שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

סמוטריץ' שמאלן וההומואים מסריחים: הצצה לעולם של מפלגת נעם

הילו גלזר הסתנן לחוג בית של המפלגה וגילה שהוא בעצם "וירוס שפולש לתא זר ואוכל לו את הדנ"א"

הילו גלזר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כנס של מפלגת נעם. "הרוב בוחר בימין, אבל בפועל מבוצעת מדיניות שמאל"
כנס של מפלגת נעם. "הרוב בוחר בימין, אבל בפועל מבוצעת מדיניות שמאל"צילום: עמוד הפייסבוק של מפלגת נעם
הילו גלזר

יגאל כנען, מקום שלישי ברשימת נעם לכנסת, הגיע בחמישי שעבר לחוג בית של מפלגתו בפתח תקוה, מצויד בראיית הזהב לקנוניית הענק שמובילות "חוליות הטרור הלהט"בי": ספר הילדים "כל אחד והמשפחה שלו" מאת יהודה אטלס ויעל משאלי. הספר מובא מנקודת מבטו של ילד שלמחרת אמור לחגוג יום הולדת בגן ואגב כך לחלוק עם שאר הילדים את סיפור המשפחה שלו. הילד מודאג שמא סיפורו יחוויר לעומת סיפורים אחרים שכן המשפחה שלו אינה "מיוחדת" כשל חבריו.

מבין המשפחות הבלתי־שגרתיות ישנה ילדה עם הורים גרושים, ילד לאם חד־הורית, וילד שאביו ערבי ואמו יהודייה. "יש לו דודים גם בבקה אל גרביה ובבית לפעמים הוא הולך בגלביה", הקריא כנען בניגון מלעיג. אולם הילד האומלל ביותר, שלו הקדיש כנען פסקה שלמה, הוא הילד העונה לשם דניאל. "זה בכלל לא מוזר, מה אתם מתפלאים/ במשפחה שלי יש שני אבאים/ אבא יואל שאוהב לבשל/ ואבא אבנר שרוקד ומצייר", הטעים כנען כל מילה. לאחר מכן ציין שהספר מומלץ גם עבור ילדי החינוך הממלכתי־דתי, מה שמעיד לטענתו על "הרצון הפרוגרסיבי לעשות שטיפת מוח, טיפול המרה, לציבור שלם". ולא מדובר בספרון יוצא דופן שהסתנן מבלי משים לספריית ילדי הגן. הפרופגנדה הלהט"בית עובדת באופן שיטתי. "הנה עוד דוגמה", נופף כנען בספרון "מישהו" שבמרכזו דמות עם צורה עגלגלה קשה לאפיון. "מסופר בו על דמות חסרת זהות ששואלת את עצמה מהי ומחליטה שהיא יכולה לקחת תכונות מכל כיוון", תיאר כנען. "ואז כל החיות לומדות ממנה ומבינות שאין מהות ואין זהות! לג'ירפה יש צוואר ארוך? היא יכולה להיפטר ממנו. לפיל יש חדק? הוא לא מעוניין בו". המשל ברור: "תחשבו על העניין של טרנסג'נדרים. זכר, נקבה. הכל הפיך, הכל בר שינוי".

בנקודה הזאת ביקש כנען להעביר את הספרים בין האורחים המעטים. תאורת הפלורסנט והאקווריום האימתני בסלון הבית, עם פכפוך המים המונוטוני שהשתלט על הסאונד בחלל, רק הוסיפו לאווירה העגמומית. בחדר התקבצו שמונה נערים דתיים שאולי מגרדים מלמעלה את גיל ההצבעה, מהן שלוש נערות עם מחברת וכלי כתיבה, ואני, התשיעי, אב חד־מיני טרי, שבפרוספקט שהפיצה לאחרונה מפלגת נעם נכלל ברשימת "אנשי מפתח בעולם התקשורת הישראלי המצהירים שהינם חלק מקהילת הלהט"ב ורוצים בקידומה", רשימה שקובצה להדגמת כוחה הבלתי־פרופורציוני, לכאורה, של המחתרת הוורודה.

סלקציה היא לוקסוס

לאירוע הגעתי כאדם מן השורה המתעניין במצע המפלגה החרדית־לאומית, שהסלוגן המוביל שלה, "להיות עם נורמלי בארצנו", מבקש להגלות למחוזות הטירוף ארגונים רפורמיים, פמיניסטיים וכמובן להט"ביים. כנען גדל בצפון תל אביב, למד בתיכון אליאנס היוקרתי, חילק סטיקרים של שלום עכשיו ואחרי שירות צבאי כנווט קרב המשיך ללימודי פילוסופיה. הוא יודע לזהות חילוני כשהוא נתקל בו. אבל לאור הנוכחות הדלילה באירוע, סלקציה היא לוקסוס. מה גם שהמפלגה שואפת לקצור קולות מחוץ לערוגה החרד"לית שהפוטנציאל האלקטורלי שלה מוגבל. כנען, שמעיד על עצמו כמי שמכיר היטב את "המקורות הפוסט־מודרניים של השמאל החילוני", שקל להתעכב עליהם ("אני לא אלאה אתכם באסכולת פרנקפורט") אולם במהרה התעשת, נסוג, והתאים עצמו לקהל. "באופן כללי זו תפיסה שאין דת, המדע מולך, והאדם אוטונומי לחלוטין, יכול לקבוע לעצמו את עתידו", הסביר באמצעות משפט שבמנותק מן המקום וההקשר יכול היה להתפרש כבעל מטען חיובי.

ב–1984, בנסיבות שעליהן פסח, ביצע כנען תפנית חדה והחל לימודים במכון מאיר ובישיבת מרכז הרב. מאז הוא חובש כיפה. ב–1997 התפלגה ממרכז הרב קבוצת רבנים, בראשות הרב צבי טאו שהתנגד להקמת מכון אקדמי להכשרת מורים בישיבה בנימוק שהדבר הוא בבחינת "חמץ בפסח", והקימה את ישיבת הר המור בירושלים, היושבת היום בשכונת הר חומה. כנען מעיד על עצמו כמי ש"קשור להר המור", וזיהויו עם הישיבה איננו מקרי. הר המור היא הישיבה שממנה נבטה מפלגת נעם, שהרב טאו הוא מנהיגה הרוחני.

יגאל כנען
יגאל כנען. גדל בבית חילוני בצפון תל אביבצילום: עמוד הפייסבוק של מפלגת נעם

שלוש נערות ישבו וסיכמו בחריצות את דבריו של יגאל כנען, מס' 3 ברשימה. הן עשו זאת גם כשכינה את אליס מילר "רעה וטיפשה"


כנען הסביר שהמפלגה נולדה מתוך תחושה ש"הציבור הדתי־לאומי נשאר בלי מפלגה, במובן הרעיוני". לדבריו, "המפד"ל או הבית היהודי, או ימינה, לא קיימות יותר כמפלגה דתית־לאומית". לקו השבר אחראי נפתלי בנט ש"בברית שלו עם יאיר לפיד דילל מאוד את הקטע היהודי". גם שאר נבחרי הציבור של הציונות הדתית הם מבחינתו לא יותר מאשר "אנשים עם כיפה, שאמנם רוצים בטובת עם ישראל ובחיזוק ההתנחלויות, אבל מבחינת עמידה על עקרונות בנושאים כמו גיור ורפורמים נסוגו מרוב הקווים", עד כדי כך שהוא מייחס להם "יישור קו עם הקרן החדשה".

כנען לא חס גם על הסמנים החרד"ליים במפלגת ימינה, הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', וקובע שהם "הלכו שמאלה" מעצם החבירה לבנט ואיילת שקד. "ברגע שאתה הולך עם קבוצת אנשים מסוימת, אתה מתפשר", הסביר. לנעם זה לא היה קורה. המפלגה התנגדה לשילוב נשים ברשימתה, ובכך סוכל המשא ומתן לריצה משותפת עם עוצמה יהודית. אולם עם כל הכבוד לחילוקי הדעות עם סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, לכנען ואנשיו יש יריבים מרים בהרבה. הרשימה ארוכה וכמעט מובנת מאליה: הקרן החדשה ("התמנון ששולט על חלק גדול מחיינו"), בג"ץ, סוכניו הנאמנים בפרקליטות ואלה מקרב היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, וכמובן האופוזיציה משמאל והתקשורת שמהדהדת אותה. "השילוב הזה הביא אותנו למצב של דיפ־סטייט, מדינת עומק, שבה הרוב בוחר בימין, אבל בפועל מבוצעת מדיניות שמאל".

בשלב אחר של השיחה דימה את השמאל ("ואפילו לא השמאל הקיצוני", הדגיש) ל"וירוס שפולש לתא זר, אוכל לו את הדנ"א ומתיישב שם". למחרת טילפנתי לד"ר הלל בן ששון, ראש אידיאה — המרכז לדמוקרטיה ליברלית, שתחום המחקר העיקרי שלו הוא מחשבה פוליטית בימין הדתי בישראל. "הווירוס הוא לא סתם מטאפורה או משל", הבהיר בן ששון, הוא חושף יסוד עמוק בתיאולוגיה של הקבוצה הזאת הרואה בכל עם ישראל אורגניזם אחד שחלקיו תלויים זה בזה. הלהט"בים הם מחלה אוטואימונית שפועלת נגד האומה. דוגמה נוספת היא בג"ץ שמהווה 'הריסת ישראל מבפנים', משום שהוא מקדם תפיסה ליברלית של דמוקרטיה".

אבל להחלטות מסוימות של בג"ץ היתה השלכה ישירה על החיים שלהם. מה אכפת להם ממני ומהאופן שבו אני חי?

"אבל זה בדיוק העניין. לתפיסתם, אתה והם איברים באותו גוף ואתה מפתח נמק. אם חלילה תתפשט, זה יהרוג את הגוף. יש פה תפיסה אורגנית של מה זה עם".

כנען אכן ביטא תפיסה כזאת כשהתייחס להתפשטות והתפרסות אירועי הגאווה כאל נגיף שמשתכפל. "הגענו למצב שמצעד גאווה אחד הפך לאיזה מאה מצעדי גאווה ואז לשבוע גאווה וחודש גאווה וקיץ גאווה", אמר במפגש. ברמה העקרונית יותר, האוטואימוניות היא ההצדקה, לשיטתו, לסרטון ששיחררה המפלגה לאחרונה, אשר השווה בין הנאצים לבין פעולות השמאל, הרפורמים והארגונים הלהט"ביים שעל פי הסרטון "רוצים להשמיד אותנו, הפעם מבפנים".

"מה שבאנו להגיד זה שניסו להשמיד את העם היהודי בחרב ולא הצליחו, לא עד הסוף, אבל עכשיו הם עושים את זה", מסביר כנען. "אפשר להמית אנשים גם בחבית דבש, בעודף סוכר, במיתת נשיקה. זה מה שמנסות לעשות העמותות האלה עם הכספים שמוזרמים מאירופה".

צילום: מפלגת נעם

שאלתי את כנען מהי תוכניתו האופרטיבית למיגור "הטרור הלהט"בי", ברמת החקיקה. "פעם היה חוק נגד הסטיות האלה", השיב, מכוון לחוק שהגדיר יחסים הומוסקסואליים כעבירה פלילית ובוטל בהובלת שולמית אלוני ב–1988, "הוא לא כל כך יושם, אבל הדבר הזה היה לבוז, דיברו עליו בקריצה, בבושה. זה איזשהו אופק של נורמליות. זה לא שזרקו אז אנשים מהגגות".

האמת הגדולה

קילוחי השנאה של כנען כלפי קהילת הלהט"ב הותירו אותי אדיש. האיש איננו דובר את שפתי ולכן אינו יכול לעורר בי עלבון ואף לא זעם. אולם מכאיב היה להביט בשלוש הנערות שישבו וסיכמו בחריצות את דבריו, בעת שכנען כינה את אליס מילר, שסללה את הדרך לשילוב נשים בקורס טיס — "רעה וטיפשה". מבחינתו, התקדים שחוללה הוא עוד סימפטום לגוף התוקף את עצמו. "בג"ץ כפה על חיל האוויר את עקרון השוויון, כדי להראות שהשוויון יותר חשוב מהיהדות, יותר חשוב מהביטחון, וככה הם מצליחים להחליש את הצבא. מנמיכים כל מיני קריטריונים כדי שטייסות יוכלו לתפקד. חיל האוויר הוא בפירוש פחות טוב בגלל העניין הזה, אני אומר לכם את זה בתור סגן אלוף בחיל האוויר".

ולא רק חיל האוויר. אם להאמין לכנען, נגע השירות המשותף כמעט גבה חיי אדם ממש לאחרונה. הוא האריך במעשייה, ששמע מקרוב משפחה, על מ"פית מאוגדת איו"ש שנהגה בג'יפ בתוך כפר בשטחים בלוויית כוח משטרתי שהתבקש לחקור "סו קולד כתובות תג מחיר", נתקעה בסמטה צרה מדי (מי נתן לה רישיון?) וגרמה לחשיפת הכוח, שחולץ לבסוף תחת מטר אבנים רק הודות לתושיית השוטרים. "אף אחד — לא המח"ט, אלוף הפיקוד או הרמטכ"ל — לא עשה מזה סיפור כי הם יודעים שהאתוס הפמיניסטי שולט. הבושה הזאת נקברה הצדה".

פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר־אילן, שידוע בטון הביקורתי שלו כלפי השוליים החרד"ליים, סבור כי "נעם מעלה סוגיות שמטרידות מעגלים רחבים בציונות הדתית, כולל במיינסטרים, ופשוט נותנת להן מינוף חריף ובוטה. יש לא מעט רבנים שרחוקים מאוד מהחוגים של הר המור, בוודאי לא חרד"ליים, שמתריעים מפני התפרקות ערכי המשפחה ובה בעת יוצאים נגד נעם ודרכי הפעולה שלה". אבל בקרב הנערים שהגיעו לחוג הבית, לכאורה קהל שבוי, ניכרה הסתייגות מהסגנון שנוקטת נעם, ובעיקר מהעיסוק הלא־מידתי, והאמוציונלי כל כך, בנושא הלהט"בי. "הרב טאו זה רוממות", אמר אחד מהם. "יש פער בין האופן שבו אנחנו משווקים את עצמנו לבין האמת הגדולה שלנו". אבל האמת הגדולה היא שדווקא יש הלימה רבה בין גסות הקמפיין לבין הגותו העדכנית של הרב טאו. בקלטת שיעור שלו, שתמליל שלה פורסם השבוע באתר ה"עין השביעית", מדבר המנהיג הרוחני, שתלמידיו רואים בו ממשיך דרכו של הרב קוק, על הסירחון הפיזי, לכאורה, שמחולל מגע מיני בין שני גברים: "שני גברים שחיים ביחד במשכב זכור, וכל הבית מסריח. סליחה, במה הם מתעסקים כל היום? אתם יודעים במה... עם פי הטבעת, כל היום. אז כל הבית מסריח מזה וכך מחנכים ילדים... כל העם שותק על זה, ואף אחד לא פותח את הפה".

בנאום פוליטי ראשון מסוגו שנשא בשבוע שעבר, תקף הרב טאו את "פולחן הלסביות וההומוסקסואליות" וכינה אותו "סכנת חיים". הוא הוסיף כי להט"בים "עוסקים כל הזמן בהשחתת זרע. לחשוב שילדים אפשר לעשות דרך מבחנה והריון במעבדה — וכל זה בלי לשאול, מי נתן רשות לזה? מי שאל את העם? איפה הדמוקרטיה והדיון?"

דומה שתחושת הדחיפות הזאת היא שעמדה בלב ההחלטה האסטרטגית לנסות לחדור ללב העשייה הפוליטית, ולשם כך רתם טאו את חסידיו. אולם גם הרב טאו ואנשיו יודעים שעם ליבה רעיונית יוקדת אי אפשר לממן מסע בחירות ועל כן לפני כחודש יצאה נעם לקמפיין גיוס המונים, שלפי דיווחיה הצליח מעבר למצופה עם 1.5 מיליון שקל שגויסו בתוך 36 שעות.

צילום: תומר אפלבאום

בהצלבת רשימת התורמים למפלגה, שבשבוע שעבר דלפה לרשת בטעות, אל מול רשימת התורמים לישיבת המור, כפי שדיווחה הישיבה לרשות התאגידים, אותרו לפחות עשרה שמות שמופיעים בשתי הרשימות. מובן שאין בזה פסול, אזרחים רשאים לתרום מכספם לכמה מסגרות בו בזמן, אולם יש בכך לתת מושג נוסף על הזיקה בין המפלגה לישיבה גם בהיבט של גיוס המשאבים. ובכלל, למה ללכת רחוק, ארבעת המועמדים בצמרת המפלגה הם תלמידיו הנאמנים של הרב טאו. הישיבה נהנית מתמיכה ציבורית נדיבה, ומדי שנה מקבלת ממשרד החינוך כשבעה מיליון שקל. האם תסריט היפותטי שבו כמה מבוגרי גימנסיה הרצליה, בעידוד ובליווי אינטנסיבי של הנהלת בית הספר המכהנת, היו מקימים מפלגה שמאלית־הומניסטית בהוראתו של המנהיג הרוחני ד"ר זאב דגני, שגם היה נרתם לפרויקט הפוליטי בעודו מנהל את בית הספר, היה מתקבל באותו שוויון נפש? "אנחנו צריכים לשאוף שהחינוך שלנו יהיה פוליטי", סבור ד"ר בן ששון, "העובדה שאין התארגנויות מקבילות במחנה המרכז־שמאל, לא אומרת שנעם עושים משהו פסול".

אולם הר המור לבדה, על מנהיגה הנערץ ו–600 אברכיה, חדורי מוטיבציה ככל שיהיו, הם עדיין לא מאסה קריטית שביכולתה להניע מפלגה. כוחה הפוליטי של הישיבה טמון בשלוחותיה, שהוקמו בצלמה ומחויבות גם כן לסמכותו הרוחנית של הרב טאו. באימפריה החינוכית של הר המור, שמכונה ישיבות "הקו", נכללים מוסדות יוקרתיים ומשפיעים בציונות הדתית כמו עטרת כהנים של הרב שלמה אבינר, שבי חברון של הרב משה בלייכר, ישיבת מצפה רמון של הרב צבי קוסטינר ומכינת בני דוד בעלי שייסד הרב אלי סדן. גם מכינת עֹצֶם שהקים רפי פרץ, היום שר החינוך, מזוהה עם הקו החינוכי של ישיבות "הקו". אולם במפלגה יודעים שגם המערך הזה, מחויב ומגויס ככל שיהיה, לא שווה יותר ממנדט ביום טוב, וכדי להיכנס לכנסת צריך כידוע ארבעה.

בנעם שואבים עידוד מניסוי הכלים של תנועת חזון, שהוקמה בפברואר בשם הקריאה "האומץ להיות נורמלי". במפגש בפתח תקוה, התייחס כנען לחזון כאל "מין הכנה למפלגה" והזכיר את האמנה שהפיצו ראשיה בזמנו, ועליה חתמו 123,000 איש. "וזה כבר די קרוב לאחוז החסימה", אמר. כזכור, חזון עלתה לכותרות לאחר ששלטי פרסום שביקשה להציב בירושלים עם הכיתוב "אבא ואמא = משפחה" הוסרו בהוראת העירייה בנימוק של פגיעה ברגשות הציבור.

לדברי פרופ' אשר כהן, "אני לא בטוח שנעם היתה מתארגנת כמפלגה אלמלא המקרה של תנועת חזון. לא נתתם לנו להעביר את המסרים שלנו דרך תנועה חוץ־פרלמנטרית? בואו נראה אתכם חוסמים אותנו כמפלגה. הרי חופש הביטוי של מפלגות, בוודאי במערכת בחירות, הוא משהו שהרבה יותר רגישים לגביו. מרגע שהמסר עבר, אני לא משוכנע שהם ירוצו עד הסוף", מוסיף כהן, "לא בגלל חשש מבזבוז קולות. ישיבת הר המור, עם הישיבות־הבנות והמכינות הקדם־צבאיות שמזוהות איתה, נחשבת לבעלת השפעה רבה בציבור הדתי־לאומי. תאר לך שהם מתמודדים ומביאים בקושי 10,000 קולות. זה יכול להסב להם נזק תדמיתי".

ואמנם בשבוע שעבר, לנוכח סקרים המנבאים לנעם תמיכה דלה עד זניחה, פורסם כי המפלגה שוקלת לפרוש. אנשיה הודיעו כי יערכו מפקד של כל מי שבכוונתו להצביע לה, ובהתאם לתוצאותיו יכריעו אם להתמודד. בתחילת השבוע דיווחה המפלגה כי עמדה ביעד החתימות הראשון שהציבה, 40,000 מצביעים פוטנציאליים, ולפיכך בכוונתה להמשיך. במפגש בפתח תקוה הודה כנען שבסיס התמיכה של המפלגה פריך, ושאפילו בפיד שלו התגובות חצויות. "הימין האינטליגנטי קצת מקובע בנושא של אובדן מנדטים, מבחינתם אנחנו עדיין ב–1992, אסון אוסלו מרחף מעל ראש, וחס וחלילה שיהיו 500 קולות פחות. לכן חצי מהחברים מאוד תומכים וחצי מאוד כועסים".

בתור שמאלני ש"התפכח", כנען חשוף גם לקולות הצד השני. "השמאל האידיאולוגי עדיין לא נגדנו בצורה בוטה בגלל שהם מעריכים שאנחנו חלשים מדי. ברגע שנהיה קצת יותר חזקים, תתחיל דה־לגיטימציה מטורפת. אלה יש להם פה משוחרר ומגעיל".