בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

“זו רק שריטה”

או: הגביע הקדוש ועלילות האביר השחור

33תגובות

- הבאת פופקורן?
- מה פתאום? מה אנחנו - בסרט?
 

- “סרט” היא מילה קטנה כדי לתאר את הספקטקל שאנחנו הולכים לראות פה. אני מתרגש כמו ילד. מאז “מונטי פייתון והגביע הקדוש” לא היו לי ציפיות קומיות כאלה עוד לפני הרמת המסך.
- אם בכלל, סביר יותר לחשוש שלפנינו סרט מתח. אנחנו עומדים לראות הקמה של ממשלה חדשה בישראל שתחרוץ את גורלנו. עניין רציני מאין כמוהו.
 

- כך או כך, אנחנו הולכים לצפות במראות שלא ראתה שפחה על הים. הדקו את החגורות, הכינו את החיתולים החד־פעמיים, תנו למסיבה להתגלגל! גם אם הולכים לעזאזל - צפויה לנו לפחות הנאה מהתהליך, אם לשפוט לפי הקדימונים.
- קדימונים?
 

- מה, לא ראית את הקטעים? את המהירות שבה עברו הש”סניקים מזחיחות־מנצחים לתחנונים, ומתחנונים לאיומים, ומאיומים ליבבות, ומימין לשמאל, ומסיפוח לנסיגה, וחוזר חלילה? לא ראית איך אריה דרעי רץ באיזה מסדרון וצועק ומשווע בייאוש, פניו שחורים כשולי קדירה? לא שמעת את בניזרי, שהגיח פתאום מתהום הנשייה והתחיל לקלל ולירוק לכל עבר ולאיים על המתנחלים ש”חכו, חכו עד שנפתח עליכם את הפה”? רק כדי לחזות בזה היה כדאי לחכות. לזה - ולכניסתו של עמיר פרץ לממשלה על הטיקט של מי שפרש ממפלגת העבודה בגלל התנגדותו לכניסה לממשלה. ולהזכירך - כל זה רק המתאבן; רק אפיזודות משניות בשולי העלילה הראשית.
- שהיא?
 

- סיפור ניצחון פירוס של המלך ביבי השלישי.
- פירוס? מה פה ניצחון פירוס? האיש ו”הניחו־לרעייתי” הם עדיין ראש ממשלה ממושך ומשריש יותר משושלת בית האבסבורג. הוא הראשון שנבחר שלוש פעמים. בהשוואה אליו, אפילו בן גוריון כבר נראה כמו צל עובר.
 

- אז כדאי שתחשוב על ההבדל בין מי שנפל על חרבו באיבחה אחת, לבין מי שהולך לדמם פוליטית במשך חודשים ושנים בשיטת הסלאמי. כי מבחינת הנראטיב אנחנו מתקרבים רק עכשיו לשיא. כל מה שראינו עד כה היה רק שלב הפרה־פרודקשן, האקספוזיציה. ארבע שנים חיכינו בסבלנות במסדרון. עכשיו אנחנו עומדים להיכנס לטרקלין. אתן לך רק רמז, בשתי מילים: “האביר השחור”.
- איזה אביר שחור?
 

- עזוב. בעצם, לא רוצה לעשות ספוילר. לא אמרתי כלום.
- מה עם האביר השחור?
 

- לא במקרה הזכרתי את הסרט “מונטי פייתון והגביע הקדוש”. מתוכו לקוח הקטע על האביר השחור. אפשר לראות בו מעין משל פוליטי, אקטואלי מאין כמוהו, על מה שקרה מאז הבחירות ועל מה שייתכן שיקרה גם בהמשך.
- נו, ספר!
 

- מה יש לספר? צפה ביוטיוב*: החבורה, בדרכה לגביע הקדוש, נתקלת באביר אימתני, עטוף כולו בשריון שחור, המביס באכזריות אביר אחר. המלך ארתור מחמיא לו על הישגו ומזמין אותו להצטרף לאבירי קמלוט, אלא שהאביר העיקש והלעומתי אינו מש ממקומו וחוסם את דרכו של המלך. מתפתח קרב חרבות, שבו ארתור גודע את ידו השמאלית של האביר. הלה פוטר את אובדן ידו במילים “זו רק שריטה” ו”כבר ידעתי גרוע מזה”, וממשיך להילחם. ארתור כורת גם את ידו הימנית, אבל האביר טוען שמדובר רק ב”פצע שטחי” וממשיך להסתער על המלך בבעיטות. גם לאחר שנגדעת אחת מרגליו ממשיך האביר להטיח עצמו בארתור, מקרטע על רגל אחת, בהכריזו שהוא לעולם אינו מנוצח. רק לאחר שנכרתת גם רגלו השנייה, מתחיל האביר, או מה שנשאר ממנו, להכיר במציאות: “טוב, בסדר”, הוא מתרכך, “אז נכריז על תיקו”. כשהחבורה מתרחקת, בתערובת של השתאות ורחמים, הוא ממשיך לצרוח לעברם: “בורחים, מה? פחדנים! בואו תחזרו ותקבלו את המגיע לכם!”
- והנמשל הוא...
 

- נו, באמת... השאלות אינן מה המשל ומיהו האביר השחור. השאלה היחידה היא באיזה שלב של דיסוננס קוגניטיבי נתניהו נמצא, על הסקאלה שבין הזחיחות הלעומתית־תמיד, לבין ההכרה ההדרגתית בקיצוץ הבלתי־הפיך בכוחו מאז הבחירות.
- בלתי הפיך? לא הייתי נחפז בקביעה הזאת. בנט אולי גדע את זרועו השמאלית, ולפיד את זרועו הימנית - אבל נתניהו אפילו לא התחיל בשלב הבעיטות. האיש קוסם. גם בלי זרועות הוא ינצח אותם בהורדת ידיים.
 

- בהחלט ייתכן. וזה אומר שגם לאחר הקמת הממשלה - העלילה רק מתחילה. בתחילת השבוע הוא כבר ניסה לבעוט להם במפשעה עם האיום האיראני. בהמשך, לאחר שהם קטעו באיבחה אחת את תכסיסי הפלגנות, החרם והפירוד שלו, הוא נגח בהם באמצעות הקריאה לאחדות ולאי־החרמות. תבין: לדידו, בלי קשר למספר המנדטים שאיבד, תוצאות הבחירות הן עדיין רק שריטה קלה. קוגניטיבית הוא עדיין בשלב שבו הוא רואה אותם כפחדנים ולוזרים, ואת עצמו כבלתי מנוצח. ועכשיו, רק תדמיין איך ייראו ישיבות הממשלה...
- ...נתניהו, לפיד, בנט והאיום האיראני חולפים במסדרון על פני העיתונאים בדרכם לישיבת הממשלה השבועית: אחד חמוץ, שניים מפזרים צ’פחות, אחד סמוי. ציפי לבני בז’קט עם כריות־כתפיים ועם תיק עור חדש. לפיד מתלוצץ עם שומרי ראשו. מתיישבים סביב השולחן. למשך שבריר שנייה רואים איש מבוגר בכיפה סרוגה מציץ מבעד לדלת נטרקת. נתניהו, בפנים חמורי־סבר מאוד, פותח את הישיבה ומזמין את האיום האיראני לשאת את דבריו...
- חכה, עצור לפני שתמשיך! אני הולך להביא את הפופקורן בעצמי.



 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו