"כל קפסולה ברוחב מטר ועשרים, והכל מתנהל מהמיטה. זה פרויקט היסטרי"

ליאת אלקיים
ליאת אלקיים
צילום: תומר אפלבאום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ליאת אלקיים
ליאת אלקיים
צילום: תומר אפלבאום

ידין מדר (42)
גר בברלין ובמושב גאולים, נוחת מגרמניה

תומר הצלם: שלום לך, פעם שלישית גלידה.

זה גדול, נעצרתי על ידי "הארץ" בפעם השלישית.

מה?

תומר הצלם: את לא זוכרת אותו?

במעורפל. סליחה.

לפני ארבע שנים אני ואשתי חזרנו מטיול ואז נפגשנו ודיברנו על הסבתא, שנפטרה מאז, זיכרונה לברכה. ופעם שנייה נפגשנו לפני שנתיים, ואשתי דיברה על הדילמה של מסעות למחנות ההשמדה.

נזכרתי! והיתה לכם מכולת וירטואלית בברלין לאוכל ישראלי. מה העניינים?

מצוין. נשוי באושר ואב לשתי בנות יפות וכלב מטומטם.

והמכולת?

סגרתי אותה. המכולת היתה רווחית וזו היתה הצלחה נהדרת, פשוט לא שווה את הרעש. פחות מדי כסף ליותר מדי התעסקות במזון כשר וטרי שצריך לנהל, זה הפסיק להיות מעניין.

אז חתכת?

כן. אחרת נזדקן ונמות. אנשים לפעמים מפחדים לחתוך, אבל בתור יזם צריך לזהות את הזמן להמשיך הלאה, לדבר המגניב הבא.

אני מריחה שכבר יש אחד כזה.

הפרויקט הזה מה זה היסטרי, הדבר הכי היסטרי שיש בעולם.

יאללה, בלי פרומואים.

אני הולך להקים מלון קפסולות בגרמניה שייקרא fka14. זה קונספט עתידני, יפני כזה.

כמו ב"אלמנט החמישי" של לוק בסון?

בדיוק. עשיתי תחקיר וראיתי שזה עשה רעש בלונדון ובסטוקהולם. אני חושב שזה הדבר הכי נכון לערים צפופות כמו ברלין, שתמיד בתפוסה מלאה וקשה להשיג בה חדרים.

איך נראית קפסולה?

כל קפסולה היא ברוחב של מטר ועשרים, גובה של מטר וחצי ועומק של שני מטרים ועשרים. יש בה טלוויזיה, מזגן, כספת, תאורה, אוזניות, שולחן קטן שלידו אפשר לשבת בנוחות אבל לא לעמוד. בעצם הכל מתנהל מהמיטה. יש לך כרטיס ולוקר וקוד לשירותים ולמקלחות משותפים. אני ממש עף על הדבר הזה.

נשמע ככה.

יש לנו את המקום, לוקיישן מבעית מבחינת המרכזיות שלו, כמו להיות ברוטשילד. מצד אחד הברגהיין ומועדונים אחרים, מצד שני המשרדים של MTV, יוניברסל ו–eBay, אז זה מתאים גם לאנשים שבאים לעסקים קצרים וגם לתיירים וקלאברים. ואנחנו הולכים להיות פיינשמקרים, סליחה שאני מדבר ברבים של מלכת אנגליה.

הכל טוב, אתה יודע למכור, תמשיך את הפיץ'.

50 קפסולות בשתי קומות, אחת על השנייה, ופאבליק ספייס מפונפן שמזמין ישיבה משותפת עם ברז בירה על מטבעות. תשלם 45 יורו ללילה במקום המאה ומעלה שאתה משלם במלון. נניח הגעת לברלין לבד למסיבה או לעבוד, עם מי תדבר? השטח שיש לי קטן יחסית, ובמקומות החמים אין הרבה מקום. זה או להקים עשרה חדרים של מלון, או 50 קפסולות.

אז באיזה שלב אתה ומלכת אנגליה?

מגייס משקיעים. אני צריך לגייס 300 אלף יורו. יש לי כבר 60% מאחד הבנקים הגדולים בברלין שמאמין בנו, ועוד שלושה חודשים המקום מוכן. את הקפסולות מזמינים מסין, כל אחת עולה 3,000 יורו. זה חומר יצוק, לא יישבר ולא יינעץ, אנטי הכל, אנטי אלוהים.

היה קשה להשיג מימון מבנק גרמני?

לא, הם ממש בעניין, אני מאמין שעד סוף 2019 אבנה רשת ויהיו עוד שניים כאלה. בברלין יש הרבה השקעות של ישראלים, אבל זה לא עסק שישראלים אוהבים כי זו לא השקעה שמסתיימת אחרי שנתיים.

תגיד, ישנת בקפסולה? זה לא נראה לך קצת קלסטרופובי?

לא, זה נראה לי מגניב. מה שכן, הלכתי לישון בהוסטל כדי לחוות את הקומונה והיה נחמד אבל צפוף. חדרים משותפים זה לא מתאים לאנשים מעל גיל 22 שרוצים פרטיות. וגם לבחורות אני שומע שזו יכולה להיות חוויה לא נעימה.

ומה קורה אם את פוגשת מישהו בברגהיין?

הקפסולה היא בהגדרה לבן אדם אחד, אבל יכולים להיכנס גם שניים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ