זה מוצר בריא ותמים. דווקא הוא נענש במדבקה האדומה והמפחידה?

בעוד שקוטג' וטחינה קיבלו מדבקות אזהרה, חטיפים מעובדים השתחלו לוועדת החריגים. מהפכת סימון המוצרים של משרד הבריאות כיוונה לטוב — ויצרה הרבה בלבול

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קוטג'
צילום: מוטי מילרוד
דני בר-און
דני בר-און

כמו ישראלים רבים, גם אני נרקומן של קוטג'. כמו נרקומנים רבים, גם אני מנסה להמעיט, לא תמיד בהצלחה. אני יודע שאכילת מוצרי חלב אינה מוסרית, ומחלק גדול מהם נגמלתי. אבל קוטג' זה אלוהי, ואני אדם חלש. זו אהבה שאינה תלויה בדבר, חוץ מבאחוזי השומן. אם אני כבר קונה, אני קונה 9% (באחרונה צץ לרגע גם קוטג' 12%, והותיר אחריו לבבות שבורים). אני מקפיד לגזול מילדיי את השכבה העליונה, הקצף הסודי של הקוטג', העשיר בקלוריות באופן ממסטל כמעט.

מעבר לשיקולים הסביבתיים והאתיים, יש עוד בעיה עם הקוטג' שלי — החותמת האדומה המרתיעה, "שומן רווי בכמות גבוהה", מכיוון שיש בו 5.4 גרם שומן רווי ב–100 גרם. כמו עורכי "ידיעות אחרונות" חובבי החותמות ("רצח וברח", "האנס המלוכסן" וכו'), גם משרד הבריאות דורש להכתיר רבים ממוצרי המזון במסר קצרצר וחד, מסומן בעיגול. שלוש חותמות אדומות לשומן, סוכר ו/או מלח עודפים, וחותמת ירוקה למזון בריא. זו השורה התחתונה המהדהדת, שצובעת את מדפי המרכולים מאז תחילת 2020. רמות הסף של החותמות הוחמרו בינואר האחרון, וכעת הן עומדות על 10 גרם סוכר ב–100 גרם מוצר, 4 גרם שומן רווי ו–400 מ"ג נתרן. צרכן שראה את התשדיר ("אמא, את רוצה לתת לי מוצר שמשרד הבריאות סימן אותו? אדום — עצור!"), עשוי לוותר על הקוטג', שנחשב בריא למדי, ולבחור לסגור את הערב עם מנה חמה בטעם פיצה או דוריטוס מעושן. שניהם אולטרה־מעובדים ולכן הם זוועה תזונתית, אבל שניהם חפים מאזהרות כי אין בהם שומן רווי, נתרן או סוכר בכמות גבוהה במיוחד.

יש שמערערים על יסודות שיטת הסימון, כמו למשל על עצם מלחמת החורמה בשומן הרווי. הם יכולים לצטט סקירה מקיפה שהתפרסמה בקיץ בכתב העת היוקרתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (JACC), שלפיה "(מחקרים) לא הראו שום קשר מובהק בין צריכת שומן רווי למחלות לב או תמותה, וכמה מהם אף העלו שהיא קשורה בסיכון מופחת בשבץ". אבל יש גם מומחי תזונה שתומכים בהמלצות המקובלות נגד שומן רווי ובכלל, ובכל זאת חושבים ששיטת החותמות עושה לעתים קרובות יותר רע מטוב.

שוקולד מריר 85%, למשל, חוטף שתי חותמות אדומות: סוכר ושומן רווי. זאת אף על פי שהוא נהנה ממוניטין תזונתי טובים למדי. שוקולד חלב, שיש בו כמעט פי ארבעה סוכר, ואפילו היצרן שלו לא טוען שהוא בריא למישהו, מסומן באופן זהה. הצרכן הנבוך עשוי לומר לעצמו — אם ככה, פשוט אבחר בחלב, שהוא יותר טעים. לו השוקולד המריר היה מסומן כראוי, כלומר בפחות חותמות, אולי אותו צרכן לא היה קונה שוקולד בכלל: מהחלב הוא היה נמנע בגלל החותמות, ומהמריר בגלל המרירות. סביר להניח שחברות המזון לא פיספסו את הנקודה הזאת: הן הבינו, שלעתים דווקא עודף סימונים הוא מסך עשן שמשרת אותן.

יש גם את סיפורה הנפתל של הטחינה. טחינה שמכילה רק שומשום זכאית לחותמת ירוקה. אם יוסף לה קמצוץ מלח, החותמת הירוקה תוחלף באדומה. נחשו, קוראים יקרים, איזו? "נתרן בכמות גבוהה"? לא, כי כמות המלח בה קטנה מאוד. זו תהיה "שומן רווי". הסיבה היא שלפי התקנות, מוצר שמכיל רק רכיב אחד לא יכול לקבל חותמת אדומה. כשהמלח נוסף יש כבר שני רכיבים, ואז חייבים לסמן את השומן הרווי הרב, שנמצא בטחינה באופן טבעי. שלא לדבר על חטיפי התמרים, שנענשים בחותמת "סוכר בכמות גבוהה" ממש כמו פחית קולה, כי הסימון לא מבחין בין סוכר מוסף לסוכר שקיים בפרי.

"השיטה הנוכחית היא דיכוטומית ואבסולוטיסטית", אומרת הדיאטנית הקלינית מרב מור־אופיר, "לעתים היא שופכת את התינוק עם המים". מור־אופיר, מומחית לקידום בריאות, כתבה יחד עם פרופ' רם רייפן, מומחה לתזונה ורופא גסטרואנטרולוג מהאוניברסיטה העברית, את הספר "לבחור נכון", שיצא לאור בסתיו האחרון בתמיכת מועצת הצמחים. השיטה שהם מציגים בספר כוללת שלושה צבעים ולא שניים (ירוק — "להעדיף", כתום "לצרוך במתינות", ואדום "להמעיט"), ומדרגת את המזונות לפי קריטריונים רבים, שסוכר, נתרן ושומן הם רק כמה מהם. בשיטה הזאת, למשל, שוקולד מריר וחטיפי תמרים הם כתומים, כל החטיפים המטוגנים והמלוחים הם אדומים, וגבינה צהובה 9% היא דווקא ירוקה, בניגוד לשיטת משרד הבריאות, שמדביקה עליה שתי מדבקות אדומות מזרות אימים (נתרן ושומן). "הגבינה הזאת היא פצצה", אומר רייפן, "בשתי פרוסות אתה מקבל 40% מכמות הסידן שאתה צריך. איך אפשר להרתיע אנשים מלקחת אותה מהמדף?" השניים נזהרים בכבוד עמיתיהם ומדגישים שבעיניהם השיטה הקיימת היא "התחלה נהדרת", אבל עליה להשתכלל.

משיחות עם שורה של מומחיות תזונה אחרות, שחלקן היו מעורבות בכתיבת התקנות לסימון מזון, עולה תמונה מורכבת. מצד אחד, חוזרת הטענה ששיטת סימון יעילה חייבת להיות פשוטה, גם אם הפשטות הזאת גורמת לעתים לאנומליות, כמו המקרה של הטחינה. יש לציין גם שהשיטה גרמה ליצרנים להפחית כמויות של סוכר ונתרן במזון, וזה כשלעצמו טוב. מצד שני, המומחיות אומרות שהשיטה הנוכחית היא פשרה, שהושגה תחת מכבש לחצים אימתני מצד חברות המזון. בעתיד אולי יצליח משרד הבריאות להוסיף עוד חותמת, שעשויה להיות החשובה מכולן — "מזון אולטרה־מעובד", כי הולכים ומצטברים המחקרים שלפיהם רמת העיבוד היא גורם מכריע. ד"ר סיגל טפר מהחוג למדעי התזונה במכללת תל חי אומרת שהמדע עדיין לא יודע מה בדיוק כל כך מזיק באולטרה־עיבוד, אבל "אנחנו כבר יודעים שהוא רע מאוד, השם ישמור". ההגדרה של מזון כזה היא קצת חמקמקה, אבל אחד מהסימנים המובהקים שלו הוא שיש בו הרבה מרכיבים שלא תמצא במטבח הביתי. כיום שלל חטיפים ומאפים כאלה חומקים מסימון.

בינתיים התזונאים מסתובבים עם צאצאיהם במרכולים, ונאלצים להתמודד עם השאלות שלהם. חלק מהילדים לא מבינים למה ההורה מכניס לעגלה מוצר עם חותמת אדומה; אחרים משתוממים על היעדרן של חותמות אדומות על מוצרים שלמדו כבר לזהות כמזיקים. "הבת שלי שאלה אותי — 'אמא, למה אין סימון על חטיף דובונים?" מספרת ד"ר ורד קאופמן־שריקי מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, שהיתה חברה בוועדת הסימון הירוק. "'היצרן עשה אותו בצורה מתוחכמת', אמרתי לה, 'אבל את יכולה לדעת שזה זבל כי זה נמצא בשקית. בשביל זה לא צריך סימון — כל מה שנמצא בשקית כזו, הוא פשוט זבל. הציבור לא מטומטם". הלוואי שזה נכון.

ממשרד הבריאות נמסר ש"הטענה כי שוקולד מריר 'בריא' יחסית מוטעית מיסודה... את הסימון האדום משלימה שיטת הסימון הירוק... שתי שיטות הסימון מסייעות לצרכן לבחור בריא יותר, לא רק מן ההיבט של תכולת רכיבי תזונה, אלא גם מן ההיבט של העדפת מוצרי מזון טבעיים, אשר לא עברו עיבוד או עברו עיבוד מינימלי".

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"