בסין קוראים להם הילדים שנותרו מאחור

עשרות מיליוני סינים עוזבים את הכפרים כדי לעבוד בערים ומשאירים את ילדיהם מאחור. הצלם התיעודי אורי אבירם החליט לגור במחיצת הילדים וגילה שהמציאות מורכבת מכפי שחשב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי אבירם
צילום: הדס פרוש
איילת שני

מתי ואיך נתקלת לראשונה ב"ילדים שנותרו מאחור".

הפעם הראשונה שבה שמעתי על התופעה הזאת היתה בקורס באוניברסיטה שעסק בכפרים בסין. זה ממש סיקרן אותי. האמת היא שמאז ומתמיד היתה לי זיקה חזקה לסין. טיילתי שם אחרי הצבא, אחר כך עשיתי תואר בלימודי מזרח אסיה ולמדתי גם סינית. אחרי שסיימתי את התואר קיבלתי מלגה ונסעתי ללמוד סינית בסין. הייתי אמור להישאר שנה, אבל גרתי שם שנתיים. בתקופה הזאת החל גם העניין שלי בצילום תיעודי, ואז הכל התחבר — ידעתי שאעסוק בזה, שאעשה פרויקט על הילדים שנותרו מאחור.

האזינו לכתבה ():

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ