חיי כאמן כושל

עשרות שנים אחרי שוויתר סופית על חלומו, מבקר האמנות של "ניו יורק מגזין" חוזר ליצירות שלהן הקדיש את חייו ואחר כך זנח — אך מעולם לא שכח באמת

ציור של ג'רי זלץ משנות השבעים
צילום: ניו יורק מגזין
ג'רי זלץ
ניו יורק מגזין
ג'רי זלץ
ניו יורק מגזין

כואב לי לומר זאת, אבל אני אמן כושל. "כואב לי", כי דבר בחיי לא העניק לי את האושר הרוחני חסר הגבולות של עשיית אמנות עשרות שעות ברציפות במשך עשור שלם בשנות ה–20 וה–30 של חיי, האושר שנובע מלעשות את זה כל יום וכל הזמן לחשוב על זה, לחפש קול שיתאים לזמני, לדמיין תרחישי הצלחה וכישלון, לחוש את עולמי המדומיין ואת עולמי החיצוני מתמזגים בדברים שבאמת יצרתי. עכשיו אני חי מצדו השני של מסך הביקורת, וכל השפה הזאת שמעבר למילים, כל הריפוי השאמניסטי הזה של צבע, מבנה ומסתורי היופי — אינם עוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ