אתם אנשים שטורפים את החיים? אז בואו אעשה לכם קצת סדר

אלון עידן
אלון עידן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב ברדוגו
אלון עידן
אלון עידן

••• בנוגע לאנשים ש"עושים לנו קצת סדר":

כמה נחמד מצדם. בעוד אנו חשים חוסר אונים מוחלט, טובעים בערימות עצומות של מידע שחלקו אמיתי וחלקו כוזב, הם תמיד רואים לנגד עיניהם את המטריצה הצינית שפועלת מבעד לעולם התופעות האשלייתי והנחות כל כך. בזמן שלנו הדברים נראים כמו תוהו ובוהו אחד גדול, להם הכל ברור, מובן, חד ופשוט, ואם רק נאפשר להם רגע "לעשות לנו קצת סדר" הם יוכיחו לנו באותות ובמופתים שהדברים אינם כפי שהם נראים.

רציניים ומעונבים, מסודרים והחלטיים, מבט נוקב בעיניהם וקולם יציב ובטוח, תמיד יגיעו לאולפנים או יעלו לשידור ברדיו ויציעו את עזרתם חינם אין כסף. "בואו אעשה לכם קצת סדר", יאמרו באסרטיביות ומיד ייגשו למלאכה. לרוב ייקחו פריט מידע מוכר ולהפתעתנו יניחו אותו בצד ("שלא יבלבלו אתכם, זה לא הסיפור!"); במקומו ייטלו פריט מידע זניח ומול עינינו המשתאות יניחו אותו במרכז השולחן כמי שביצעו כרגע שח־מט ("זה מה שלא מספרים לכם!"). איפה מחיאות הכפיים?

הם כל כך נחמדים ומתחשבים ולכן תמיד יציעו לעשות רק "קצת" סדר, לא הרבה. שלא ניבהל חלילה, תינוקות רכים שכמותנו. צודקים, ספק אם אנחנו — פתיים שנתונים למניפולציות — מסוגלים לעמוד ב"הרבה" סדר. וגם אם כן, בטח לא כמוהם, מספרים יודעי־כל שפיתחו חסינות עדרית מפני שקרים ועיוותי מציאות.

ובכל מקרה, ה"קצת" הזה הרי מחזיק "הרבה": אם נהיה מספיק סבלניים, נבין שכל מה שחשבנו עד לאותו רגע שבו פגשנו את "האיש שעושה לנו קצת סדר", היה הבל הבלים, אי־הבנה אחת גדולה; והנה, כעת משהגיע, כמו נפלה עלינו הארה — הדברים מסודרים זה לצד זה בהיגיון מושלם ובתבונה טהורה.

זה נכון, ה"סדר" שהם מציעים לעשות עבורנו הוא לעולם הסדר שמשרת את תפיסת העולם המעוותת או הקיצונית שלהם, או את האינטרס הפוליטי השקוף שלהם, או אפילו, רחמנא לצלן, את האינטרס האישי הצר ביותר שאפשר להעלות על הדעת — אבל בכל זאת, נראה לי שקצת התבלבלתם, אז בואו אעשה לכם קצת סדר: מדובר בעסקה משתלמת.

••• בנוגע ל"אנשים שעוסקים בעשייה":

ובכן, מה היינו עושים בלי כל אותם "אנשים שעוסקים בעשייה". איך המדינה היתה ממשיכה להתקיים ללא עשייתם המבורכת, איך מוסדותיה היו ממשיכים לפעול. נדמה שהם לא מקבלים די קרדיט. בניגוד למנקי הרחובות, ולמוקדנים בשירות הלקוחות, ולנהגי האוטובוס, ולמוכרי הגלידות, ולרואי החשבון — אנשים שבטלנותם־אמנותם — האנשים שעוסקים בעשייה לא מורידים רגל מהגז. הם עושים לילות כימים: עשייה חברתית, עשייה לאומית, עשייה אסטרטגית. רק עושים ועושים עבורנו כל היום — עבור המדינה, עבור החברה, עבור המקום.

קצרה היריעה מלהודות להם ולעתים אף מבצבצת תחושת אי נוחות קלה, שמא אנו לא מעריכים מספיק את עשייתם. ובכל זאת, שפר עלינו גורלנו ואותם אנשי עשייה מוכנים להקריב חלק גדול מזמנם לא רק כדי לעסוק בעשייה אלא גם כדי ליידע אותנו בכך שהם עוסקים בעשייה. בטלוויזיה, ברדיו, בפוסטים בפייסבוק, בציוצים בטוויטר — הם לעולם ימצאו את הזמן להסביר לנו שבעוד כל האחרים רק מדברים, ומלהגים, ומקשקשים, ומשחיתים את זמנם לריק, הם עושים.

ואם נדמה לעתים שעשייתם מסתכמת בדיבורים על כך שהם עוסקים בעשייה, אז בואו אעשה לכם קצת סדר — לא זה הזמן לעסוק בכך.

••• בנוגע ל"אנשים שטורפים את החיים":

אפשר רק לרחם בימים האלה על האנשים ש"טורפים את החיים". מה הם עושים כשאי־אפשר לצאת לחופשת אינסטגרם במלדיביים ומשם לקלאסיקו בברצלונה ולהופעה של קולדפליי בלונדון ואז לחזור לסופ"ש בבראשית במצפה פלוס טיול לנד רובר במדבר וסופ"ש רגוע בכיף שלהם בקטנה בסולידי בסבבה עם הילדים והאישה בבית. מה הם עושים? ממה הם ניזונים? כשאין בשר לטרוף הם מסתפקים בטופו? הרי הם היו "נגד כל העולם". והעולם תכלס נלחם בהם חזרה עכשיו באבו אבוהה: "קרניבורים חסרי מעצורים שכמותכם, תאכלו תחת, או קצת חסה בזום..."

ומה עם כל אלה שסתם לעסו את העולם. לקחו ביסים קטנים ומתחשבים והשאירו קצת לאחרים? ונתנו קצת מהעולם הגדול הזה שלהם לאחרים, לרעבים, לסתם עוד בני אדם שהעולם הזה שייך גם להם. 

כל "טורפי העולם" בבעיה. ואולי האבולוציה תעשה תיקון. שיני הטרף יקהו במשך הזמן ויהיה פחות צורך בהם. והעולם יוכל להמשיך להתקיים הלאה ולחלוק את עצמו גם עם הלועסים המשעממים, עם חסרי השיניים, עם בני האדם הפשוטים, שסתם אוכלים כי צריך, כי צריך לחיות. 

(תודה לקורא יגאל לוי)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ