המגפה שמה קץ לנישוק הצרפתי על הלחיים. לא כולם מצטערים

נשיא צרפת לשעבר פרנסואה הולנד וקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל
נשיא צרפת לשעבר פרנסואה הולנד וקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקלצילום: REGIS DUVIGNAU/רויטרס
עידו שקד
פריז
עידו שקד
פריז

"למה רק נישוק?
אני רציתי נשיקה בפה
נטית אליי כמו המגדל בפיזה
ימין או שמאל את מהססת
באיזו לחי זה יקרה?"

ג'וליאן דורה, "הנשיקה"

האזינו לכתבה (הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה):

המגפה שמה קץ לנישוק הצרפתי על הלחיים. לא כולם מצטערים

כסטודנט זר בצרפת, לפני קרוב ל–15 שנה, נחרתה בזיכרוני בחרדה ארוחת ערב ראשונה אצל חבורת הפריזאים שאימצה אותי לחיקה. המארח, שארל, בן של קולגה של אבא שלי שהסכים לקחת אותי תחת חסותו, הזמין אותי לאחד מאותם ערבי הנהונים שלמדתי לחבב מאוחר יותר. התייצבתי, כמו ילד טוב, עם בקבוק יין ופרחים בדירת 20 המטרים שלו במונמרטר. כשנפתחה הדלת, אחת מבנות החבורה הגיחה מתוך ערפל הסיגריות הקולנועי שאפף את הדירה, ובלי להסס נישקה אותי על שתי הלחיים תוך כדי הטבעתי החיננית בענן עשן מחניק. חצי עיוור היא הובילה אותי, כשאני מקבל ונותן נשיקות לכל לחי שהופיעה בחשיכה. בזיכרוני עשרות לחיים מילאו את דירת הסטודיו הקטנטנה באופן שלא מתיישב בשום אופן עם מספר האנשים שיכלו להיכנס לתוכה.

חשבתי לעצמי שנתתי מופע משכנע של השתלבות והיכרות עם המנהגים המקומיים, עד שחברי החדש שארל תפס אותי בפינה שקטה והבהיר לי ששום דבר שקשור בנישוק אינו פשוט כפי שהוא נראה. מתברר שדרך ארוכה עוד לפניי עד שאוכל להתכופף בביטחה אל הלחי הלא־נודעת בלי לחשוש להיתפס כמזרח־תיכוני "חמים מדי". מאותו רגע כל מפגש חברתי היה מלווה אצלי בחרדה מהתשבץ הלח שמחכה לי. את מי לנשק? כמה נשיקות? והאם להתחיל מלחי ימין או מלחי שמאל?

אותו שארל הציל אותי בזמנו כשהתנדב להדריך אותי במבוך התרבותי שאליו נקלעתי, ועודד אותי להפסיק להתבייש ובמקרים של אי־ודאות להעז לשאול את הבחור או הבחורה שמולי "שנתנשק"? (או בתרגום מילולי מצרפתית — שנעשה נישוק?). מיותר אולי לציין שבתנאים קיצוניים נהגתי להצהיר מראש שאני חולה ולהימנע מכל הסיוט הזה.

בימים אלה סטודנט זר שהצליח להיכנס לצרפת ושהתמזל מזלו לפגוש את חבריו לספסל הלימודים מחוץ לזום, יכול לנשום לרווחה. מאז מרץ 2020 הווירולוגים הצרפתים הודיעו ש"הנשיקה החברתית" היא סכנה של ממש לבריאות הציבור, והמנהג נעלם כמעט לחלוטין מכל מפגש מחוץ לחוג המשפחה. לוחות מודעות עירוניים מפצירים בתושבים להפסיק להתנשק, ומי שכמוני טרח ובירר ולמד וחקר והגיע לבסוף אל הנחלה של הנישוק המושלם, מצא את עצמו שוב מול שוקת שבורה.

כמעט שנה לתוך המשבר הבריאותי שמטלטל את העולם והצרפתים, וגם אנחנו, הזרים שחיים בקרבם, לומדים לחיות בלי אחד הסמלים הצרפתיים המשמעותיים ביותר. לא האייפל, שגם ככה סובל מההתנשאות של הפריזאים, או הלובר או מוזיאון ד'אורסיי, שמוקצים בימים כתיקונם מחמת תיירים, אלא אותו מנהג שהצרפתים מכנים בחיבה "לה ביז".

הביז או ה"נישוק" הוא הדרך הצרפתית לומר שלום לחבר מהשכונה, קולגה מהעבודה או למי שהכרת ממש עכשיו וכבר מחפש להצמיד זיפים. זו המקבילה לחיבוק האמריקאי או ל"כיף" הישראלי. הנישוק אמנם נאמר ביחיד, אבל הכוונה היא בעצם ל"נישוקים".

נושא מספר הנשיקות על כל לחי הוא סוגיה שמפרנסת מספר גדול של אתרי אינטרנט צרפתיים. באתר "כמהנשיקות.פר" (www.combiendebises.free.fr/) למשל ניתן למצוא מפה מפורטת שמיועדת לזר המבולבל. מנשיקה אחת סולידית בבריטני או בפיניסטר, דרך פעמיים קלאסיות בפריז ובצפון צרפת, שלוש בדרום צרפת ועד ארבע נשיקות בחלק מהמחוזות שמסביב לפריז.

שאלת מספר הנשיקות על כל לחי היא סוגיה שמפרנסת אתרים צרפתיים רבים. באתר "כמהנשיקות.פר", למשל, ניתן למצוא מפה מפורטת שמיועדת לזר המבולבל. מנשיקה אחת סולידית בבריטני, דרך פעמיים בפריז, שלוש בדרום צרפת ועד ארבע נשיקות במחוזות שמסביב לבירה

גם הנישוקים, כמו המבטאים והמאכלים הספציפיים לאזורים השונים של צרפת, עוברים בשנים האחרונות תהליך של "התכנסות" או "פריזציה", וברוב המקומות התקבעו שתי הנשיקות הפריזאיות כברירת מחדל שתגרור לא יותר ממרמור קל. בברסט, כך דיווח העיתון "ווסט פראנס", הוקמה ה"התאגדות להחזרת השימוש בנשיקה אחת בברסט", כיוצא מן הכלל המעיד על הכיבוש הזוחל של הפרקטיקה הפריזאית.

כפי שהבנתי אי־שם בתחילת שנות האלפיים, גם שליטה במספר הנשיקות לא מבטיחה הימנעות מסיטואציות מביכות במסגרת תת־השאלה "מאיזו לחי להתחיל?" גם בסוגיה זו החלוקה היא גיאוגרפית, כשלמעט כמה כיסי התנגדות, הכלל הוא שבמזרח צרפת מגישים קודם כל את הלחי השמאלית ובמערבה את הימנית.

אם נחזור רגע להיסטוריה של ה"ביז", נגלה שהנשיקה כשלעצמה אינה מסורת צרפתית, וניתן למצוא עדויות לנשיקה בכתבים עתיקים אצל הרומאים וגם בהיסטוריה היהודית. ההיסטוריון הרודוטוס מגלה לנו שבצבא הפרסי נהגו חיילים מאותה דרגה לנשק זה את זה על הפה בעת מפגש ברחוב, בעוד שחיילים מדרגות שונות נאלצו להסתפק בנשיקה על הלחי. המסורת הנוצרית הביאה לנו את "נשיקת יהודה", אותה נשיקה רכה שבאמצעותה מסגיר יהודה איש קריות את ישו לחיילים הרומאים, ובימי הביניים הפכה לסמל נאמנות בין אציל והווסל שלו. עם הרנסנס מאבדת הנשיקה מהאופי הרשמי ואף הקדוש שלה ומקבלת את המשמעות המוכרת לנו היום, סימן יומיומי לחיבה וחברות. אחת הנשיקות המסעירות במאה ה–20 היא הנשיקה בין ליאוניד ברז'נייב, מנהיג ברית המועצות, ואריך הונקר, מנהיג גרמניה המזרחית, הידועה כ"נשיקת האחווה הסוציאליסטית" או "נשיקת ברז'נייב" על שם המנהיג הרוסי שנודע כמנשק מנהיגים סדרתי. ברוסיה לא יכלה הנשיקה לרוח החקיקה ההומופובית של העשורים האחרונים, ומאז 2013 אסור לשני גברים או שתי נשים להתנשק על הפה במרחב הציבורי, גם אם הנשיקה מסמלת אחווה קומוניסטית.

מאז המהפכה הצרפתית התקבעה הנשיקה על הלחי כפרקטיקה בורגנית שמסמלת השתייכות לאותו חוג חברתי, ורק עם ההפגנות של מאי 68' היא עוברת דמוקרטיזציה. הסטודנטים הצעירים הופכים את הנשיקה לסמל של ניפוץ הסדר המעמדי ולזה של שוויון בין המינים. בסופו של דבר, בתיווכו של הקולנוע, הם מצליחים להפוך את הנשיקה לדבר נפוץ בין גברים ונשים כאחד, שעם הזמן חרג מתחום החברים הקרובים וכבש גם את מקומות העבודה והלימודים.

שרת החוץ לשעבר של ארה"ב הילרי קלינטון ונשיא צרפת לשעבר ניקולה סרקוזיצילום: CHRISTOPHE ENA / AP

שומרים על רוח המרד

מאז האיסור על נישוקים בעקבות הקורונה, אפשר לראות בשכונה שלנו אנשים מבוגרים עומדים זה מול זה במבוכה ומצמידים מרפקים, ברכיים, כפות רגליים, והאמיצים אפילו אגרופים לאות שלום. יש כאלה שמחליפים את הפעולה בתיאורה המילולי וצועקים זה לזה ממרחק בטוח: "נישוק, נישוק"! הרגל שבטח יעסיק פרחי פילוסופיה צרפתים בשנים שיבואו. היצירתיים, כמו שר הבריאות לשעבר קסוויה ברטרנד, מתנסים ב"נמסטה" מלווה בקידה קטנה והצמדת כפות הידיים. אחרים, כמו ראש שירותי הרפואה הציבוריים, פרופ' ז'רום סלומון, דוחפים דווקא לכיוון הקידה היפנית. נדמה לי, וזו דעתי בלבד כמובן, ש"המשבר הבריאותי" מעמיד את הצרפתים מול אתגר ייחודי, כדי להצליח להתמודד עם שרשרת ההגבלות הלפעמים קומית שנוחתת עלינו כל שבוע הם צריכים לקחת את עצמם קצת פחות ברצינות, משימה לא פשוטה בכלל בשביל הצרפתי הממוצע.

בניגוד לכישלון הקולוסלי בכל מה שקשור להכנת בתי החולים לגל הנוכחי, תוצאה של מדיניות עקבית של החלשת מערכת הבריאות והכפפתה למודלים של רווחיות, הצליחה צרפת להציע מענה כלכלי משמעותי למי שהכנסתו נפגעה בעקבות המשבר. הקושי העיקרי שאיתו נדמה שמתמודדים רוב האנשים בסביבתנו הוא הבידוד החברתי. השילוב של נטייה להתמסדות מאוחרת, זוגיות נטולת ילדים וקשרים משפחתיים רופפים יחסית ולעתים גם רחוקים גיאוגרפית, הופכת את הרווקים הצרפתים לפגיעים במיוחד מהזווית הזאת, ונדמה שהמרחק הפיזי הכפוי גובה מהם מחיר נפשי גבוה.

האמנים, ילדי הזהב של הסטודנטים הזועמים של 68' שהכניסו אותנו לצרת הנישוקים הזאת מלכתחילה, שמרו על רוח המרד ומתקבצים בדירותיהם הקטנות החל משש בערב, שעת כניסתו של העוצר הלילי שנאכף כאן מאמצע דצמבר, למסיבות פיג'מה — הגרסה הבוגרת והסוערת, או לפחות כך דיווחה לנו חברה טובה בהתלהבות. מתברר שהעוצר הלילי רק דוחף אנשים שבסיטואציה אחרת היו נפרדים כידידים להעביר את הלילה זה עם זה, וכפי שהתברר לנו גם עם השלישי והרביעי. כותרות העיתונים של השבועות האחרונים דיווחו בהתרגשות על פשיטה משטרתית באזור תעשייה בפרברי פריז שבו התקיימה אורגיה של כ–90 אנשים. אפשר לנחש את הבעייתיות הגדולה, כפי שהיטיב לתאר זאת בזעזוע אחד מחוקרי המשטרה לאתר אורבן פוזיון: "לא רק שהמבלים הפרו את העוצר, הם גם לא הקפידו על כללי הריחוק החברתי וחובת עטיית המסכה".

נשיא צרפת עמנואל מקרון והאפיפיור פרנציסקוסצילום: Alessandra Tarantino / AP

חברה אחרת, שמרנית יותר, שהעדיפה את הטינדר על פני האורגיות, שלפה מאמר מ"לה מונד" שטוען שלאדם הממוצע נדרשים לפחות שמונה חיבוקים ביום, על מנת להצדיק את הפרות הסגר הליליות שלה. מי שיכול להרשות לעצמו קונה בית בכפר ובורח אליו עם חברים, הרחק מעיני המשטרה ומאוזני השכנים. בהתאם לכך, מחירם הממוצע של בתי הקיט בכפרים הצרפתיים עלה בכ–6% ב–2020. במובן מסוים, נראה שדחיקתה של הנשיקה מהמרחב הציבורי הביאה להתפרצותה מרובת המשתתפים במרחבים הפרטיים ולחיפוש עיקש אחר מגע ואינטימיות.

וכשיצנחו סוף־סוף מקדמי ההדבקה והחיים יחזרו למסלולם, האם ישוב גם הנישוק לחיינו? לפי סקר של "הפינגטון פוסט", מיוני 2020, רבע מהנשאלים דיווחו על תקוותם לחזור ולנשק, כמה שיותר וכמה שיותר מהר, כבר בקיץ הקרוב. לעומתם מארי קלייר ווילוואל, כלכלנית וחוקרת במכון הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), מאמינה שהמגפה תביא להיעלמותו הכמעט־מוחלטת של המנהג וטוענת ש"הגוף בתרבות הצרפתית מקושר באופן עמוק להנאה, שמחה ועונג, בעוד שהמגפה מדגישה דווקא את הצד המסוכן שלו עם פוטנציאל הווירוסים והמחלות שהוא נושא". בשיחות פרטיות, מודים צרפתים רבים שהמגפה הביאה לדעיכתו המבורכת של מנהג שהפך עם השנים לחובה מעיקה.

את הסכר פרצה ב–2018 אן פיקר וולף, ראשת המועצה של מורט, כפר קטנטן במחוז איזר. במייל שהפך ויראלי היא הודיעה ל–73 עמיתים לעבודה שהיא החליטה להפסיק לנשק אותם והודתה: "פעמים רבות העדפתי לאחר לפגישות מאשר להצטרך לנשק את כולכם". לפי "הפריזיאן", שריאיין את פיקר וולף, המכתב של ראשת העיר התקבל ב"זלזול" בקרב עמיתיה הגברים אבל הוציא לאור הטוויטר והפייסבוק את תומכי ה–NoKiss או האנטיביז הצרפתים.

הטניסאית אמלי מורסמו ונשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראקצילום: JACQUES BRINON / AP

מתנגדי הנשיקות טוענים שהמסורת התרוקנה מתוכן, ומרעיון שוויוני הפכה לעוד קלישאה סקסיסטית שבה נמנעת מהאישה השליטה במרחב האישי שלה. תנועת מי־טו, שמתקבלת בחשדנות מסוימת בצרפת, עודדה את חשיפתם של סיפורים רבים שבהם הנשיקה במקום העבודה היא כר פורה ליצירת אינטימיות כפויה ומטרידה, כשכל סירוב נתפס מיד כחוסר נימוס. בסוף הראיון מספרת ראשת העיר ש"נשים רבות הודו לי על שאמרתי בקול רם מה שרבות אינן מעזות לומר".

אז אולי המגפה היא רק התירוץ שרבים חיכו לו על מנת להחזיר את הנישוק למקומו הטבעי, בחיק המשפחה והחברים הקרובים? לנוכח תוכנית החיסונים המדשדשת ולחשדנות הבסיסית של הצרפתים כלפי ענקיות התרופות המייצרות אותם, נראה שהתשובה לשאלה תצטרך לחכות לפחות עד 2022.

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"