בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחדש את העברית בהתאם לתרבות האיראנית

"לעשות סורוקה", "לננרט" ואפילו לעשות "דינג'אד" לסרט חדש מאיראן. שלושה ערכים הממתינים לשיבוץ במילון הטרם-כתוב למושגי תרבות

9תגובות

"לעשות סורוקה" -

ביטוי המנסה לתאר את המבט הסורק, האינסופי, הנואש, ששולח אדם שוב ושוב על פני הכותרים המוצעים במסגרת מבצע "ארבעה במאה" וכיו"ב בחנויות הספרים, מבלי יכולת להחליט על הרכב-רכש סביר.

דוגמאות: 1. "רציתי להביא מתנה, אז החניתי באדום-לבן וקפצתי לרגע לסטימצקי, רק כדי לחטוף קנס של 300 שקל משום שהיה שם מבצע 'שלושה ב-75 והרביעי חינם', ונאלצתי להתעכב שם שעות כדי לעשות סורוקה"; 2. "באחד מערבי החורף, בשובה מהתור לשיננית, הוליכוה רגליה ל'צומת ספרים'. לא היה זה ביקור חיוני או משתוקק במיוחד - בין השאר משום שאצל מיטתה, על שידת-השינה ועל שני מדפים סמוכים, נערמו ממילא גבבות של חצי מטר ספרים שנקנו אך טרם נקראו; או נקראו רק עד עמוד חמישים פלוס מינוס ונשארו שכובים זה מתחת לזה כאשר מתוכם משתרבבות סימניות כמו לשונות של מתי-מדבר. כן, אותם ספרים אופקיים המצפים זה שנים לקריאה ולאחסון, כאשר דשי דפיהן של השכבות התחתונות כבר מצהיבים, ואלה שבראש הערימה עדיין נראים טריים וצחים. ומדוע? משום שגם את הללו רכשה ידידתנו במבצעי 'שלושה בחמישים', 'השני חינם', 'השלישי עם קפה נמס וטמפון', או 'שישה במחיר אחד', שלא לדבר על שבוע הספר - מבצעים שמידת תכיפותם עולה בטור הנדסי, במקביל לריבוי המטורלל של מספר הכותרים החדשים עצמם. אין תימה, שכל מבצע כזה - ככל שהוא נדיב יותר, כן הוא מציע מבחר חמקמק יותר. משמע, כמו בשעת סגירה בשוק הכרמל - ככל שאתה אמור לצאת עם שקית עמוסה וכבדה וחינמית יותר - כך קשה יותר ויותר למצוא סחורה טובה: גם משום שאת הטובים כבר רכשת ממילא, במבצע הקודם, וגם משום שהאחרים כבר הרקיבו מזמן, וגם משום שלא לכולם קל נפשית לעשות פיוז'ן-רכישה אחד גם מסיפורי צ'כוב, גם מכליל-סונטות פרואניות, גם מאלבום הניוקי השלם, וגם מזיכרונות-שואה במהדורה מוערת. ואם נחזור לידידתנו, הרי שיטוטה בחנות היה כאמור חפוז ונון-שלנטי בהתחלה, לא נטול תחושת זילות; אבל כאשר נתקלה באחרון של מרגרט אטווד, שהיה במבצע 'חמישה במאה', היא מיהרה לצרף אליו את ספר חיטוב הירכיים, אבל בשום אופן לא יכלה להיזכר אם כבר קנתה במבצע הקודם - 'אחד חינם פלוס שניים בחצי' - את ספר הציטטות של חנוך לוין, או טרם. שלא לדבר על הרביעי והחמישי בחבילת החצי-חינם, שזהותם עדיין לוטה בערפל סמיך של לבטים והיסוסים עתידיים. עד מהרה הביקור האקראי-לכאורה הפך איפוא שוב לאותו עינוי מתמשך ומוכר, שבו הערב כבר מכחיל בחוץ, ואז מחשיך; הורים קוראים לילדיהם מפינת הקריאה שהגיע הזמן ללכת הביתה, לאכול ולישון; הזבניות מודיעות על סגירת קופה; והיא עדיין שם, כמו ציפור על תיל - מבטה תר וסורק את הספרים בטיסת-סרכזות מואצת, ולצדה עוד כמה אומללים כמוה, המנקרים כזרזירים והוגים בתורת הצירופים, עומדים ובוהים ומתבוססים באותם לבטים פתטיים - בלי החלטה, בלי קוורום, בלי עשן לבן, ובקיצור - עושים סורוקה עד כלות".

"נינרוט" -

"נינרוט" (וכן "לננרט", "נינרטתי", "אננרט") הוא שם-פועל שנגזר במקורו משמו של מלחין הקולנוע הגדול נינו רוטה, והוא מתאר את האופן שבו נוהגים גם הזוטרים שבכתבי הטלוויזיה לעטר את כתבותיהם בפסקול עשיר, "אמנותי" ושתלטני, ההופך גם את הדיווחים הפרוזאיים ביותר לקונצ'רטו לשדרן ולתזמורת.

דוגמאות: 1. "לרגל קיצוצים בהוצאות העצומות לתמלוגים, הורתה הזכיינית לשדרניה להפסיק לננרט את כתבותיהם עד הודעה חדשה. הכתבים מחו על רוע הגזירה, המורידה אותם ממדרגת 'אוטר' לדרגה של סתם עיתונאים"; 2. "איזה באסה. דווקא עלי הוטל לנסוע לחבל לכיש כדי לסקר את עניין הפועל שנפל לבור ספיגה. עד שיצאנו מהפקקים של גוש דן עבר חצי יום, וכשהגענו למושב התברר שבעצם אין סיפור: סתם ירד גשם, היתה סחיפת קרקע בחצר של בית, והאלמנה שגרה שם, סבתא מלעונה שמה, הזמינה פועל בגלל סתימה בביוב. הפועל עצמו - שמו מנחוסי - כבר חזר מטיפול והוא בסדר, אפילו לא פצוע, שלא לדבר על לבכות בקלוז-אפ או משהו; רק מסריח לאללה. שיחה קצרה עם ראש המועצה, 'איש של בא-גד', על בעיות ניקוז בדרום, ידה-ידה-ידה, שממילא תרד בעריכה. האלמנה שהזמינה את הפועל מצוננת, בעלה עבד במקורות. בישלה לנו מרק קובה. בקיצור - חזרתי עם הזנב בין הרגליים. לפחות עד שלב העריכה והמיקס. אז ביליתי חצי לילה מול הקבצים במחשב והבאתי מהתקליטייה ערימה ענקית של דיסקים ישנים - ובכל זאת הצלחתי להוציא מתחת ידי פיצ'ר לא רע, שהולך ככה: אקסטרים לונג שוט של אזור התעשייה בקרית גת (הסימפוניה השמינית של ברוקנר, פרק שני) כפי שנשקף מרחוק מחלון המכונית, ועליו וויס-אובר מהורהר: 'מהי יכולת הספיגה שלנו? של האדמה הזאת החולפת על פנינו? של האלמנה הזאת? שמה מלעונה, וגם היא שותקת' (הקונצ'רטו לכינור של סיבליוס). דיזולב, ופייד-אין לצליעתה של מלעונה (מוסורגסקי, 'באבא יגה' מתוך 'תמונות בתערוכה'). אחר כך זום-אין (לצלילי 'גשם' של מאיר בנאי) אל בור הספיגה עצמו. טקסט: 'הגשם שירד כאן לא הספיק לאדמה הקשה הזאת' (בוב דילן: 'רוח על המים'), 'האדמה שרצתה לקחת לחיקה את יששכר מנחוסי, פועל פשוט' (שוסטקוביץ', סימפוניית לנינגרד). דבריו: 'אני לא יודע מה. קראו לי. נכנסתי לבור ספיגה והרגשתי שנמשך. נמשך למטה, למטה' (ברקע - 'ארול' של מאיר אריאל). ג'אמפ-קאט לעבר סיר הקובה שמלעונה מורידה מהאש (פסקול מתוך 'מרכבות האלים', ואובר-לאפ לקורין אלאל ב'ארץ קטנה עם שפם'). בחזרה לנופי חבל לכיש ולשאלה 'מהי יכולת הספיגה של הארץ הקשה הזאת' (לנון: 'אמא'). קאט וכותרות (השיר מתוך 'מ.א.ש'). בקיצור: לא יודע מה הייתי עושה בלי הנינרוט".

"דינג'אד" -

כינוי לאקט ההתפעלות מסרט קולנוע והכתרתו כיצירת מופת חד-פעמית, רק משום שהוא איראני.

דוגמאות: 1. "אז ישבתי שם באולם ובקושי החזקתי את הראש ישר. על המסך, בתאורה צהובה, כל מיני קאמל-פאקרס מזוקנים עם מגבת על הראש מקללים מול המדבר, או מורידים זה על זה קרש עם מסמר חלוד. רק בדיעבד, כשאמרו לי שזה סרט איראני, עשיתי במהירות דינג'אד והסכמתי שמדובר פשוט במסטרפיס"; 2. "אני אגיד לך מה פירוש האיום האיראני: הסרט שמתמודד על האוסקר לסרט הזר ומן הסתם יזכה - ספק בגלל הדינג'אד, ספק בגלל בידודה המדיני של ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו