בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דפני ליף: כשאני מסתכלת על המפה הפוליטית, אני מודה שאני נגעלת מכל הצדדים

בת 28, פעילה חברתית. מתגוררת ביפו. זוכרים לה: הנהגה והובלה של המחאה החברתית בקיץ 2011. איפה: בית קפה בתל אביב. מתי: שני, 11:00

343תגובות

אז מה בתוכניות לקיץ זה? שום דבר קונקרטי כרגע. היתה מתוכננת צעדה, שבוטלה בגלל עניין החטופים. זהו. בקיץ 2012 ו–2013 עשית ניסיונות להחזיר את ההמונים אל הרחובות. זה לא עבד. למה? זה מורכב מהרבה דברים. התחילו לפרוט את המחאה. יש הרבה מאבקים שקורים סימולטנית, הרבה קבוצות שמתאגדות, ועדי עובדים, ועדי שכונות, קואופרטיבים, המאבק על העסקה ישירה שתופס תאוצה. אני נמצאת עכשיו בחזית המאבק על הגנה על שוכרי דירות. אנשים מתחילים לקבל אחריות על כל מיני דברים שקשורים לחיים שלהם. אבל לאן נעלם הכוח הזה,...




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו