בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכחו מה זה להיות בני אדם

אפילו המוות כבר לא זוכה לחסינות מוסרית ומועבר אחר כבוד למפעלות הניתוץ והמעיכה של הפוליטיקה הישראלית

137תגובות
יאיר לפיד, יהודה גליק ושלי יחימוביץ'
אליהו הרשקוביץ / אוליבייה פיטוסי / אייל טואג

"אני משתתף בצערו של ח"כ גליק, אבל איך זה הפך להיות בעיה של האופוזיציה? יש לו מפלגה ויש לו ממשלה. הם הקואליציה, זו הבעיה שלהם" (יאיר לפיד) "זה". צריך להתעכב על "זה". ה"זה" שמפנה ל"צערו של ח"כ גליק". לחשוב רגע על האופן שבו צער של אדם על מות אשתו הופך להיות "זה". בסך הכל "זה". רזה, צנום, סתמי, חיוור. בסוף זה הכל סיפור על "זה". לפיד "משתתף בצערו של ח"כ גליק". כמובן משתתף. מי לא. כמה קל "להשתתף בצער". אבל מה המשמעות של אותה "השתתפות בצער" — האם אלו רק מילים? רק הברות שפולטים עקב נסיבות מסוימות? או...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו