בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דורון רוזנבלום

טור פרידה

304תגובות

“העיתונות יכולה להביא אותך לכל מקום”. את הדברים אמר לי - או נכון יותר ציטט, לצד אינספור אפוריזמים, עצות, המלצות ושנינויות אחרות - אֹהד זמורה, עורכי ומייסדי הראשון. השנה היתה 1970, עולם התקשורת הישראלי היה עדיין דליל מצעירים ורב אפשרויות, כמו יער עבות שטרם ניטע. ערוץ טלוויזיה שחור־לבן אחד ריצד ברקע. הרדיו הלך לישון בחצות. אבל “בית דבר” השקיף אל רחוב שינקין הטרום־אופנתי כמצודה קדמונית, באותה דממה בוטחת שבה חלשו על מרכז תל אביב בית “מעריב”, “ידיעות אחרונות”, בית “הארץ” ברחוב מזא”ה. מצודות,...

איזה טור של רוזנבלום זכור לכם במיוחד? ספרו לנו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו