותם התפרסם.

אפשר להרחיק לכת ל"יצרים", סרטו של מיכאלנג'לו אנטוניוני מ–1966, המבוסס על דמותו של צלם האופנה הבריטי המפורסם — דיוויד ביילי. ב"יצרים" הצלם נקלע לפארק לונדוני והוא מצלם זוג אוהבים. עם הגדלת התמונות במעבדה הוא מגלה גופת אדם ונסחף לחקירת האירוע. גם זה קונטרסט גדול בהשוואה לצילומי האופנה של לונדון המתהוללת.

אפשר לחזור ארצה ובהפוך על הפוך לראות קונטרסט מרבי בצילום מלכת היופי של דוד רובינגר, המופיע על שער ספרה של שרית ישי לוי "מלכת היופי של ירושלים", לעומת צילומי העיתונות הבלתי נשכחים שלו. צילום תצוגת האופנה בבסיס הטירונות של החיילות (של מיכה בר־עם) לעומת צילומי המלחמות הרבים שלו, קונטרסטי גם כן. הכל בעיני המתבונן.

ערן אדומי, בית חרות

שאלה של כסף

את מוסף "הארץ" פגשתי בספרייה העירונית ועל כן אני מגיבה רק עכשיו לכתבתה של שיר ראובן, "כפרה עלי" (6.10). "ברוב בתי הכנסת יש עליבות בלתי נסבלת..." כותבת ראובן. לטענתה, כנסיות באיטליה ובמדינות אחרות מעוצבות באופן מעורר השתאות. ובכן, משרד הדתות אינו מממן כלל בנייה או שיפוץ של בתי כנסת ועל כן פעולות לשיפוץ ולתחזוקה של בתי כנסת נמצאות לחלוטין באחריותם של המתפללים ותלויות במצבם הכלכלי, ויעידו על כך אלפי בתי הכנסת הפזורים ברחבי הארץ והעולם. אם הקהילה עשירה, בית הכנסת (לרוב) ייראה בהתאם. ואם לא, התוצאות העגומות ייראו בשטח.

רות הללי, רחובות

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"