"פתאום תפסתי שכולם הלכו. כולם נמוגים, וזהו. אני האחרון שנשאר"
מאיר ויזלטיר חוגג 80, וחוזר לקשר העז עם יונה וולך, לפספוס של דוד אבידן, לסלידה מיהודה עמיחי, לימי החופש המיני ולמשימת חייו — "לבנות שירה חדשה, כמו שבנו את צה"ל". ראיון
בבניין שבו מתגורר המשורר מאיר ויזלטיר ברחוב מזא"ה בתל אביב, הכניסה לדירות עוברת דרך דלתות ברזל עם אשנב מסורג, כמו בכלא. פעם היו כאן מנסרות יהלומים ומלטשות, ודלתות הברזל איבטחו את הסחורה היקרה. עם השנים, אנשי היהלומים נדדו מכאן. לפני קצת יותר מ–32 שנה עבר לכאן ויזלטיר, והפך חלל כפול של מלטשה ומנסרה למרחב מגורים אחד, שבמרכזו עובר מסדרון. כאן, בין ערימות ספרים, ציורים ופסלים שקיבל במשך השנים מידידיו האמנים, הוא מנסר ומלטש שירים. בשנה האחרונה, שנת הקורונה, כתב יותר מאשר בשנה רגילה. אולי מפני שהמגפה, ועניינים רפואיים שונים שמגבילים אותו, הפכו אותו ליושב בית יותר מתמיד. ואולי מפני שהוא מקווה להפסיק לדחות את הקץ ולהוציא ספר חדש.
כתבות מומלצות
היא כתבה את המדריך "איך לרצוח את בעלך". ואז בעלה נרצח
ספר הזיכרונות שהותיר אחריו חושף כישרון מפתיע של סופר גדול
המשבר הכלכלי מכופף את האידיאולוגיה של ארדואן
טירללת מדינה שלמה, את צריכה לענות. "צודק, אבל אני מנתקת"
צפיתי בו רועד וניסיתי להיזכר אם היה כאן משהו דומה. לא הצלחתי
תגובות
על סדר היום
כתבות שאולי פספסתם
המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה
מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין
יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב
קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר
