מהטוב ביותר ועד הגרוע ביותר - דירוג ראשי הממשלה של ישראל - סוף שבוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהטוב ביותר ועד הגרוע ביותר - דירוג ראשי הממשלה של ישראל

לכתבה

למי היה הרבה חזון, מי הצליח לעשות היסטוריה עם כריזמה ממוצעת ולמי הוריד מדד היושר את הציון הכללי באופן דרמטי? היסטוריונים, חוקרים, פרשנים פוליטיים וביוגרפים של ראשי ממשלות דירגו את תריסר מנהיגי ישראל עד היום. התוצאות לפניכם

342תגובות

 

בעולם הדמיון אפשרי לחלום על מנהיג אינטליגנטי מבחינה קוגניטיבית ורגשית, שבמקרה גם מתקשר עם הציבור באופן מעורר השראה... ובעל כישרון פוליטי יוצא דופן. וחזון כמובן. בעולם האמיתי, חוסר שלמות אנושית הוא בלתי נמנע. ובכל זאת, כשמדובר במנהיגים, יש כמה חסרונות שהם יותר משתקי תפקוד מאחרים... היזהרו ממנהיגים נעדרי אינטליגנציה רגשית. בהיעדרה, כל השאר יהפוך לאפר".

כך מסכם החוקר הפוליטי האמריקאי, פרופ' פרד גרינשטיין, את ספרו "ההבדלים הנשיאותיים", שסוקר את תכונות האופי של נשיאי ארצות הברית מפרנקלין רוזוולט ועד ברק אובמה, ומבקש להבין באמצעותן אילו תכונות הכרחיות כדי להפוך נשיא למנהיג טוב. בספרו מעמיק גרינשטיין את מתודת המחקר הפופולרית בארצות הברית של דירוג נשיאים. מקובל לייחס את ראשיתה להיסטוריון האמריקאי ארתור שלזינגר.

בשנות ה–40 גילה שלזינגר נישה יחסית ריקה בתחום המחקר שלו, היסטוריה אמריקאית, והחל במלאכת המילוי של הוואקום. הוא פנה אל 75 היסטוריונים וביקש מהם לדרג את נשיאי ארצות הברית לדורותיהם על סמך כמה קריטריונים שקבע. עד מהרה יצא שמעו של הדירוג ברחבי המדינה, שלזינגר הפך להיסטוריון פופולרי ושיטת דירוג המנהיגים התפשטה. כיום מתפרסמים תדיר דירוגים שונים, שהתבצעו על ידי מכוני מחקר אקדמיים, מכוני חשיבה, היסטוריונים או עיתונים.

בישראל פרקטיקת דירוג ראשי הממשלה טרם קנתה לה אחיזה במחקר האקדמי או בעיתונות. שנת 70 למדינה היא הזדמנות מצוינת לערוך סוף־סוף דירוג של 12 ראשי הממשלה של ישראל עד היום. לשם כך פנינו להיסטוריונים, חוקרי מדע המדינה, פרשנים פוליטיים, אנשים שעבדו לצד ראשי הממשלות וביוגרפים של ראשי הממשלות וביקשנו מהם לדרג את 12 מנהיגי ישראל עד היום על סמך עשרה קריטריונים, שלדעתנו יכולים להעניק יחד תמונה מקיפה על טיב תפקודם, אופיים ומידת שביעות הרצון מהם. ברור שאיש אינו מושלם, כפי שמציין גרינשטיין, ובכל זאת הדירוג מאפשר להבחין בנטייה למנהיגות טובה או לא טובה.

לא היה חדש בכך שכולם רוחשים כבוד למנהיגותו של דוד בן־גוריון, שקיבל מכל המדרגים ציון 10 בחזון, והיה מפתיע לגלות שכך הם גם רואים את יצחק רבין ומנחם בגין, ללא קשר למחנה הפוליטי שאליו הם משתייכים. היה מעניין להיווכח בצורה מספרית, שגולדה מאיר עשתה היסטוריה ונבחרה עם מספר המנדטים הגבוה ביותר אי פעם (56) חרף הכריזמה הממוצעת שלה ועד כמה הורידו מדד היושר והחזון את דירוגו של בנימין נתניהו, שבקריטריונים אחרים קיבל ציונים ממוצעים ומעלה.

לצד עשרת הקריטריונים, שאותם שיקללנו לכדי ציון ממוצע, ביקשנו מהמדרגים להוסיף גם ציון או תיאור מילולי של מידת המזל שהיתה לאותו ראש ממשלה. שאלנו עד כמה שיחק המזל לראש הממשלה המדורג ואיזה מקום לדעתם שמור לו בדפי ההיסטוריה. בשתי הקטגוריות הללו נחלקו ראשי הממשלה לשתי קבוצות. הברורים מאליהם: לבן־גוריון היה מזל ומקום של כבוד בהיסטוריה, למשל, למשה שרת בדיוק להפך; ואלה שהמזל ומקומם בהיסטוריה השתנו ממדרג אחד למשנהו, כמו למשל אהוד ברק או גולדה מאיר.

הכל פוליטי, אז על אחת כמה וכמה הפוליטיקה פוליטית. ברור שבחירת הקריטריונים האלה ולא אחרים יש בה מן המעשה הפוליטי. ברור גם שלתזמון הדירוג יש השפעה הן על בחירת הקריטריונים והן על הניקוד שהעניקו המדרגים. ייתכן למשל שבימי בן־גוריון לא היתה נשאלת שאלת היושר, כי זו סוגיה שהיתה פחות רלוונטית אז. ברגע שזו נשאלת היום גם על ראשי ממשלה קודמים, מתבצעת אנליזה של העבר בפריזמה של ההווה. כמובן, גם מצב הפוך אפשרי, כפי שהעיר פרופ' ישראל ברטל, שהפרשנות למושג "חזון" שונה היום מזו שניתנה לה בימי ראשית המדינה, כך שאנו בוחנים את ראשי הממשלה של ימינו בקריטריון השאול מימים עברו.

אם כן, הזמניות והסובייקטיביות של המתודה נוכחים בדירוג. איננו מתיימרים להציג דירוג אבסולוטי, אלא כזה המייצג יותר מכל את האופן שבו נשקפים מנהיגינו בעינינו כיום, בשנת 70 למדינת ישראל.

דוד בן-גוריון +
מפלגה מפא"י
כהונה 1963-1955 ,1954-1948
תפקידים ציבוריים נוספים יו"ר הסוכנות היהודית, מזכ"ל ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, שר הביטחון
רגעים מכוננים במהלך התפקיד מלחמת תש"ח, מבצע קדש, ניסיון התנקשות על ידי הטלת רימון בכנסת, פרשת לבון, הסכם השילומים עם גרמניה
1 מקום
8.53 ציון כללי
מפא"י מפלגה
איור: זאב
דירוג
כריזמה 9.5
חזון 10
יושר 7.8
אומץ 9.6
קשב לעם 6.8
עמידה בהבטחות 8.2
חברה 7.3
ביטחון 9.5
כלכלה 7.7
יחסי חוץ 8.6
מזל 9.4
מקום בהיסטוריה 10
מנחם בגין +
דירוג
כריזמה 9.3
חזון 9.1
יושר 9.1
אומץ 8.6
קשב לעם 8.6
עמידה בהבטחות 7.6
חברה 7.5
ביטחון 7.1
כלכלה 5
יחסי חוץ 7.9
מזל 7.3
מקום בהיסטוריה 8.3
מפלגה הליכוד
כהונה 1983-1977
תפקידים ציבוריים נוספים מפקד אצ"ל, ראש האופוזיציה
רגעים מכוננים במהלך התפקיד הסכם שלום עם מצרים, המהפך הכלכלי, הברית עם החרדים, אוטובוס הדמים, מבצע ליטני, הפצצת הכור בעיראק, הקמת קריית ממשלה במזרח ירושלים, מלחמת לבנון הראשונה
2 מקום
8.04 ציון כללי
הליכוד מפלגה
איור: זאב
יצחק רבין +
מפלגה המערך, העבודה
כהונה 1995-1992 ,1977-1974
תפקידים ציבוריים נוספים רמטכ"ל, שגריר ישראל בארה"ב, שר העבודה והרווחה, שר ביטחון
רגעים מכוננים במהלך התפקיד מבצע יהונתן, חתימת הסכמי אוסלו, הסכם שלום עם ירדן, מבצע עוקץ ארסי בו נחטף מוסטפא דיראני בלבנון, חטיפתו של החייל נחשון וקסמן ומותו, פיגועי התאבדות
3 מקום
8.03 ציון כללי
המערך, העבודה מפלגה
איור: זאב
דירוג
כריזמה 7.8
חזון 8.3
יושר 8.8
אומץ 8.5
קשב לעם 7.2
עמידה בהבטחות 8.3
חברה 6.8
ביטחון 8.7
כלכלה 7.6
יחסי חוץ 8.6
מזל 7
מקום בהיסטוריה 9
לוי אשכול +
דירוג
כריזמה 6
חזון 8
יושר 8.4
אומץ 7.6
קשב לעם 8.2
עמידה בהבטחות 7.8
חברה 7.9
ביטחון 8.5
כלכלה 8.3
יחסי חוץ 8.8
מזל 6.5
מקום בהיסטוריה 7.2
מפלגה מפא"י, המערך
כהונה 1969-1963
תפקידים ציבוריים נוספים שר הביטחון, שר האוצר, מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל מקורות
רגעים מכוננים במהלך התפקיד מלחמת ששת הימים, חניכת המוביל הארצי, משבר כלכלי ומיתון יזום, הקמת אש"ף, כינון יחסים עם גרמניה המערבית, ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי בארצות הברית, קבורת עצמותיו של ז'בוטינסקי בישראל, התחלת הטלוויזיה הישראלית
4 מקום
7.98 ציון כללי
מפא"י, המערך מפלגה
איור: זאב
שמעון פרס +
מפלגה המערך, העבודה
כהונה 1996-1995 ,1986-1984
תפקידים ציבוריים נוספים מנכ"ל משרד הביטחון, סגן שר הביטחון, שר הביטחון, שר החוץ, שר האוצר, נשיא
רגעים מכוננים במהלך התפקיד נסיגה לרצועת הביטחון בלבנון, התוכנית לייצוב המשק, עליית יהודי אתיופיה, המשך פרשת קו 300, עסקת חילופי שבויים עם אחמד ג'יבריל, רצח יצחק רבין, נסיגה מהערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, פיגועי התאבדות, מבצע ענבי זעם ותקרית כפר כנא
5 מקום
7.6 ציון כללי
המערך, העבודה מפלגה
איור: ערן וולקובסקי
דירוג
כריזמה 7
חזון 8.7
יושר 6
אומץ 8.6
קשב לעם 7.1
עמידה בהבטחות 6.7
חברה 6.5
ביטחון 7.9
כלכלה 8.8
יחסי חוץ 8.6
מזל 7.3
מקום בהיסטוריה 8
אריאל שרון +
דירוג
כריזמה 8.7
חזון 8
יושר 5.1
אומץ 8.8
קשב לעם 7.2
עמידה בהבטחות 6.3
חברה 6.3
ביטחון 8.2
כלכלה 7.3
יחסי חוץ 7.6
מזל 7.7
מקום בהיסטוריה 7.7
מפלגה הליכוד, קדימה
כהונה 2006-2001
תפקידים ציבוריים נוספים אלוף פיקוד הדרום בצה"ל, שר החקלאות, שר ביטחון, שר המסחר והתעשייה, שר הבינוי והשיכון, שר התשתיות הלאומיות, שר החוץ, שר הקליטה, ראש האופוזיציה
רגעים מכוננים במהלך התפקיד פיגועי ההתאבדות, הקמת גדר ההפרדה, מבצע חומת מגן, תוכנית ההתנתקות, פרשת טננבוים, פרשת האי היווני, פרשת סיריל קרן
6 מקום
7.3 ציון כללי
הליכוד, קדימה מפלגה
איור: זאב
משה שרת +
מפלגה מפא"י
כהונה 1955-1954
תפקידים ציבוריים נוספים שר החוץ הראשון של ישראל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יו"ר הסוכנות היהודית
רגעים מכוננים במהלך התפקיד טבח מעלה עקרבים, עסק הביש במצרים, ביקור רשמי ראשון של מנהיג זר בישראל, משפט קסטנר
7 מקום
7 ציון כללי
מפא"י מפלגה
איור: יוסף בס
דירוג
כריזמה 5.3
חזון 7.6
יושר 9.1
אומץ 5.6
קשב לעם 6.8
עמידה בהבטחות 6.9
חברה 7.4
ביטחון 6.6
כלכלה 6.9
יחסי חוץ 8.3
מזל 5.4
מקום בהיסטוריה 6.5
אהוד ברק +
דירוג
כריזמה 7.3
חזון 7.1
יושר 5.8
אומץ 8
קשב לעם 5.6
עמידה בהבטחות 6.2
חברה 5.6
ביטחון 7.5
כלכלה 6.6
יחסי חוץ 7.4
מזל 5.6
מקום בהיסטוריה 6.1
מפלגה ישראל אחת, העבודה
כהונה 2001-1999
תפקידים ציבוריים נוספים רמטכ"ל, סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, ראש האופוזיציה
רגעים מכוננים במהלך התפקיד פרשת העמותות, משא ומתן עם סוריה, נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון, משא ומתן עם הפלסטינים בקמפ דיוויד, האינתיפאדה השנייה, אירועי אוקטובר 2000
8 מקום
6.76 ציון כללי
ישראל אחת, העבודה מפלגה
איור: ערן וולקובסקי
יצחק שמיר +
מפלגה הליכוד
כהונה 1992-1986 ,1984-1983
תפקידים ציבוריים נוספים יושב ראש הכנסת, שר החוץ, שר הפנים, ראש האופוזיציה
רגעים מכוננים במהלך התפקיד תחילת פרשת קו 300, חשיפת המחתרת היהודית, ג'ונתן פולארד, ליל הגילשונים, האינתיפאדה הראשונה, התרגיל המסריח, מלחמת המפרץ, ועידת מדריד, גל עלייה מברית המועצות
9 מקום
6.71 ציון כללי
הליכוד מפלגה
איור: זאב
דירוג
כריזמה 5.1
חזון 7.5
יושר 8.5
אומץ 6.1
קשב לעם 5.9
עמידה בהבטחות 7.4
חברה 6.3
ביטחון 7.5
כלכלה 6.2
יחסי חוץ 6.3
מזל 7
מקום בהיסטוריה 6.4
אהוד אולמרט +
דירוג
כריזמה 6.6
חזון 7.1
יושר 3.7
אומץ 7.5
קשב לעם 6.5
עמידה בהבטחות 6.2
חברה 6.5
ביטחון 6.5
כלכלה 7.7
יחסי חוץ 8
מזל 5.5
מקום בהיסטוריה 5.5
מפלגה קדימה
כהונה 2009-2006
תפקידים ציבוריים נוספים ראש העיר ירושלים, שר האוצר, שר התשתיות, שר הבריאות
רגעים מכוננים במהלך התפקיד עליית חמאס בעזה, תוכנית ההתכנסות, מלחמת לבנון השנייה, מבצע גשמי קיץ, ועידת וינוגרד, מבצע עופרת יצוקה, כיפת ברזל, ועידת אנאפוליס, תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, פרשת ראשונטורס, פרשת החשבוניות הפיקטיביות, פרשת האי היווני, פרשת מעטפות הכסף, פרשת מרכז ההשקעות, פרשת הולילנד, פרשת חברת הזרע
10 מקום
6.6 ציון כללי
קדימה מפלגה
איור: דניאלה לונדון דקל
גולדה מאיר +
מפלגה המערך
כהונה 1974-1969
תפקידים ציבוריים נוספים שרת העבודה, שרת החוץ
רגעים מכוננים במהלך התפקיד מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, תנועת הפנתרים השחורים, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, פעולות טרור מצד אש"ף
11 מקום
6.6 ציון כללי
המערך מפלגה
איור: יוסף בס
דירוג
כריזמה 6.8
חזון 6.6
יושר 7.8
אומץ 5.6
קשב לעם 6.5
עמידה בהבטחות 6.5
חברה 6.6
ביטחון 5.9
כלכלה 6.4
יחסי חוץ 7.5
מזל 5.4
מקום בהיסטוריה 6.2
בנימין נתניהו +
דירוג
כריזמה 9
חזון 6.2
יושר 3.4
אומץ 5.6
קשב לעם 7.2
עמידה בהבטחות 5.6
חברה 4.8
ביטחון 7.4
כלכלה 8.6
יחסי חוץ 7.2
מזל 8.9
מקום בהיסטוריה 5.3
מפלגה הליכוד
כהונה 1996-1999 ,2009-היום
תפקידים ציבוריים נוספים סגן שר החוץ, שר החוץ, שר האוצר, ראש האופוזיציה, שגריר ישראל באו"ם
רגעים מכוננים במהלך התפקיד מהומות מנהרת הכותל, פרשת עמדי והמתנות, הסכם וואי, מבצע עמוד ענן, פרשת חאלד משעל, פרשת המרמרה, הצטרפות ל–OECD, פרשת ביביטורס, המחאה החברתית, עסקת גלעד שליט, מבצע שובו בנים, מבצע צוק איתן, טרור היחידים, ארה"ב מכירה בירושלים כבירת ישראל, גילוי גז טבעי, פרשות 1000, 2000, 3000 ו–4000
12 מקום
6.5 ציון כללי
הליכוד מפלגה
איור: עמוס בידרמן

 

מוקדם להעריך

 

כמו גלי הים שמחליקים שבר זכוכית, השנים שעברו מרככות את דמותם של מנהיגי ישראל והציונים הולכים ויורדים ככל שהמנהיג קרוב אלינו // אלוף בן 

בשלהי כהונתו כראש הממשלה שאלתי פעם את אריאל שרון מה הוא למד עם חלוף השנים. "ששום דבר לא משתנה, חוץ מהעבר", השיב לי. שרון התכוון לעקוץ את העיתונאים שקיללו אותו במלחמת לבנון הראשונה והיללו אותו בהתנתקות מעזה, אבל תשובתו נכונה לכל דיון על מנהיגים ומנהיגות: הזמן שחולף משפיע יותר מכל גורם אחר על האופן שבו אנו מעריכים את החלטותיהם ותפקודם של ראשי המדינה.

קל לראות זאת בדירוג ראשי הממשלה של מוסף "הארץ". כמו גלי הים שמחליקים שבר זכוכית, השנים שעברו מרככות את דמותם של מנהיגי ישראל. התככים הפוליטיים שלהם נשכחים, המעידות והזגזוגים נעלמים, ורק ההחלטות החשובות נשארות בזיכרון הקולקטיבי ומשמשות בסיס לשיפוט והערכה. הציונים הולכים ויורדים ככל שהמנהיג קרוב אלינו. קל לנתח את מעשיו ומחדליו של דוד בן־גוריון, אבל בנימין נתניהו עדיין צורם לנו באוזן עם הציוץ האחרון שלו. משה שרת ולוי אשכול, שסבלו מפופולריות מעטה בימי כהונתם, נהנים עכשיו מאהבה מאוחרת, ולאהוד אולמרט זוכרים את בגדי האסיר.

את מנהיגי ישראל אפשר לחלק לשתי קבוצות: הרדיקלים שביקשו לשנות את המציאות בכוח החלטותיהם, והשמרנים שביקשו לשמור על הקיים וזרמו עם הנסיבות. לסוג הראשון משתייכים דוד בן־גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין בקדנציה השנייה, שמעון פרס, בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה, אהוד ברק, אריאל שרון בקדנציה השנייה ואהוד אולמרט. הראשונים הצליחו יותר מהאחרונים במימוש רצונם, אבל הכוונות היו דומות. כנראה קשה היום לחולל שינוי מהפכני באופיה של המדינה וביחסי החוץ שלה כפי שעשה בגין, שהפך כמעט כל אבן — בשלום, בהתנחלויות, במלחמה, בכלכלה וביחסים עם החרדים — ואיש מיורשיו לא ניסה לאתחל את ישראל מחדש. לעומתו, ברק ואולמרט, שרצו לקדם מהלכי שלום נועזים, נכשלו לחלוטין וזכורים כלוזרים.

בקבוצת השמרנים משחקים משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין בקדנציה הראשונה שלו, יצחק שמיר, אריאל שרון בקדנציה הראשונה ובנימין נתניהו מאז שובו לשלטון ב–2009. המנהיגים האלה יזמו מעט ופעלו תמיד בתגובה ללחצים. אבל ההחלטות שקיבלו חשובות בדיעבד לא פחות ולפעמים הרבה יותר מהמבצעים הנועזים של עמיתיהם הרדיקלים. בראשן עומדת החלטת אשכול שלא לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ולהקים בהם התנחלויות. רק עשר שנים קודם בן־גוריון נסוג מסיני בלחץ המעצמות. אשכול החליט שאצלו זה לא יקרה, וזכה בגיבוי אמריקאי לכיבוש, במידה רבה בזכות היחסים שהצליח לפתח בשנים שקדמו למלחמה עם הנשיא לינדון ג'ונסון. לא היו כאן חזון מרחיק ראות, תכנון ארוך טווח או הבטחת בחירות לציבור. רק ניצול ההזדמנות, שהיתה טמונה בהחרפת המלחמה הקרה ובהסתבכות האמריקאית בווייטנאם. אבל ההחלטה הזאת שקיבל אשכול הכתיבה מאז את ההיסטוריה של ישראל יותר מכל דבר אחר. והתוצאות? כמו בקלישאה המיוחסת (באופן לא מדויק) למנהיג הסיני צ'ו אן לאי, שנשאל על המהפכה הצרפתית, ואמר שגם אחרי 200 שנה "מוקדם להעריך".

______________

 

רשימת המדרגים (לפי סדר א'-ב')

ד"ר אבי פיקאר היסטוריון, מלמד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. תושב ירוחם

ד"ר אבי שילון היסטוריון במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון. מחבר הביוגרפיות "בגין: 1913-1992" ו"בן גוריון: אפילוג"

פרופ' אניטה שפירא היסטוריונית של עם ישראל, כלת פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל ופרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב. מחברת הביוגרפיות "בן גוריון: דמותו של מנהיג", "יגאל אלון: אביב חלדו"  ועוד

אפרים הלוי לשעבר ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי, כיהן כשגריר ישראל לאיחוד האירופי וראש המרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית, מכהן כיו"ר מרכז שזר להיסטוריה של עם ישראל

גדי בלטיאנסקי מנכ"ל יוזמת ז'נבה, מרצה לדיפלומטיה ציבורית, כיהן כיועץ תקשורת לאהוד ברק וחבר בצוותי המו"מ לשלום

חיים יבין עיתונאי וחתן פרס ישראל לתקשורת. מגיש לשעבר של מהדורת החדשות המרכזית בערוץ הראשון, מפיק ובמאי של עשרות סרטים דוקומנטריים. היה העורך הראשי של מבט, מנהל החדשות ומנהל הטלוויזיה הישראלית

פרופ' יוסי גולדשטיין פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אריאל. פרסם עשרות ספרים, בהם ארבע ביוגרפיות על ראשי ממשלה – דוד בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין

פרופ' ישראל ברטל היסטוריון, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית וחבר האקדמיה הלאומית למדעים

ישראל הראל מייסד מועצת יש"ע, המכון לאסטרטגיה ציונית וכתב העת "נקודה" ובעל טור בעיתון "הארץ" ב-25 השנים האחרונות

ישראל כהן עיתונאי ופרשן בכיר באתר "כיכר השבת"

פרופ' מוטי גולני חוקר תקופת המנדט ומדינת ישראל וראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. ביוגרפיה של חיים וייצמן, שכתב עם יהודה ריינהרץ, תראה אור בקרוב

ד"ר עבד ל. עזב כימאי, פעיל חברתי ופובליציסט בעיתון "הארץ". נולד ומתגורר בכפר עארה

ד"ר ענת קדרון חוקרת ומרצה בחוג לתולדות ישראל במכללה האקדמית אוהלו לחינוך

רונית ורדי ביוגרפית ועיתונאית פוליטית במגזין "ליברל". מחברת הספר "ביבי, מי אתה אדוני ראש הממשלה"

שלמה נקדימון עיתונאי ופרשן פוליטי, חוקר תולדות היישוב והמדינה. היה יועץ התקשורת של מנחם בגין בעת המו"מ לשלום עם מצרים. מחבר הספרים "בגין", "אלטלנה", "תמוז בלהבות", "סבירות נמוכה" ו"לקראת שעת האפס", שבחנו את התנהלותם של ראשי הממשלה בן גוריון, אשכול, בגין ומאיר בפרשות מפתח בתולדות המדינה

איש שירות המדינה שירת עם מספר ראשי ממשלה בעמדה בכירה, מעדיף להיוותר בעילום שם

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות