בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זומבים, השער ב"ניו יורקר" והפחד להיות אף אחד. שיחה עם המאייר תומר חנוכה

תומר חנוכה, 40, מאייר. מתגורר בתל אביב. זוכרים לו: את השער שאייר ל"ניו יורקר" איפה: בית קפה בתל אביב. 
מתי: ראשון, 9:00

14תגובות

שמתי לב שהאיורים שלך, ברובם, משרים תחושה שמשהו רע עומד לקרות. הסתכלתי בהם ורציתי שיהיה עוד ריבוע, שאוכל לראות מה אכן קרה. זה משהו מכוון? כן. לקח לי קצת זמן להבין שזה מה שאני עושה ולפתח מודעות לזה. מבחינתי השכבה החיצונית של הציור היא מאוד מערבית, אפילו קצת יפנית, הכל מאוד מלוטש, נוצץ, צביעה שטוחה, בעולם מוצרי הצריכה. אבל מה שמצויר - לא הסגנון, אלא מה שיש מתחת למכסה המנוע - זה בעיני משהו מאוד ישראלי. תחושה של אנשים מיואשים, בקצה החבל שלהם, בדרך כלל מזיעים, יודעים שמשהו רע עומד לקרות, ויש רעש...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו