כל ילד בקרית משה הוא פצצה מתקתקת

אירוע הדקירה שבו נהרג ברוך אנבייה בן ה-18 באוקטובר האחרון לא היה חריג בנוף המדמם של קרית משה, שכונה ברחובות שכ-60% מתושביה הם בני הקהילה האתיופית. למרות ריבוי העמותות והמתנ"סים, ניסיונות התיאום בין המשטרה לתושבים ויוזמות נדל"ן שהיתכנותן מוטלת בספק - רבים מילדי השכונה נשאבים לעבריינות ולחיי שוליים. חלק מהתושבים סבורים שהאזור סובל משיטור יתר, אחרים חושבים שההפך הוא הנכון ובינתיים, כל ילד הוא פצצה מתקתקת והזמן הולך ואוזל

שכונת קרית-משה ברחובות
שכונת קרית-משה ברחובות. המבוגרים מכנים אותה "אדיס הקטנה"צילום: מוטי מילרוד
הילו גלזר
צילום: מוטי מילרוד
הילו גלזר
צילום: מוטי מילרוד

אדיס טגנה ידוע כאחד הפעילים הוותיקים בקרית משה. טגנה, פנסיונר שמתנדב בשיטור העירוני שפועל בשכונה על מנת לשמור על הסדר הציבורי, מתגייס לניתוב תנועת כלי הרכב בבקרים ומפקח שילדי השכונה יחצו בבטחה את הכביש המוביל לבית הספר. גם בבוקר שישי האחרון של אוקטובר נרתם טגנה לכוון את התנועה וליווה במבטו את ניידות המשטרה שעשו את דרכן לזירה המדממת ברחבת המתנ"ס השכונתי, שבה מת ברוך אנבייה בן ה–18 משלוש דקירות סכין קטלניות. כשהבין שהחשוד בדקירה הוא בנו, גביהו טגנה, בן 21, שב שפוף לביתו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ