טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה מי אתם

אברי גלעד ומני אסייג נגד "האקדמיה להתנשאות, יוהרה וניתוק מהעם". נחשו מי ינצח

56תגובות
מני אסייג ואברי גלעד
מתוך התוכנית "שי ושרון", רשת 13 / טל גבעוני

"תוכנית הבוקר שלנו, 'העולם הבוקר', המובילה כבר 12 שנה את טבלאות הרייטינג בבוקר, לא נכנסה כמועמדת לפרס האקדמיה לטלוויזיה. אורלי וגיא כן, גם אסייג וברקו כן. אני כבר לא מדבר על פרס, רק על מועמדות. זה בגלל שאני 'ימני' או בגלל ש'קשת' לא רוצים שנזכה? סתם תמיהה" (אברי גלעד, טוויטר).

"...'האקדמיה להתנשאות, יוהרה וניתוק מהעם' התעלמה כמובן מהרייטינג המטורף ומן הניצחונות הסוחפים בכל המשאלים והסקרים האובייקטיביים שבהם הצופים בחרו בנו כסדרה הטובה בכל הזמנים וכסדרה שעשתה להם את השנה..." (מני אסייג, מיוצרי הסדרה "שנות ה–80", פייסבוק).

אברי גלעד ומני אסייג עומדים בצד ולא מבינים: איך יכול להיות שהקהל מת עלינו, אבל "ההם שם" לא מעניקים לנו פרסים? מדוע השמאלנים האלה מתעקשים להכחיד את עצמם? מדוע הם מתכחשים לבשורה שהתקופה הזאת נושאת עמה: כמות היא בהכרח איכות, גם אם האיכות לא בהכרח איכותית?

כל אחד עושה את זה, כמובן, בדרכו שלו. גלעד עושה את זה קצר ועוקצני, כראוי לאדם קצר ועוקצני. מהתגובה שלו כדאי לקחת בעיקר את הסוף, מופת של פאסיב־אגרסיב, שמנוסח בתמימות ילדותית ("סתם תמיהה"), שהיא הכל מלבד תמימה וילדותית. גלעד לא "סתם תמה". הוא אף פעם סתם לא תמה. הוא תמיד יודע הכל, בטוח בהכל, מסית ומתגזען על הכל. 

גם הפעם מדובר בהיתממות אינסטרומנטלית שמסתירה קביעה: התוכנית שלו נפסלה מסיבות לא ענייניות. אולי כי הוא ימני, אולי משום שהוא מהזכיינית הלא נכונה — באצילותו הרבה הוא השאיר הפעם פתח להתלבטות — אבל זה לא חשוב. מה שחשוב זה ההודעה שהוא מעביר לקהלו השבוי: חבר'ה, אויב משמאל, קדימה להסתער!

מני אסייג פוסט פייסבוק - דלג

אסייג נוקט אסטרטגיה פחות פאסיבית־אגרסיבית ויותר... אגרסיבית. הוא הרי אחד מיוצרי סדרת המופת "שנות ה–80" — מעין עיבוד מודרני ל"האחים קרמזוב" (האם הוסדרו זכויות היוצרים עם יורשיו של דוסטויבסקי?) — ולכן לא נותר לו אלא לבוז לחברי האקדמיה ולקבוע: "אתם חבורה של בינוניים, מתנשאים וקנאים!"

כחלק מניתוח המדיה הסוציולוגי שלו, אסייג מסביר ש"הסדרה שלנו הפכה לקאלט ולשיחת היום בכל פינה ברחבי ישראל, ואפילו המבקרים יישרו קו..." אף על פי שאיתרתי כמה פינות ברחבי הארץ שבהן "שנות ה–80" אינה שיחת היום, בכל זאת רציתי לעדכן את אסייג: "קאלט" הפך מזמן לביטוי שמשמעותו "וואו, זה כל כך גרוטסקי שאי אפשר להזיז מזה את העיניים".

אבל אסייג לא מסתפק בכך. הוא הרי יודע היטב ממה מורכב המוח השמאלני המעוות ולכן קובע: "בטח היה לנו סיכוי אצלכם אם היה בסדרה לעג למדינה, לצה"ל או למרוקאים..." הנה כי כן צילום רנטגן מעודכן של תוואי המאבק שרוחש כל העת תחת הדברים: המדינה, צה"ל והמרוקאים — ומולם השמאלנים הנפוחים מהאקדמיה. ואם חשבתם לרגע שיוצר כאסייג יתגמש אמנותית כדי לזכות בפרס — אולי יכניס לסדרה איזו ביקורת מרומזת על חריימה — יש לו רק שתי מילים להגיד לכם על זה: "תחלמו, אידיוטים!"

קיצורו של עניין: "זה לא פוסט בכיינות, זה פוסט שכולו בוז!" ואם לא הבנתם, חברי אקדמיה נפוחים, אז "אף פעם לא כיבדתי אתכם, לא ספרתי אתכם, לא דפקתי לכם חשבון" (ולכן, למרות הרייטינג המטורף, אני מבזבז עכשיו זמן כדי לכתוב לכם את זה). אז יאללה, "תאכלו את לבכם הקטן (לב קטן = אשכנזים) על כך שאתם לא קובעים כלום! עם ישראל קובע!"

טוויטר אברי גלעד - דלג

אבל אין מה לדאוג, גלעד ואסייג ייכנסו בשנה הבאה לרשימה. לא רק ייכנסו, גם יזכו בפרסים. חברי האקדמיה — "הנפוחים", "היהירים", "השמאלנים" — ייאלצו להתחשב ב"רגישויות", הן הפוליטיות והן הזהותיות. לא כי הם רגישים, אלא כי אחרת הם יוחלפו. הם יפנימו מהר: זו לא תקופה של בירור איכותי או ערכי. זו לא תקופה שבה צריך להביא בחשבון שהמנחה שמעלה "סתם תמיהה" הוא אותו אחד שסתם עודד פעולות נקמה של מתנחלים נגד חפים מפשע ("יופי שמתנחלים עשו בלגן בכפר"), ושסתם חושב שהאיסלאם — כל האיסלאם — רצחני; מבחינתו טענות כאלו הן הרי "פוליטיות", כאילו שיש משהו פוליטי בהכשר לרצח ובהכללות שמעליבות גם את האינטליגנציה וגם את השכן שמעבר לרחוב; זו גם לא תקופה שבה אפשר לומר על סדרה שהיא סרט בורקס, רק בלי הקסם של סרטי הבורקס; ושהיא עמוסה בכל כך הרבה סטריאוטיפים, שנייה אולי רק לפוסט הלא־נעלב שיוצר הסדרה העלה. 

בשנה הבאה גלעד ואסייג יעלו לבמה ויקודו בהצטנעות מזויפת לקול מחיאות הכפיים. הם יודו לצופים ששמרו להם אמונים ונתנו להם כוח גם בתקופות אפלות, כשכמה קומיסרי תרבות עוד התעקשו לעמוד נגד הרוח, מתעלמים מדרישת העדר שלעולם יבקש לדרוס את מי שמטיל בו ספק. 

בשנה הבאה חברי האקדמיה יחברו למבקרים ו"יישרו קו". הם יביטו בעמודי החשמל שעליהם נתלו בזה אחר זה כל הפילטרים של התרבות, וימלמלו לעצמם שבכל זאת, אי אפשר להתעלם מזה ש"העולם הבוקר" מטפלת בשלל נושאי אקטואליה בצורה קצבית ומרתקת וש"שנות ה–80" מספקת נקודת מבט רטרוספקטיבית מקורית, שמאפשרת לקולות המודחקים מפעם לצוף ולקבל ביטוי בהווה. בקיצור, הם יבינו היטב: זה או הם או אנחנו. אז בואו ניתן פסל ונגמור עם זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#