בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבחר דיאלוגים מייצגים מהשנה שהיתה

23תגובות

תשרי-חשוון

שיחת טלפון לרגל ראש השנה ועיד אל-פיטר בין בנימין ("פואד") בן אליעזר ובין הנשיא המצרי חוסני מובארק:

פואד: סבאח אל-ח'יר, יא סיידי אל-ראיס! בתמנא לכ עיד סעיד!

מובארק: שוכראן, חביבי! כול עאם ואינתו בח'יר! הכל בסדר איתך, ידידי?

פואד: בסדר, כמה שאפשר. אתה יודע איך זה, אל-יאהוד - עם קשה... בכל אופן צילצלתי לאחל לך ולכולנו חג שמח. וקודם כל, ידידי, איך הבריאות?

מובארק: בסדר. ככה. הרופאים אומרים שאני אצא מזה. רק לא להתאמץ, לישון בצהריים, אולי קצת מנוחה בשארם, קצת פינוקים, לקחת הכל בקלות, להימנע מסטרס ומכל דבר מרגיז - וזה יסתדר. ומה עם הבריאות שלך? שמעתי ש...

פואד: עזוב, עזוב שמועות. הכל בסדר, טפו-טפו-טפו. מה שלום הבנים? האשה?

מובארק: הבנים בסדר, מבסוטין! מתכוננים לירושה, חחחחהה...

פואד: אחחחבחחחבח!...

מובארק: ...וסוזן בסדר - נוסעת למסע קניות בפאריס. העם אוהב אותי, מסביב מפנקים אותנו - יעני, מה עוד חסר?

איורים: ערן וולקובסקי

פואד: גם אצלי לא חסר כלום: אני יעני וואזיר בממשלה, יושב לי שם בנחת עם המנחוסים מהמפלגה שלי עד סוף הדורות, ואוכל לי בורקסים בלי דאגות. מה זה כבר יכול להזיק לבריאות? מעלש! ובכלל - אני רוצה להגיד לך, ידידי: יש לי הרגשה שזאת הולכת להיות סוף סוף שנה טובה - גם לעמים שלנו וגם לנו, שנינו, באופן אישי!

מובארק: אל-חמדולילה! שרק יימשך ככה!

פואד: אינשאללה!

מובארק: רגע, דופקים פה בדלת.

פואד: גם פה.

מובארק: אילא ליקא...

(קליק)

כסלו-טבת

ראיון בלשכת התעסוקה עם מועמדת למשרת עוזרת:

אחראית שיבוץ כוח אדם: שמך?

עובדת זרה: טארה.

אחראית: מאיפה?

עובדת: מנפאל.

אחראית: מרחוק... ומה יודעת לעשות?

עובדת: אני מנקה, גיברת; אני שוטפת, אני מגהצת, אני מבשלת, אני מחליפה חיתולים לזקנים - אני עושה הכל, אני.

אחראית: גם מגהצת בקיטור ומעמלנת מגבות מטבח? יודעת לחטא ידיות של דלתות עם כלור וחומצה? מנקה עם קיסם וזכוכית-מגדלת לכלוך בין הראי באמבטיה ובין הקיר?

עובדת: הכל, גיברת. עושה הכל, באמת.

אחראית: כי אני אגיד לך, טארה. יש לי פה הצעה למשרה די טובה, בשכונה טובה. אבל אני צריכה להזהיר אותך מראש שמדובר באדון וגברת די פרובלמטיים: הוא יודע רק לדבר, היא פסיכו-לוגיסטית. גברת מאוד פרפקציוניסטית, עם הרבה עצבים. אף אחת לא החזיקה שם מעמד.

עובדת: גיברת, אני להסתדר טוב מאוד גם עם בוסים קשים. אני יש לי המלצות מנעמי קמפבל, מקדאפי, מיו"ר קרן המטבע העולמי דומיניק סטראוס-קאהן, מהמתאגרף מייק טייסון... הנה, יש לי פה חתיכת אוזן חסרה... דודה שלי עבדה אצל דוקטור זקן אחד, גרמני, בארגנטינה. סבתא שלי עבדה חצי שעה אצל השחקנית ג'ואן קראופורד...

אחראית: אוקיי, אבל אני לא יודעת אם זה מתקרב אפילו לדרישות המשרה הזאת... דרך אגב, טארה: איך האינסטינקטים שלך - מהירים?

עובדת: סליחה גיברת, אני לא מבינה.

אחראית: כשזורקים עלייך משהו - את מתכופפת מהר?

שבט-אדר א'

שיחה בין סוכנת נסיעות לזוג בגיל העמידה:

אשה: ...אז חשבנו לחפש קצת שקט מהכל, ואחרי שלושים שנה לצאת קצת ביחד לירח דבש שני.

סוכנת: על מה חשבתם?

גבר: משהו באסיה, דווקא. משהו אקזוטי כזה. לתפוס שלווה. דרום פסיפיק. "באלי האיי"...

אשה: כן, משהו טרופי שקט, להירגע, לנוח.

סוכנת: אז יש לי חבילת טיול גדולה, שממש מתאימה לכם: ניו זילנד. אין יותר שקט מזה. מגיעים בסוף פברואר לעיר יפה בשם כרייסטצ'רץ'. נחים שם קצת בנחת ובשלווה, שוכחים מכל הצרות, ואחרי זה - בסביבות ה-11 במארס - אתם ממשיכים לקרוז נחמד ושליו לאורך חופי יפן הקלאסית. הכל באיזי.

אשה: מעניין... אבל אולי יש משהו קרוב יותר - נניח באירופה?

סוכנת: אם אתם מחפשים לברוח מהכל לשלווה המוחלטת - יש לי מקום אידיאלי בשבילכם. ממש סודי. מדובר באי מקסים ופסטורלי, ירוק ומבודד, בשם אוטויה, שנמצא במקום הכי שקט בעולם - נורווגיה.

אשה: נשמע גן עדן!

סוכנת: ומבחינת מזג אוויר, הייתי ממליצה שתגיעו לשם ביולי.

גבר: יכול להיות קצת משעמם... אבל טוב, נחשוב.

אדר ב'-ניסן

עמרם מצנע מתייעץ בביתו עם אסטרטג פוליטי:

מצנע: ...אז זה בטוח שיש לי סיכוי? כי אתה יודע, אני לא הולך לעשות עוד פעם צחוק מעצמי - כבר חטפתי מספיק במפלגה הזאת.

יועץ: מה אתה מדבר? בפעם הקודמת הם פשוט עוד לא היו בשלים לסוג המנהיגות שלך. עכשיו העולם בשל יותר, מבוגר יותר. לא רק המפלגה, אני אומר - אלא המדינה, האזור, ואני מעז להגיד - העולם. אפילו אובמה כבר לא מה שהיה. וסרקוזי... בחייך. איפה יש היום מנהיגות בשיעור הקומה שלך?...

מצנע: אבל...

יועץ: בלי אבל ובלי חבל! יחטפו אותך, עמרם! ישאו אותך על כפיים! כמה יש כמוך? גם אלוף, גם ירדת לנגב כמו בן גוריון, לארץ לא זרועה, גם עשית גדולות ונצורות בירוחם, גם קיבלת אחריות וגם יש לך קבלות שאתה לא פוליטיקאי... מה עוד צריך?

מצנע: ובכל זאת...

יועץ: שמע, בשבילך לקטוף את המנהיגות של מפלגת העבודה - ואולי בהמשך את ראשות הממשלה - יהיה כמו לקחת סוכריה מילד. רק תחשוב: כל ירוחם איתך, כל הנגב, כל עיירות הפיתוח, גם מהגליל. מתגעגעים אליך. חבר, אתה חסר! כשאנשים שומעים את השם "מצנע" הם ישר אומרים "היש עוד אנשים כאיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות"...

מצנע: רגע, למה בוכיות?

אייר-סיון

מרכז תל אביב, שיחה במדרגות בין בעל-דירה לשוכרת:

בעל-בית: טוב שאני תופס אותך, דסי. רציתי...

שוכרת: דפני.

ב"ב: שיהיה. רציתי לעדכן אותך שאני מעלה את שכר הדירה ב-1,500 שקל, בגלל שיפוי ועליית ערך הנכס אחרי החלפת ידית הפלסטיק לדלת האינטרסול. יש הרבה קופצים, אז אם את מעוניינת להישאר תודיעי לי תוך שלושה ימים. אבל לא יותר, אה?

שוכרת: אתה לא יכול לעשות לי דבר כזה, גרישא! זה ממש מוגזם! זאת העלאה שלישית כבר, תוך שנה! ובשביל מה? בשביל איזה חתיכת חור...

ב"ב: חמודה, אם לא מוצא חן בעינייך - אז תלכי לגור באוהל.

שוכרת: אז אני נאלצת לעזוב, אבל אתה עוד תשמע ממני.

ב"ב: בטח, בטח. כולי אוזן.

תמוז-אב

טייקון מתייעץ בדבר ארגון אירוע משפחתי:

טייקון: אז ככה - יש לנו הקיץ כמה שמחות במשפחה. נכד אחד חוגג בר מצווה ובן אחד - ברקאי-ג'ורג' - מתחתן. חשבנו לחגוג את זה ברוב רושם, מה שנקרא. ולשווק את זה ככה שנצא גדולים, לא סתם דרדלה, אם אתה מבין אותי.

יחצ"ן: אני מבין מצוין. מה שאתה מחפש זה משהו שיאפיל על חגיגות היובל של המדינה ועל שנת ה-200 של ארצות הברית. משהו יותר גדול אפילו מהבת-מצווה של הפרסרים ומהבריתה של החאפרים.

טייקון: הבנת נכון. אני מבין שאירוע כזה לא שווה הרבה אם לא משווקים את זה כמו שצריך.

יחצ"ן: הסיסמה שלנו היא "לא הוצאת לאנשים את העיניים - כאילו לא הוצאת שקל". אני מציע לשכור לשבועיים את נתב"ג בשביל הבר-מצווה, להשתמש במסוע כמזנון קר ובחדר האח"מים כגרדרובה. לחתונה אני מציע לחכור את מכתש רמון. כמה עבודות עפר, אתה ממלא את המכתש בשמפניה ורודה, מקשט בכמה חורשות של עצי זית עתיקים - ואתה מסודר. את השאר תשאיר לי.

טייקון: אבל מבחינה תדמיתית זה לא ייראה קצת קמצני? כולה נתב"ג והמכתש. אני חושש שהחברים שלי מהחברה לישראל, מתנובה ומבנק הפועלים יבוזו לי. אני כבר יכול לדמיין את מבטי הבוז של שרי, של תשובה, של זהבית מאייפקס...

יחצ"ן: תאמין לי, מר שופוני - הם יאכלו את הלב, יישארו עם הלשון בחוץ. העיתונים יעריצו אותך, והטלוויזיה בכלל תצא מדעתה. הם בתקשורת מתים על עשירים, וגם העם יריע לך.

טייקון: יש לי תחושה טובה. זה הולך להיות הקיץ של ג'ורג'!

אלול

שיחה בין ראש ממשלה ובין איש לשכתו:

ראש ממשלה: תגיד, יענק'ל - לא מקובל שלקראת עונת החגים או השנה החדשה מתקשרים למנהיגים ידידותיים ומברכים?

יענק'ל מענתות: על מי, למשל, חשבת?

ר"מ: אהה...

יענק'ל: ?

ר"מ: בעצם... עזוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו