"קשה לתאר התנהגות גרועה וחמורה מזו" - סוף שבוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קשה לתאר התנהגות גרועה וחמורה מזו"

לכתבה
פרופ' מרדכי קרמניצרינאי יחיאל

מדוע העסקה בין נתניהו למוזס חמורה יותר משוחד רגיל, ולמה יש להתייחס ברצינות למתנות שקיבל ראש הממשלה ממילצ'ן? פרופ' מרדכי קרמניצר, המומחה הבולט בישראל למשפט פלילי ולעבירות שחיתות בצמרת, עושה סדר בפרשות של נתניהו, וחוזה: אם הממשלה תמשיך בדרך שבה היא צועדת, הדמוקרטיה תקרוס

תגובות

בשלהי שנת 2014, ערב הבחירות האחרונות, הגיע מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, לסדרת פגישות חשאיות עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במעון הרשמי ברחוב בלפור. ככל הנראה, מוזס החשדן והמנוסה לא דימיין שראש הממשלה הצטייד מבעוד מועד במכשיר הקלטה, ושתוכן השיחות — שלאורך השנים נשמר בסוד — יגיע יום אחד לחוקרי המשטרה.

על פי החשד, בהקלטות ביניהם, שנמשכות על פני שעות ארוכות, ניסו שני היריבים לרקום עסקה: מוזס התחייב לשנות את כיוון הספינה ולהפוך את קבוצת "ידיעות אחרונות" העוינת לאסופת כלי תקשורת שאוהדת את נתניהו. "תסתכל לי בעיניים", פנה מוזס לנתניהו והבטיח לעשות כל מה שנדרש כדי שבן שיחו יהיה "ראש ממשלה כמה זמן שירצה". המו"ל המשפיע הציע לנתניהו לבחור שורה של עיתונאים אוהדי־השלטון שהוא הבטיח להעסיק, רמז שיפגע ביריבים פוליטיים של ראש הממשלה באמצעות פרסום שלילי והתחייב שאוזנו תהיה כרויה לכל הבקשות של בעל השררה.

"הפלת פצצת אטום על מפעל של שלושה דורות", קבל מוזס באוזני נתניהו והתכוון להקמת המתחרה, החינמון "ישראל היום", שפירק את מונופול העיתונות הוותיק. מוזס ביקש מנתניהו לתמוך בחוק שיחייב את העיתון של שלדון אדלסון לגבות תשלום מקוראיו. חוק שתוצאתו הצפויה היא הידרדרות בתפוצת "ישראל היום" והשבת מעמד הבכורה ל"ידיעות אחרונות". נתניהו השיב למו"ל שהחוק "נכון" ו"חשוב בעיניו".

נוני מוזס
ניר קידר

על־פי פרטים שנודעו ל"הארץ", נתניהו בדק ברצינות את העברת החוק עם השחקנים החזקים בקואליציה הקודמת — יריב לוין וזאב אלקין — אולם התברר לו שצעד כזה בתקופת מערכת בחירות הוא בלתי אפשרי. נתניהו, שהיה זהיר יותר ממוזס הלהוט, שב למו"ל והודיע לו שאין באפשרותו להשלים את העסקה בעת הזאת. הוא התחייב שהמהלך הדרמטי יתרחש לאחר שייבחר לכהונה רביעית כראש ממשלה. הוא רצה ודאי שמוזס יממש את כל הטוב שהבטיח לו — סיקור חיובי ואוהד בכלי התקשורת שברשותו בזמן מערכת הבחירות. אלא שמוזס לא האמין לנתניהו והדו־שיח ביניהם הפך מרגע זה לבוטה. "אם תכניס אותי למטחנת הבשר", הזהיר נתניהו את מוזס, "אדע איך לטפל בך".

ברקע להתפתחויות עמדו הסקרים, שלא הבטיחו את ניצחונו של ראש הממשלה. מוזס כנראה זיהה את ההזדמנות וחשב לעצמו שיוכל להביס את נתניהו באמצעות שימוש בארטילריה כבדה: גיוס כל הכוחות העיתונאיים שעמדו לרשותו כדי להביא לחילופי שלטון. המהלך כשל. בכנס הניצחון של נתניהו בגני התערוכה צעקו מאות אנשי ליכוד שלא היו מודעים לדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים: "הו־הא מה קרה מוזס אכל אותה". המו"ל של "ידיעות אחרונות" נתפס כאויב שהוכרע.

"אם אכן התקיימה עסקה כזו בין נתניהו למוזס — מבחינת הממדים שלה ומשמעויותיה לשני הצדדים, אני רואה בה דבר חמור הרבה יותר מאשר עסקת שוחד רגילה"

ההקלטות הנפיצות נחתו על שולחן היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן באביב 2016. שני אוכפי החוק היססו כיצד לטפל בחומר הנפץ. הם עיכבו את פתיחת החקירה במשך חודשים ארוכים והתלבטו עד הרגע האחרון אם יש מקום לחקור את נתניהו באזהרה. כאשר החליטו סוף־סוף להפוך את ראש הממשלה לחשוד, יצאה מכיוונם בת קול, שאמנם תיארה את האירועים כחמורים מבחינה ציבורית, אך התייחסה אליהם כגבוליים מבחינה פלילית. הפרשה מפצלת את מערכת אכיפת החוק לשני מחנות מנוגדים. נקודת ההכרעה תגיע בקרוב.

מפלטו של הנבל

פרופ' מרדכי קרמניצר נחשב למומחה הבולט בישראל למשפט פלילי ולעבירות שחיתות בצמרת. האיש, ששימש גם כנשיא מועצת העיתונות, כתב בעבר מחקרים שניתחו את העבירה החמקמקה "מרמה והפרת אמונים" — הכלי המרכזי של מערכת אכיפת החוק לצד עבירת השוחד, לטיפול בפוליטיקאים שהתפתו לקשרי גומלין עם ההון.

פרופ' קרמניצר מעיד שכאשר נחשף לראשונה לפרטי פרשת 2000, כפי שפורסמו בכלי התקשורת, הוא נדהם. "מבחינה דמוקרטית, זו התנהגות שקשה לתאר גרועה וחמורה ממנה", הוא אומר בראיון למוסף "הארץ".

בנימין נתניהו נואם
Mary Altaffer/אי־פי

"אם הדברים הם אכן כפי שהם מתוארים, מדובר בעסקת שוחד. אם אכן התקיימה שיחה בין ראש מערכת שלטונית — כמו ראש ממשלה — ומו"ל של עיתון חשוב, והעסקה הנרקמת היא: העיתון ישנה את כיוונו ואת זמירותיו באופן שיהיה נוח לראש הממשלה, העיתון יאפשר לו להמשיך להיות בשלטון וכולי, וזה ייעשה בתמורה לכך שהעיתון יקבל טובת הנאה כספית במהלך שלטוני חקיקתי, שידאג שמצבו של העיתון ישתפר מבחינה כלכלית — מבחינת הממדים של העסקה ומשמעויותיה לשני הצדדים, אני רואה בה דבר חמור הרבה יותר מאשר עסקת שוחד רגילה", אומר קרמניצר.

"נראה לי שאנשים הרגילים לעסוק בפרשות שוחד מתקשים לזהות שהאירוע הגדול הזה נופל תחת ההגדרה של עבירת שוחד", הוא ממשיך. "מעשה חקיקה זה המעשה השלטוני הכי רם ונישא. לא יכול להיות שיוצרים חוק, כאשר ביצירתו נכנסים שיקולים מזהמים מהסוג של 'אני מחוקק לטובתו של X, משום שהוא יעשה בשבילי Y, יסקר אותי בצורה אוהדת'. זה זיהום המערכת הנורמטיבית בצורה הקשה ביותר. אין ספק שסיקור חיובי הוא טובת הנאה. אני לא רוצה להשתמש בלשון הגזמה ולומר שאין טובת הנאה חשובה ומשמעותית ממנה לפוליטיקאים. סיקור נוח המתחזה לסיקור אמין וענייני שווה המון כסף".

ובכל זאת, העסקה בין נתניהו למוזס לא הבשילה. האם זו עדיין עסקת שוחד?

"מעשה חקיקה זה המעשה השלטוני הכי רם ונישא. לא יכול להיות שיוצרים חוק, כאשר ביצירתו נכנסים שיקולים מזהמים מהסוג של 'אני מחוקק לטובתו של X, משום שהוא יעשה בשבילי Y, יסקר אותי בצורה אוהדת'. זה זיהום המערכת הנורמטיבית בצורה הקשה ביותר"

"כדאי להזכיר — למרות שנדמה לי שלפעמים גם הפרקליטים שוכחים את זה — כתוב בחוק שעבירת השוחד לא דורשת שעובד הציבור ייתן תמורה, הוא יכול לא לתת שום תמורה, הוא יכול להתכוון מלכתחילה לא לתת תמורה, אבל החוק מתעקש על כך שהוא לא יהיה במצב שמזהם פוטנציאלית את שיקול הדעת הנקי שלו. בחוק נכתב ש'המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד, והמציע או מבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד'".

קו ההגנה של נתניהו בפרשה הזאת הוא: "לא התכוונתי למה שאמרתי, שיטיתי במוזס". האם נראטיב כזה יכול לחלץ אותו מהעמדה אפשרית לדין פלילי?

"קו הגנה כזה יכול היה לעמוד לו, רק אם הוא היה הולך למשטרה זמן קצר אחרי שהפגישה הזאת התקיימה ואומר: 'אני יכול להביא לכם ראיות על הצעת שוחד שניתנה לי'".

"עולה החשש, שהדפוס שהתגלה על־פי החשד בפרשת 2000, קיים גם במחוזות נוספים של שלטון נתניהו. ההתנהלות שלו בתחום התקשורת אינה משקפת התנהגות שתכליתה קידום טובת הציבור"

ישנה טענה שובת לב בעניין פרשת 2000: כך עשו כולם. כל ראשי הממשלה דיברו עם מוציאים לאור ורקמו איתם עסקאות. אז רק בגלל שנתפסו הקלטות של נתניהו הוא צריך לשלם את המחיר? ומה עם חברי כנסת בולטים שדחפו את חוק "ישראל היום" וצ'ופרו על ידי מוזס בפרסומים חיוביים? רק נתניהו יעמוד לדין?

"הרבה פעמים זוהי טענת המפלט של הנבל, לומר: 'תפסתם אותי, מה עם כל היתר?' זו ממש טענה קלאסית ומסוכנת מאוד, משום שהיא השח־מט הסופי של המאבק בשחיתות. אם מקבלים את זה שכולם מושחתים, לא ייתכן מאבק בשחיתות. כי אז, כל מה שאנחנו עושים זה אי צדק למסכנים שתפסנו. כשבוחנים טענה כזאת מקרוב, רואים שהיא בדרך כלל בנויה על השוואה בין מקרים שלמעשה אינם דומים. המציאות — ואני לא אומר שזה ראוי מבחינה אתית — היא שיש עיתונאים שיוצרים קשרים מיוחדים עם אנשים פוליטיים, והקשרים הללו בנויים על איזשהו תן וקח מהסוג של 'תן לי סיפור ואני אתן לך יחס בהתאם'. בדרך כלל, ההיקף וההשפעה של ההסכם מוגבלים.

אביחי מנדלבליט
אילן אסייג

"אבל במקרה של נתניהו ומוזס מדובר על משהו אחר לגמרי, בגלל המעמד המיוחד של המו"ל. מו"ל הוא לא ספן, הוא רב־חובל, למרות שהוא לא תמיד נותן הוראות ישירות, אלא במקרים נדירים, ואם הוא מאוד חכם, הוא לא יצטרך לתת הוראה ישירה לעולם, אלא יעביר בצורה מתוחכמת את הציפיות שלו, או הכיוון שלו, או הרוח שלו, והעובדים מתיישרים לפי זה. ולכן אין חשיבות לעובדה שכל מיני אנשים מספרים לנו שאף פעם לא אמרו להם שום דבר — לא צריך לומר. יש דברים שמובנים יותר כשלא אומרים אותם מאשר כשאומרים אותם. הפרשה הזאת לא דומה למקרים אחרים מבחינת מה שהצד העיתונאי מסוגל לתת, והיא גם לא דומה בצד השני — בכך שהצד הפוליטי הולך להעביר חוק בשבילך. לכן אין שום קירבה או פרופורציה בין רמת ההשחתה שיש במקרה הזה לעומת המקרים האחרים. ולזה צריך להוסיף שיש הרבה מצבים במציאות, שבהם יש נבלים וחוטאים, וכוחות האכיפה תופסים רק אחוז קטן מאוד מהם. אז מה נגיד? שבגלל שיש עוד רבים שלא נתפסו, זה שנתפס ישוחרר?"

"אם נכונה הטענה שבפרשה הזאת היה זרם של סיגרים ושמפניות ממילצ'ן, שחלקם ניתנו לדרישת נתניהו, אנחנו בכלל לא נמצאים בעולם המתנות. וככל שהסכומים עולים לגבהים ניכרים, מדובר במתן טובות הנאה"

מנדלבליט וניצן עשויים לומר: "כיוון שעד היום לא העמדנו לדין אנשי ציבור ואנשי עסקים על התנהגויות כמו אלה שמקופלות בפרשת 2000, וכיוון שמדובר בתחום חדש — לא נקפוץ ישר לשדה הפלילי. נכתוב דוח ציבורי, נמתח קו אדום ונקבע בחוק מה מותר ומה אסור מעתה והלאה. תרחיש כזה ראוי בעיניך?

"זה טיעון שבעצם אומר: 'במקום שמתגלה משהו שהוא ברמת חומרה גדולה במיוחד, יוצאת דופן בחומרה שלה, רק משום שעוד לא נתקלנו במקרה כה חמור, אנחנו לא נטפל בו'. זה נראה לי אבסורד גמור.

"ככלל, עולה החשש, שהדפוס שהתגלה על־פי החשד בפרשת 2000 קיים גם במחוזות נוספים של שלטון נתניהו. ההתנהלות שלו בתחום התקשורת אינה משקפת התנהגות שתכליתה קידום טובת הציבור. אין שום סיבה סבירה שבגינה ראש ממשלה בישראל יהיה גם שר התקשורת. ההסכמים הקואליציוניים שחייבו את שותפיו לתמוך 'אן בלוק' ביוזמותיו בתחום התקשורת הם שערורייה. מעורבותו בשוק התקשורת ובעניינים שיש להם זיקה והשפעה על בזק למרות חברותו עם הבעלים שאול אלוביץ', היא לכאורה התנהגות הנגועה בניגוד עניינים. אם אכן קיבל סיקור חיובי קבוע מאתר וואלה! שבבעלות בזק זה מצדיק בעיני פתיחה בחקירה פלילית. גם ההתנהלות שלו בנושא התאגיד חסרת תקדים ומשקפת רצון להעביר את המסר — 'כולכם תלויים בי לעצם הקיום שלכם. אם ארצה, אין לכם קיום. נא הוכיחו לי שאתם ראויים לקיום. כלומר, תתנהגו יפה'".

"חוק יסוד הלאום הוא ללא ספק האתגר הכי גדול שהקואליציה הזאת יצרה מול הדמוקרטיה עד היום, ואם הוא יעבור, זה יהיה באמת שינוי מהפכני בשיטה שלנו. זה יהיה חוק יסוד מגמד־דמוקרטיה, שמכפיף את כל ההגנה על זכויות האדם לאופיה היהודי, הלאומי־דתי של המדינה"

יש מתנה ויש מתנה

ביום גשום בתחילת דצמבר 2016 חצתה מכונית השרד של איש העסקים והמפיק מהוליווד ארנון מילצ'ן את שער הברזל, שמאחוריו — בשורת בניינים — יושבים חוקרי יחידת לה"ב 433. בחדר החקירות הצר והחף מתמונות המתינו שני חוקרים שתישאלו את מילצ'ן על מערכת היחסים שלו עם ראש הממשלה נתניהו במשך שעות ארוכות. מהעדות הזאת, כמו גם מעדויות של אנשים שעבדו במחיצת איל ההון וממסמכים שנתפסו, עלה החשד שבמשך השנים שבהן מכהן נתניהו כראש ממשלה, סיפק איל ההון לדרישת נתניהו ורעייתו משלוחים קבועים של תיבות סיגרים ובקבוקי שמפניה. כמו כן עלה החשד שמילצ'ן התבקש על ידי ראש הממשלה לרכוש לאחד מימי ההולדת האחרונים של רעייתו תכשיט בשווי של כ–10,000 שקל. בהזדמנות אחרת, לקראת החורף, הוא התבקש לרכוש עבור המושך בחוטים מעיל מדגם קולומביה.

במסגרת החקירה עלה החשד שמילצ'ן, שהשקיע מאות אלפי שקלים בקניית הטובין, הסתייע בקשריו של נתניהו עם הצמרת האמריקאית להסדרת הוויזה שלו לאחר סנקציה שהוטלה עליו, וכי ראש הממשלה ניסה לסייע לידידו לקנות נתח מערוץ 2 וקידם את ענייניו כבעל מניות בערוץ 10.

"מותר לקבל מתנות מחברים", רעם נתניהו מעל דוכן הכנסת כשהפרשה התפוצצה ושלל את הנראטיב של אוכפי החוק שמדובר במערכת יחסים אינטרסנטית וחשודה כפלילית. נתניהו טען בחקירה שהוא ומילצ'ן חברים קרובים כבר 20 שנה, שהוחלפו ביניהם מתנות הדדיות (מילצ'ן כפר בטענה) וכי הוא לא פעל באופן חריג כדי לסייע לאיל ההון במחוות שלטוניות כלשהן. גם חקירת הפרשה הזאת, שמתוארת על ידי אנשי נתניהו כקטנונית ומיותרת ("על סיגרים לא מפילים ראש ממשלה"), עלולה לגזור את גורלו הפוליטי.

פרופ' קרמניצר, האם על קבלת מתנות מחבר קרוב — סיגרים ושמפניות — מפילים ראש ממשלה? זה לא סיפור קל ערך?

"אם נעשו כל הבדיקות בזהירות המתחייבת והן מובילות למסקנה שיש ראיות לכאורה לעבירה שבנסיבותיה יש קלון — היועץ המשפטי צריך להגיש את התיק גם אם יש בו ממד של סיכון. בעיני, יועץ משפטי שלא לוקח סיכון לזיכוי לא ראוי להיות יועץ משפטי"

"השימוש במילה 'מתנה' הוא מטעה. מתנה תמיד ניתנת ביוזמת הנותן. יש הקשרים חברתיים מוגדרים שבהם נותנים מתנות. יש קונבנציה מה זה מתנה. גם אנשים עשירים, כשהם מתארחים הם יקנו אולי זר פרחים גדול יותר, אבל הם לא ייתנו לך מגרש. גם העשירים, כשהם עומדים מול אנשים לא עשירים, לוקחים בחשבון את עניין ההדדיות. עכשיו, אם נכונה הטענה שבפרשה הזאת היה זרם של סיגרים ושמפניות ממילצ'ן, שחלקם ניתנו לדרישת נתניהו, אנחנו בכלל לא נמצאים בעולם המתנות. וככל שהסכומים עולים לגבהים ניכרים, מדובר במתן טובות הנאה.

"כאשר איש ציבור דורש ומקבל מאיל הון משהו בעל ערך רב, זה עניין חמור שיוצר תחושת מחויבות אצל המקבל, וגם אם בשלב הזה אין בקשה קונקרטית של איש העסקים מהפוליטיקאי, זה רק עניין של זמן עד שהמחיר ייגבה. הדרישה לכאורה של נתניהו לקבל את הדברים היא ניצול כוח המשרה. אי אפשר לראות את זה אחרת. הציבור לא נתן מנדט למישהו כדי שהוא יעשה בזה קרדום לחפור בו לקבל טובות הנאה. בכלל, הסיטואציה של עובד ציבור שנסמך על גביר שמכלכל אותו היא בלתי נסבלת, ולהגיד שזה דבר קל ערך, זה לדעתי אובדן קנה מידה. וגם כאן אנחנו עוד פעם נופלים להבחנה חסרת החשיבות בין כסף לשווה־כסף".

מה זאת אומרת חסרת חשיבות? מוריס טלנסקי נתן מעטפות כסף לאהוד אולמרט, ומילצ'ן הביא לנתניהו תיבות סיגרים. אתה לא רואה את ההבדל?

"מבחינה עניינית זה אותו דבר, כי אנשים מודדים דברים לפי שוויים. כל אחד יודע שיש הבדל בין קופסת סיגריות שעולה... כמה עולה קופסת סיגריות?"

30 שקל.

"לבין קופסת סיגרים שעולה 2,500 שקל. כל אחד בוחן דבר לפי ערכו. מי שמקבל קופסת סיגרים יודע שהוא לא קיבל קופסת סיגריות. זה ברור. וערך השוק של הדברים האלה גם ידוע. לכן אין הבדל. זה גם לא משנה אם זה קופסת סיגרים שמתכלים בעשן, או משהו שאני תולה אצלי בחדר או על הצוואר. אני חושב שבתחושה של בני אדם, יכול להיות שיש הבדל, שאנשים מרגישים רע יותר לקבל כסף מזומן מאשר לקבל שווה־כסף, אבל משום שההשפעה הפוטנציאלית על המקבל אינה קטנה יותר, אנחנו צריכים להרתיע מפני זה, ומשום שאנשים עלולים לטעות ולחשוב שזה פחות חמור, מערכת אכיפת החוק צריכה להעביר מסר ברור: זה מאוד חמור".

ארנון מילצ'ן
Evan Agostini/אי־פי

נטען שמנדלבליט חושב שאין תיק פלילי בפרשת 1000 אם אין ראיות לכך שנתניהו פעל לקידום האינטרסים של מילצ'ן. כלומר, שעצם קבלת המתנות היא אולי מכוערת, אבל לא בהכרח פלילית. אתה מסכים עם ההבחנה הזאת?

"לא. כי כשאתה מבקש ומקבל טובות הנאה יקרות ערך, אתה יוצר במו ידיך סיטואציה של ניגוד עניינים, שעלולה להתעורר בעתיד באופן שאין לך שליטה עליו. זו תחילת ההשחתה. וזה שאתה תגיד לעצמך שאם זה יתעורר אתה תהיה צדיק ותשכח ממה שקיבלת — זה סוג של הונאה עצמית".

"האינטרס של חשודים שהם חפים מעוון הוא שתתקיים חקירה ותטהר אותם מחשד במקום שתרחף מעל ראשם עננה של חשדות שלא ניתן לבררם"

על פי החשד, נתניהו פעל להסדרת ויזה למילצ'ן ופנה לשם כך לצמרת האמריקאית, ניסה לסייע לו לרכוש נתח בערוץ 2 וקידם את האינטרסים שהיו לו כבעל מניות בערוץ 10. אם אכן אלה פני הדברים, האם מדובר ביחסי שוחד?

"אי אפשר לדעת את זה בלי לראות את לוחות הזמנים. פה לוחות הזמנים מאוד חשובים — בין הדברים שמילצ'ן נותן על פי החשד לנתניהו לבין הפעולות השלטוניות שנתניהו עושה עבורו. צריכה להיות קירבה בין תנועת התן והקח כדי שיתעורר חשד לעסקת שוחד. אתן דוגמה. נניח שנתניהו מבקש ממנו מעיל, יום אחרי שמילצ'ן אומר לו, אני צריך את עזרתך בעניין הזה של הארכת הוויזה — אז ברור שיש קשר בין הדברים. בסוף, צריך להוכיח מעל ספק סביר שבזמן לקיחת טובות ההנאה, הבאת בחשבון שמצפים ממך לתמורה".

איך אפשר להוכיח דבר כזה? אין לנו אפשרות להיכנס לקופסה השחורה של נתניהו.

"על פי ההיגיון".

ומתי ביחסים כאלה בין איל הון ופוליטיקאי, שכוללים תנועה של תן וקח, ההטבות הדדיות אינן שוחד, אלא מקיימות עבירה של מרמה והפרת אמונים?

"יכול להיות מצב שבו בזמן לקיחת טובת ההנאה אצל נבחר או עובד הציבור לא תתגבש המחשבה שהנותן מצפה ממנו לתמורה ובעתיד תיווצר סיטואציה שבה עובד הציבור סטה מן השורה — כלומר, פעל למען מי שהיטיב עמו. במקרה כזה, זה לא יהיה שוחד, זו תהיה מרמה והפרת אמונים כפולה ומכופלת. פעם אחת בזה שהפוליטיקאי לקח את התשורות והכניס את עצמו לתוך מצב של ניגוד העניינים, ופעם שנייה בזה שכאשר הוא היה בתוך מצב ניגוד העניינים, הוא לא אמר למילצ'ן: 'תשמע, ביחסים בינינו אסור לי לגעת בשום דבר שאתה מעורב בו. אני חייב להתרחק ממך'. ברגע שהוא פועל למענו, הוא סוטה מן השורה, אבל זה לא שוחד. ככלל, אם יאשימו אותו בשוחד, בית המשפט יצטרך לקבוע מה היה מצב דעתו בזמן קבלת טובות ההנאה".

"שקד לא באה עם אג'נדה של נקמה. היא נראית בן אדם שיש לו אג'נדה ברורה, שכוללת בין השאר את השאיפה לפגוע בהגנה על זכויות האדם בישראל ולהחליש את הכוח של שומרי הסף למיניהם"

נתניהו טוען שהוא קיבל חוות דעת משפטית שהתירה לו את קבלת המתנות ממילצ'ן. אם כך, מה באמת רוצים ממנו? הוא קיבל הכשר.

"לפני 40 שנה הייתי תובע בחיל הים. יום אחד התקשר אלי מפקד בסיס ושאל אותי, 'מה אני עושה עם חייל שגרם נזק לרכוש?' התפלאתי קצת על השאלה, שאלתי אותו, 'מה גובה הנזק?' הוא אומר לי, 'יחסית נמוך'. אמרתי לו, 'תעמיד אותו לדין משמעתי'. מה התברר? שאלה היו שלושה חיילים שהשביתו סטי"ל כתוצאה מזה שהם הוציאו נתיך ממערכת הרדאר שלו. עכשיו, אני נתתי ייעוץ משפטי על שאלה שהוצגה לי, אבל האם הכשרתי את הסיטואציה העובדתית שהסתתרה מאחורי הנתונים האלה, שהיא שונה לגמרי כשאתה נכנס לתוך העובדות הספציפיות, בהשוואה למקרה שעליו נתתי את חוות הדעת שלי?"

ונניח שבכל זאת יש משפטן שאמר לו: מותר לך לקבל סיגרים ושמפניות ותכשיט. זה פוטר את נתניהו?

"לא. זה עדיין צריך לעמוד באמת מידה של סבירות. אתה תמיד יכול למצוא לך עורך דין שיכשיר כל דבר. זו לא יכולה להיות תרופת פלא לכל חולי או לכל מעשה בלתי כשר".

האם העובדה שלהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה יש משמעויות מרחיקות לכת אפשריות, בחירות למשל, צריכה בהכרח לגרום לזהירות יתר וריסון של מערכת אכיפת החוק?

"זה נתון רלוונטי, אבל לא מכריע. עד כמה שאני יודע, רמת הזהירות שננקטת בבחינת חשדות לפלילים נגד שרים בממשלה היא מאוד גבוהה. בהקשר הזה, לא צריך להיות הבדל בין שר לראש הממשלה. אין מקום לעלות עוד מדרגה. אם נעשו כל הבדיקות בזהירות המתחייבת והן מובילות למסקנה שיש ראיות לכאורה לעבירה שבנסיבותיה יש קלון — היועץ המשפטי צריך להגיש את התיק גם אם יש בו ממד של סיכון. יועץ משפטי הוא לא קבלן של הרשעות, אסור שהוא יתפוס את תפקידו כקבלן של הרשעות. בעיני, יועץ משפטי שלא לוקח סיכון לזיכוי לא ראוי להיות יועץ משפטי.

"אין תיק רציני נגד איש ציבור בכיר שאין בו מידה של סיכון", ממשיך קרמניצר. "האנשים האלה מתוחכמים. יש מעטים שהם גם פוליטיקאים, גם פושעים וגם אידיוטים. זה נדיר".

גם השופטים שלנו לא ממש צפויים כשזה מגיע לצמרת.

"זה גם נכון. לכן אם אתה שם על עצמך את קנה המידה, האם יש שופט בישראל שיכול לזכות — תמיד יש שופט בישראל שיכול לזכות. יש שופטים שכאשר הם רואים ראש ממשלה, הם חוששים מאוד. הבדיקה של הראיות צריכה להיות בשבע עיניים, אבל אחרי ככלות הכל — חייב לחול העיקרון של שוויון בפני החוק".

גבול דק מאוד עובר בין בדיקה בשבע עיניים לכניסה למרחב חסינות.

"אז זה בדיוק המקום שאסור להגיע אליו. זאת אומרת, צריך לעבור את משוכות הזהירות בלי שאתה מכניס את עצמך למהלך של חסינות".

האם על פי החוק נתניהו צריך להתפטר במקרה שיוגש נגדו כתב אישום?

"לדעתי אנחנו במצב של אי בהירות משפטית לגבי השאלה אם הלכת פנחסי דרעי (בג"ץ הורה לראש הממשלה יצחק רבין להדיח מתפקידם שר וסגן שר שהוגש נגדם כתב אישום, ג"ו ור"ח) תקפה. הטענה נגד התקפות שלה נובעת מהמשמעות המיוחדת שמקופלת בהתפטרות ראש ממשלה — אפשרות שהממשלה תיפול ויתקיימו בחירות חדשות. לדעתי, זה נתון לא רלוונטי. אין הבדל בין שר לבין ראש ממשלה. בית המשפט מחייב את ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום. האם יכול להיות שראש ממשלה פועל על פי ההלכה הפסוקה, מדיח את השר, בעוד שהוא עצמו נשאר לכהן בתפקידו כשהוא באותו מצב? זה לא מתקבל על הדעת. בהקשר הזה, היועץ המשפטי לממשלה צריך לומר לעצמו כבר היום מהו הדין, כלומר מה לדעתו נתניהו צריך לעשות אם יוגש נגדו כתב אישום".

ומה אם הוא יזוכה כפי שאביגדור ליברמן זוכה? מה עם חזקת החפות של נתניהו? הוא עלול לאבד תפקיד שאולי לא יוכל לחזור אליו בעתיד. זהו שינוי מהלך ההיסטוריה.

"חזקת החפות לא נועדה לעניין זה. יש לה מקום במשפט הפלילי, אבל היא לא נועדה להעניק שריוּן או חסינות לממלאי תפקידים, ככל שמדובר במילוי התפקיד. זה נראה לי עיוות של הפונקציה של חזקת החפות. הדמוקרטיה היא סוג משטר שלא מאמין באנשים שאין להם תחליף, וגם חשוב להזכיר שבישראל עדיין לא בוחרים בחירה ישירה. אנחנו בוחרים מפלגות, ולכן ודאי שיש כאן בעיה, אבל אני לא חושב שהבעיה שמתעוררת כאן מצדיקה פגיעה בעיקרון של שוויון בפני החוק".

נניח שהיועץ יחליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בכפוף לשימוע שבו יפורטו כל העבירות לכאורה של ראש הממשלה, ונתניהו ילך לבחירות וייבחר שוב. האם במקרה כזה תהיה הצדקה להקל עליו? לסגור את התיק? העם שהוא לכאורה פגע באמונו נתן לו הרי מנדט נוסף.

"עם כל הכבוד לעם, הוא לא פועל כמטהר אדם מעבירות שיש ראיות שהוא עבר אותן. זה לא משהו שצריך לגרום לכך שתיק מבוסס כהלכה ייגנז או ייסגר או לא יתנהל".

ח"כים בקואליציה מבקשים היום לקדם את החוק הצרפתי — לא לחקור ראש ממשלה בזמן כהונתו ולדחות את החקירה לתום כהונתו כדי לא להפריע למהלך עבודתו התקין. אתה תומך בהצעה הזאת?

"אני לא רואה שום סיבה לאמץ כאן את המודל הצרפתי, לא במתכונת המלאה שלו ולא במתכונת חלקית שלו. אני מסכים שאם מדובר בעבירה של ראש ממשלה, שהיא עבירה קלת ערך, האינטרס הציבורי יכול להיות שלא להעמיד אותו לדין, ואולי גם שלא לחקור אותו. אני לא רואה טעם בלהתחשבן איתו בבוא היום, שמי יודע מתי הוא יהיה, כשהוא יסיים את כהונתו, כי המשפטים האלה שבאים באיחור של הרבה שנים, זה לא משפטים, זה פיאסקו. אין טעם לעשות הצגות סרק שכאילו משלמים איזה מס לשלטון החוק. זה דבר לא רציני. זה בעצם להרוג את העניין. אנשים שלא רוצים להרוג את העניין מלבינים את זה על ידי המושג דחייה.

"מי שבטוח בחפותו של ראש הממשלה או של ראשי ממשלה אחרים, צריך דווקא להתנגד לחוק. האינטרס של חשודים שהם חפים מעוון הוא שתתקיים חקירה ותטהר אותם מחשד במקום שתרחף מעל ראשם עננה של חשדות שלא ניתן לבררם. היוזמה לחוק והתמיכה בו מתאימה למי שחושבים שיש בסיס לחשדות, ולכן הם מבקשים למנוע חקירה שעשויה למצוא בסיס כזה".

מרדכי קרמניצר
ינאי יחיאל

חוק מגמד דמוקרטיה

אחרי כמעט עשור של כהונה כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרמניצר החליט לעזוב את התפקיד הניהולי ולהקדיש את זמנו למחקר (פרופ' יובל שני מונה למחליפו). הוא עוקב בחרדה אחרי הפעלתנות של הממשלה, מחוק הג'ובים, ועדת החקירה הפרלמנטרית לארגוני השמאל, קידום חוק יסוד: החקיקה, שנועד להגביל את התערבות בג"ץ בחוקים של הכנסת ועד חוק הלאום, שיעניק מעמד עליון לערכי היהדות על פני ערכי הדמוקרטיה.

"אני חושב שאנחנו מגיעים עכשיו לאיזו נקודת פיתול, שנראה שההצטברות של הדברים יוצרת לחץ על הדמוקרטיה, שלא ראינו משהו כדוגמתו לפני כן. חוק יסוד הלאום הוא ללא ספק האתגר הכי גדול שהקואליציה הזאת יצרה מול הדמוקרטיה עד היום, ואם הוא יעבור, זה יהיה באמת שינוי מהפכני בשיטה שלנו. זה יהיה חוק יסוד מגמד־דמוקרטיה, שמכפיף את כל ההגנה על זכויות האדם לאופיה היהודי, הלאומי־דתי של המדינה", הוא אומר. "אני חושב שהממשלה מגלה בשנים האחרונות חוסר סבלנות מדאיג כלפי ביקורת. בין אם מדובר בתקשורת, בבית המשפט, במבקר המדינה, בשירות הציבורי, בעולם התרבות והאמנות, באקדמיה וכולי. כלומר, כל מי שיש לו דבר ביקורת — קפד ראשו".

מי שעומדת מאחורי רוב היוזמות האלה היא שרת המשפטים, איילת שקד. היא אשה מסוכנת בעיניך?

"אני לא אוהב את הביטוי. אני חושב שחלק מהמהלכים שהיא עושה ומהלכים שהיא מצהירה עליהם הם מהלכים בעייתיים ורעים. למשל, הטענה שלה שבית המשפט העליון מלא בשופטים ליברלים ולכן כל המינויים לעליון עכשיו צריכים להיות של שופטים שמרנים, כששמרנים זה בדרך כלל שם קוד לאנשים שבאים מהציונות הדתית, אני חושב שזה דבר לא נכון מכל כיוון אפשרי. להגיד שאדם לא יכול להתמנות לבית המשפט העליון אם יש לו השקפת עולם ליברלית, תהיה מצוינותו אשר תהיה, לדעתי זה מסר בלתי נסבל".

אפילו נעם סולברג, שנחשב לשופט שמרן, איכזב אותה כשהורה על ביטול חוק מיסוי דירה שלישית.

"אני חושש שיש אצלה אי הבנה לגבי מה זה שופט שמרן. עוד לא נולד השופט שהוא מספיק שמרן כדי לעמוד בקנה המידה של השמרנות של איילת שקד".

איילת שקד ומרים נאור
אוליבייה פיטוסי

בית המשפט העליון ששקד קיבלה ב–2015 הוא בית משפט שממעט להתערב בהחלטות שלטוניות, הרבה פחות מהפכני וליברלי מבית המשפט של אהרן ברק.

"בית המשפט היום מתערב מעט מאוד בסך הכל, אבל המקרים שהוא מתערב בהם זוכים לתהודה עצומה, כי זה ישר מלווה בקללות ובעלבונות. בית המשפט העליון אישר את חוק ועדות הקבלה של הקיבוצים והמושבים, אישר את חוק החרם ואת חוק הנכבה. הוא לא מצטיין באיזה ליברליזם יוצא דופן. המבחן של בית המשפט הוא ביכולת שלו להגן על זכויות אדם וזכויות המיעוט, בייחוד הזכויות של מיעוטים קבועים. קרי, בעיקר המיעוט הערבי. אני חושב שבית המשפט בהרכבו הנוכחי פחות כשיר למשימה הזאת מבית המשפט שהיה לנו לפני עשר שנים, אבל זה לא בית משפט שנכון להרים ידיים לגביו.

"ועם כל הביקורת, צריך לומר שבית המשפט פסק באופן עקבי נגד המדינה בנושא של מה שנקרא מסתננים, וזה בית משפט שפועל היטב, משום שהמסתננים הם לא אזרחים ישראלים, הם לא אנשים שימחאו כפיים לבית המשפט בציבוריות הישראלית, זה בית משפט שעושה את התפקיד הקשה שמוטל עליו. גם פסק הדין האחרון בעניין הזכות להפגין (ביחס להפגנות בפתח תקוה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ג"ו ור"ח) הוא פסק דין נכון וראוי אחרי גמגום לא לגמרי מובן. יש כאן בהחלט אמירה חשובה ומשמעותית, שמגינה על זכות יסוד חשובה מול מציאות שבה יש נטייה שלא לכבד את הזכות הזאת".

היית מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה להתייחס באופן חד־משמעי יותר להפגנות נגדו ולהבהיר שיש לאפשר אותן גם בסמוך לביתו?

"אני חושב שלאורך זמן רב מדי לא היתה עמדה מספיק נחושה לטובת הזכות להפגין. המשטרה לא קיבלה את התיקון הראוי מצד הפרקליטות. היתה גם ההחלטה לחקור את הסטודנטית מבצלאל (שהציגה את תמונתו של נתניהו ליד חבל תלייה, ג"ו ור"ח). בכל הקשור לחופש הביטוי, אני רואה שם (במשרד המשפטים, ג"ו ור"ח) סימנים למשהו שלא מתפקד מספיק טוב. אני חושב שגם בנושא של הגנה על חופש התרבות, היה זמן שזה היה נראה שממשרד המשפטים יוצאת הגנה ראויה מאוד, נחוצה מאוד מול שרת התרבות, אבל משלב מסוים, לא מזמן, הרושם שלי הוא שהעסק הזה מתחיל להיחלש".

שומרי הסף נמצאים היום תחת מתקפה. אתה לא מרגיש שמתפתחת מגמה של התקרנפות מצדם, שהם מבינים מה מצופה מהם ומיישרים קו? אתה לא שומע את פרקליט המדינה מסרב להגן על עמדה, כפי שעשתה דורית ביניש ב–1992 כשסירבה להגן על גירוש 400 פעילי חמאס ללבנון.

"הייתי מצפה שנראה יותר דוגמאות לעמדות מהסוג של ביניש, מאשר מה שאנחנו רואים בפועל. למרות שזו ציפייה לא קלה".

האם אתה שותף לטענה שהכישלון הכי גדול של מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון, הוא שנכנעה לשקד במינוי השופטים החדשים לעליון?

"אני לא יודע להגיד אם זה כישלון, אבל אם היא הסכימה לתפיסה של שרת המשפטים, שלפיה אין מקום בבית המשפט העליון לשופט שהשקפת העולם שלו היא, רחמנא לצלן, ליברלית, ושצריך לשאוף למנות לבית המשפט רק אנשים שבאים מהציונות הדתית, אני חושב שזה דבר מצער. דווקא המכתב שהיא כתבה לשרה, שספג הרבה ביקורת, שבו כתבה 'הנחת אקדח על שולחני', היה מכתב ראוי ומתאים. אני גם חושב שההתנהגות שלה סביב הטקס הקרוי ממלכתי (טקס היובל לכיבוש הגדה שהתקיים בחודש שעבר בגוש עציון ושנאור סירבה לשלוח נציג להשתתף בו, ג"ו ור"ח), שאין בו שמץ של ממלכתיות, היתה נכונה. התאכזבתי מכך שהיא לא איפשרה דיון נוסף בשאלת הריסת בתי המחבלים, למרות שברור שבבית המשפט העליון יש היום שופטים שלא שלמים עם המדיניות הזאת".

איך היית מסכם את הקדנציה שלה?

"אני חושב שהאתגר שלה היה גדול יותר משום שהיה לה עסק עם שרת משפטים אפקטיבית יותר בהשוואה לשרי משפטים קודמים".

מה הופך את שקד לשרת משפטים אפקטיבית בעיניך?

"היא לא באה עם אג'נדה של נקמה. היא נראית בן אדם שיש לו אג'נדה ברורה, שכוללת בין השאר את השאיפה לפגוע בהגנה על זכויות האדם בישראל ולהחליש את הכוח של שומרי הסף למיניהם. היא מנסה להציע משנה מסודרת של השקפת העולם שלה, דבר שלא ראינו כל כך אצל שרים קודמים. אני רוצה לתת לה קרדיט על כך שהיא בכל זאת הקימה את נציבות הביקורת על הפרקליטות ועל כך שהיא רוצה לעודד בתי משפט קהילתיים. אני גם מאוד שמח על זה שהיא רוצה לקדם ייצוג נשים בדירקטוריונים, רק שהיא לא רוצה לקדם גם ייצוג של ערבים בדירקטוריונים. בראיון ל'ליידי גלובס' היא אמרה שהמחוקק הוא שקבע את עניין ייצוג הנשים. מה שהיא לא מספרת זה שלולא פסק הדין המאוד אקטיביסטי של השופט אליהו מצא בעתירת שדולת הנשים, המילה של המחוקק היתה נשארת אות מתה".

אתה מזכיר את הפסיקה הזאת, שנחשבת למהפכנית ומייצגת את תקופת שמגר וברק. יכול להיות שאנחנו עורכים סוג של נוסטלגיזציה מוגזמת לליברליות של העידן ההוא אם נזכרים בעמדות בית המשפט שבראשו עמד בנושאים חברתיים ובשאלת ההתנחלויות?

"ברק היה חלש מאוד ביחס לזכויות חברתיות. בעניין ההתנחלויות, אני חושב שבית המשפט חשב שאין לו מספיק כוח כדי לעסוק באופן רציני בשאלה הזאת וברח ממנה. אם בית המשפט היה פוסק נגד מדיניות הממשלה בעניין הזה, על פי המשפט הבינלאומי, האם הממשלה היתה מכבדת את פסיקתו? או שהוא היה גורר את השלטון לקפד את ראשו? זאת אומרת, צריך לראות אם זה לא היה מביא למאבק כוחני, השלטון מול בית המשפט, באופן שהיה מוביל לפגיעה קשה מאוד בו. אני חושב שבית המשפט חשב שאין לו מספיק כוח לעצור שלטון שזו מדיניותו הברורה".

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות