שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חדש בחנות ההורדות: עוד אפליקציות לטאבלט ולסמארטפון (עדכון)

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דורון רוזנבלום

אפליקציית “חליפת ההגנה”

כבר הורגלנו לכך שהיקום המתפשט, הקרוי “הקסרקטין הישראלי”, שולח את ידיו השעירות והארוכות לא רק כדי לקטוף את מיטב שנותינו ‏(באמצעות השירות הצבאי‏), ולא רק אל פאתי אסיה ‏(באמצעות “פיקוד העומק”‏) - אלא גם אל תוך דירותינו, תודעתנו, אוזנינו, בית הבליעה וקני הנשימה שלנו ‏(באמצעות “פיקוד העורף”, מסכותיו, מסריו, תשדיריו, בקבוקיו ומיצגיו חסרי התועלת‏).

היתה זו אפוא רק שאלה של זמן עד שהצבא והרל”שית שלו, המלחמה, ישתלטו גם על אותו מקדש־מעט של הפרטיות, על אותה אשליית־מפלט וירטואלית של היחיד, הקרויה טאבלט וסמארטפון. כן, אותה “מראה שחורה”, שבאמצעותה יכולנו לברוח מהפנימייה הצבאית הקרויה חיינו אל המוזיקה ואל הסרטים ואל שיחות הנפש ואל הרומנטיקה האזרחית של ההודעות והמסרים. היה ברור שגם פירצה זו בגדר, מנהרת־הברחה זו, לא יכולה להישאר פתוחה לאורך זמן.

ואכן, לאחרונה התבשרנו על כיבוש נוסף של פיקוד העורף: השתלטות על הסמארטפון הפרטי של כל אזרח באמצעות הודעת אס.אם.אס גורפת, מעין הפצצת־שטיח דיגיטלית, שתציף את כולנו יחד וכל אחד לחוד בהודעת החירום ש...

ש... מה? איזו הודעה? מה יהיה הנוסח שלה? “אזעקה - רוצו למקלט”? ‏(איזה מקלט, מה מקלט? למי יש מקלט?‏); ושמא “שקט - יורים”? ואולי “יהודים - העיירה בוערת”? או: “נו? אתם רואים? והעולם שותק!

האפליקציה הנאה שלפנינו מספקת פתרון מקורי. במקרה של אזעקת אמת תושמע הקלטה מ–2004 בקולו של השר להגנת העורף, אבי דיכטר, אז ראש השב”כ: “נכשלנו ולא סיפקנו לעם ישראל את חליפת ההגנה שהוא ראוי לה”. במקרה של תרגיל יופעל המונולוג האלמותי של רס”ר שמש, בגילומו של יוסף שילוח הגדול, מהסרט “ספיחס”: “אתם קוצים - אני שושנה./ מה אני אומר לעשות - אתם עושים./ לדבר כזה קוראים בצבא:/ פֶּקודה”.

האפליקציה אמנם לא תספק מקלט ומגן לאיש, אבל היא תאשש מחדש את אווירת הגיוס, תצדיק את קיום פיקוד העורף, ולפחות תמנע שאננות.

איור: ערן וולקובסקי

מכיֵיל איזונים

אין זה סוד, שלאחר השתלטות לשכת ראש הממשלה על רשות השידור חיים רבים מהשדרנים והעורכים באווירה קשה של אי־ודאות; חלקם נרדפים בחשד של פתיחות ואינטליגנציה, הקרויים בעידן הביביסטי “שמאלנות”, וכל זה באצטלה של חיפוש אחר “איזון” - אותו מושג חמקמק, שכבר חשבנו שהסתלק מהעולם בעידן זה של מפולשות תקשורתית. אך היכן ניתן למצוא אותו “איזון”, כאשר המשקולת זזה בכל יום יותר ויותר ימינה?

האפליקציה שלפנינו מאתרת ומכיילת אוטומטית את האיזון הנדרש בכל רגע. זהו יישום מבוסס ג’י.פי.אס, שהפעלתו פשוטה: אתם מקלידים את שם האיש שהנכם מבקשים לראיין - נניח “ברוך מרזל”; לוחצים על “חפש” - והאפליקציה מוצאת מיד את המרואיין הנגיש והקרוב ביותר שיאזן אותו. במקרה שלפנינו - “איתמר בן גביר”.

כה פשוט, כה שימושי. ניסינו את היישום. רשמנו “אקוניס”, עשינו “חפש” - וקיבלנו “ארדן”: איזון מושלם. ניסינו לאזן את דבריו של ראש הממשלה בזכות המלחמה באיראן, וחיפשנו דעה נוספת. הקלדנו אפוא “נתניהו”, “חפש”, וקבלנו את “אהוד ברק”. בינגו.

האפליקציה פועלת גם באיזון פלורליסטי של מראיינים: רשמנו למשל את “הרש’ל יונטף פרייליך” מ”רשת מורשת” - ותוך שניות קיבלנו כמראיין־מאזן את “פסח’קה סיפוחינסקי” מהתוכנית “מלווה מלכה”. אין פלא שהאפליקציה כבר נמצאת בשימוש מסיבי. מספרים שברשות השידור כבר לא פותחים מיקרופון בלעדיה.

“סוגר יישומי כיבוש”

ווידג’ט קטן ושימושי זה יכול לשמש ככלי־עזר למתנחלים, לשגרירי ישראל בחו”ל, לאנשי כוחות הביטחון המתמודדים עם מפגינים, למנהיגי ישראל בוויכוחיהם עם העולם: “סוגר יישומי הכיבוש” היא אפליקציה המבוססת על מנוע ההפעלה של “ועדת השופט אדמונד לוי”. כזכור, זו איששה את תחזיתו של ראש הממשלה, שהיה הראשון להבין שביהודה ובשומרון אין, לא היה, ולא קיים כיבוש ישראלי.

מסקנה זו של הוועדה נרשמת לרוחב מסך הסמארטפון באותיות קידוש לבנה, כך שניתן לנפנף בו מול עיני המשטינים. הגרסה בתשלום כוללת פונט בכתב רש”י, למהדרין.

“רשות הנמלים”

אין לדעת מה הדבר מסמן - רעידת אדמה מתקרבת? התנגשות בכוכב־הלכת “מלנכוליה”? מלחמה מול איראן? - אבל בקיץ 2012 מתרחש דבר מוזר: המקקים הדראוניים, משמע הג’וקים, אלה האמורים לשרוד את המלחמה האטומית הבאה - הורידו פרופיל, נעלמו בהמוניהם, אולי ברחו מהארץ או מסתתרים במקלט אטומי בהרי ירושלים. את מקומם תפסו נחילי נמלים ערמומיות, חצופות, נועזות מאי־פעם.

הללו שולחות לפניהן סיור־גישוש, המורכב לרוב משתי סוכנות חשאיות - אחת זעירה, אחת בינונית. אלו רצות ומאתרות בחוש מופלא ננו־גרגיר של מולקולה מיקרוסקופית של פירור לחם שנשר על השיש במטבח. הן מהנהנות זו לזו, ובאותו רגע נפל הפור: השטינקריות הקטנות ממהרות לחזור לקן־החיזבאללה שלהן, שם הן כנראה מנפחות את כל העניין, ומספרות מי יודע אילו סיפורים אודות גלדי שוקולד, תועפות קרמל, סרקוזות דבש. המלכה השוטה מקשיבה, מהנהנת, האות ניתן, וההתקפה יוצאת לדרך. המשעול הדק שבו פסעו אמש על השיש שתי הסיירות - הופך בבוקר לאוטוסטרדה, לרשות הנמלים.

בדרך הן מגלות צנצנת סגורה ובה, נניח, קינמון. אומרים שקינמון מבריח נמלים. אז אומרים. הן עושות זו לזו “כיסא של שבת”, מטפסות עד המכסה, מסובבות ופותחות אותו בקריאות קצובות שאזנינו לא מסוגלות לשמוע - והשאר הוא אוגוסט.

ואגב: אם סברתם שהצלחתם להחביא מפניהן את הטובלרון הלבן ‏(רמז: בתוך שקית ואקום, הנתונה במארז פלסטיק עם פקונג חסין־מים של צוללנים, הנעול בתוך כספת טיטניום, התחובה עמוק במקפיא‏) - הרי גם כאן נכשלתם במבחן התוצאה: הן מצאו גם את האפיקומן הזה.

האם אפשר לחיות בצל האיום הזה? האפליקציה שלפנינו לא מתיימרת לחסל את הנמלים, אלא רק לדחות את יציאתן, וגם זאת רק בטרם ייכנסו למרחב החסינות שבין השיש לחרסינה. בעצם, מדובר במעין חייגן, המקשר אותך לחברת הדברה. אבל לך תסמוך על אחרים, ויהיו הידידותיים ביותר. (טיפ שלנו: כבר עדיף לספור את הימים עד החורף).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ