בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גילי והתחושות, אופיר והקולות

השליכו לפח את כל מה שחשבתם על השר לביטחון פנים ושר המדע

56תגובות
גלעד ארדן ואופיר אקוניס
גיל אליהו ותומר אפלבאום

כמה נעים להיחשף מדי פעם לצדדים לא צפויים של אנשים לכאורה־כה־צפויים. לא רק בשל הגילוי החדש ביחס לאדם שחשבת שהכרת לפני ולפנים, אלא בעיקר בגלל אותו רגע מפתיע, מוזר, מתעתע, מעורר, בלתי מתקבל על הדעת כמעט, שבו אתה מבין עד כמה למציאות יש נטייה לסגור אותך בתוך קופסאות קטנות והרמטיות של דימויים עבשים והגדרות מצמצמות.

גלעד ארדן למשל. עד לפני כמה ימים, כשהייתי נוהג כבכל ערב לגלגל על שפתי את שמו, היתה עולה בעיני רוחי דמות רובוטית משהו, מלבנית במונחים גיאומטריים, בעלת ווקאליות יבשושית־מתכתית ונפש סינתטית־מחויטת. ככל שביקשתי "להציל" את דמותו מאותה צחיחות תודעתית ולאתר בה איים של יצר או מרבצים של רגש — כשלתי. שוב ושוב נתקלתי במה שתודעתי תימללה אז כ"האיש בוק, אין מה לעשות", ובמה שבהמשך התברר כמוגבלות מביכה במיוחד של דמיוני שלי.

כי הנה, בהיפוך ארכימדי מונומנטלי, השבוע גיליתי שהשר ארדן — או שמא מוטב לקרוא לו גילי — לא רק שאינו פועל כרובוט מתוכנת, אלא שהאיש הוא ההיפוך המוחלט של הדימוי שדבק בו: מדובר באדם שנותן מקום נרחב לתחושות שלו, שמאפשר להן להתנועע בחופשיות בתוך הנפש פנימה וחשוב מכל — מדובר במישהו שמתוך נאמנות כמעט עיוורת לתחושותיו נותן להן ביטוי ממשי במציאות, גם אם המציאות רומזת לו בעדינות שהן אולי מוטעות.

"בתחושות שלי יש הסתברות גבוהה יותר שזה היה פיגוע דריסה", אמר גילי השבוע בתוכנית "אנשים" (קשת) בהתייחסו לפרשת אום אל־חיראן, שבה הואשם יעקוב אבו אלקיעאן בדריסה מכוונת של השוטר ארז לוי. כן כן, "בתחושות" של גילי זה היה פיגוע דריסה. ולא, גילי בהחלט לא מתכוון לבגוד באותן "תחושות", שהרי גילי הוא לא הטכנוקרט הקר שדימינו בעיני רוחנו, שיסתמך על פעולות ביורוקרטיות משמימות כמו איסוף ראיות והערכות חוקרים; לא ולא, גילי שלנו הוא אדם חם ואכפתי, שמעדיף ללכת עם האינטואיציה שלו, אותו תרכיז מזוקק של תחושות, מאוויים וכמיהות, שמרכיבות את מלך מלכי המלכים של הנפש האנושית — "האמת שלי".

״בתחושות שלי יש הסתברות גבוהה יותר שזה היה פיגוע דריסה״: השר לביטחון פנים שלגלעד ארדן על הארוע באום אל-חיראן. - דלג

ואמנם, גילי החמוד הוא כזה טיפוס אינטואיטיבי, שלרגע הוא לא התכוון להסתפק ב"תחושות" ביחס לשאלת אשמתו של אבו אלקיעאן. הוא המשיך להפגין אנושיות מתפקעת, כשנתן מקום של כבוד גם ל"תחושה" שלו ביחס להליך שבמסגרתו נקבע שלא היה מדובר בפיגוע. הוא הסביר: "כשנכנסתי לתפקידי היו ממש לפני כן מספר פרשיות מביכות נגד ניצבים במשטרה, דבר שיצר עימות בין בכירי המשטרה לבין בכירי מח"ש. הדם הרע הזה אולי השליך על החקירה של אום אל־חיראן, אני מקווה שלא — אבל התחושה שלי היא שזה השפיע על איכות החקירה".

הנה כי כן, "התחושה" של גילי היא ש"התחושות" המוקדמות שלו מוצדקות ושהן היו זוכות לאישוש מקצועי, במידה שהגורמים היו פועלים כהלכה. הוא צודק: שהרי רק חוסר מקצועיות ורשלנות פושעת יכולים להסביר מצב אבסורדי, שבו מסקנות כלשהן אינן תואמות את התחושות של גילי.

אז קדימה, במקום לבזבז את הזמן היקר של המשטרה ומח"ש על בדיקות, חקירות ובחינת ראיות; במקום להכפיף את המציאות להליכים משפטיים אפרוריים וקרים — בואו פשוט נזמן את "גילי והתחושות" בכל פעם שיש צורך בבירור האמת. גילי כבר יגיע לזירת הפשע, יאפשר ל"תחושות" שלו להסתובב בשטח, לבחון איך הן חשות ביחס לסיטואציה, ולאחר מכן יפרסם את ממצאי "תחושותיו", שיקבלו מיד מעמד של אמת משפטית. לתחושתי, הוא לא יתנגד לרעיון.

אם כבר "תחושות", אולי כמה מילים על "קולות". השבוע התברר שדמות נוספת סובלת בעל כורחה מדימוי לא מוצדק: אופיר אקוניס, שבמשך שנים נתפס כמי שמספק שירותי ליווי לאדונו בנימין נתניהו, התגלה במפתיע כאדם כריזמטי בעל מאפיינים של כוכב רוק, שנאלץ להדוף בשארית כוחותיו את עדת המעריצים שמבקשים לעוט עליו בכל הזדמנות.

ההוכחה לכך פורסמה ביום ראשון, כשבתגובה לידיעה שלפיה אקוניס שוקל להתמודד לראשות העיר תל אביב מסרו ב"סביבתו" של שר המדע כי "אקוניס קשוב לקולות המבקשים כי יתמודד, אך טרם קיבל החלטה".

ובכן, ההפתעה כפולה ומכופלת: לא רק שאקוניס כופר בדימויו הישן והארכאי כבאטלר, ולא רק שאקוניס הגיע למעמד הלא מובן מאליו של אישיות שמתחזקת "סביבה" — כעת מתברר שמעגלים רחבים יותר בעם מבקשים מאקוניס לעמוד בראשם, להנהיגם, להראות להם את הדרך, או בקיצור — לרוץ לראשות העיר תל אביב.

לזכותו של אקוניס ייאמר מיד: למרות הפופולריות האדירה שלה הוא זוכה בשכבות רבות של הציבור, ואף על פי שהוא מודה ש"טרם קיבל החלטה" — זכות בסיסית השמורה לכל אזרח — לבו אינו גס בתחנוני ההמונים והוא אכן "קשוב לקולות". ומדובר כאמור בקולות רבים. מאות אלפי אנשים, אולי אפילו מיליונים.

אז אל דאגה חברים, למרות הריחוק הממלכתי שהוא נאלץ לגזור על עצמו, הבנאדם שומע אתכם. עוד קצת סבלנות והערפל יתפזר. עוד קצת איפוק ומתוך האפלה יגיח אקוניס. אופיר אקוניס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו