מה באמת עומד מאחורי ה"בכיף"?

מאחר שנותן השירות בסך הכל מעוניין לספק ללקוח את הפנטזיה האידיאלית, הוא יעלים כל רמז למאמץ או לסבל מצדו בעזרת החדרה מסיבית של "בכיף". בקיצור, המלצר יאמר שהוא מביא מים "בכיף", כדי שתיווצר אווירה ״כיפית״ — שבסופה הלקוח יוציא ״בכיף״ יותר כסף מהארנק

אלון עידן
אלון עידן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלון עידן
אלון עידן

"תרצו להזמין משהו?"

תני לנו עוד חמש דקות, בסדר?

"בכיף. תרצו בינתיים מים?"

כן.

"בכיף".

תודה.

"בכיף".

וכמובן שאין שום כיף בלסחוב בקבוק מים עבור שני זרים מוחלטים שלפתע התיישבו ליד השולחן; ואין שום כיף בלחכות עוד חמש דקות עד שהזוג יחליט איזה מנה ראשונה הוא יבחר; וברור שהמלצר אומר "בכיף" רק כי הוא אמור להגיד "בכיף". וברור שהוא אמור להגיד "בכיף" רק כי הוא חי בתקופה שבה הכל "כיף", גם מה שלא כיף. וברור שהוא גם חלק ממגמה כלל־עולמית שבמסגרתה לא רק ש"הלקוח תמיד צודק", אלא שחייבים לתת לו את התחושה שאפילו לשרת אותו זו פריבילגיה שאין דרך להגדירה אלא כ"כיף". 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ