“אבל אני התעלפתי!”

או: כולנו מגזריים

דורון רוזנבלום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דורון רוזנבלום

לפני כמה שבועות הכריזה איזו חנות בדרום הארץ על מבצע קידום מכירות, שבמסגרתו הובטחה חלוקת טאבלט חינם למאה הלקוחות הראשונים שיתייצבו במקום. את שהתרחש באותו בוקר מר ונמהר סיקרו כל ערוצי הטלוויזיה: קהל של מאות, אם לא אלפים, שעט למקום כמו עדר פילים בסטמפיד. היו דחיפות, מכות, בכי, צווחות, רמיסות. רק בנס לא היו אבידות בנפש, מלבד התעלפות של אשה אחת. וגם לאחר שהוכרז בחיפזון על ביטול המבצע, עדיין המשיכו להסתער בעלי תחינות ובכיות שעמדו על זכותם לקבל בכל זאת את הטאבלט החינמי. הורים הניפו את ילדיהם הבוכים והמאוכזבים כהוכחה לקדימות זכאותם. בעיקר בלטה בתובענותה אותה אשה אקס־מעולפת, שהטיחה באוזני האחראים את מה שנדמה לה כנימוק המחץ, שאין לעמוד בפניו: “אבל אני התעלפתי! אני הייתי זאת שהתעלפה! אז לא מגיע לי?”

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ