בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם היית אומרת לי לפני שנתיים שאני הולך לרוץ מרתון זה היה נשמע לי הזוי

9תגובות
אולו ג'טו
תומר אפלבאום

אולו ג'טו, בן 44, ממנצ'סטר, אנגליה. נוחת מבודפשט, הונגריה

שלום, אפשר לשאול מה תעשה בארץ?

אני אוהב לטייל ואוהב תרבויות עתיקות ותמיד רציתי לבקר בישראל. אבל האמת שבעיקר באתי כדי לרוץ את המרתון עתיר העליות של ירושלים.

זה המרתון הראשון שלך?

לא, זה המרתון ה-57 שלי בכל העולם בשמונה השנים האחרונות. הגעתי עד אוסטרליה כדי לרוץ מרתון.

וואו, איך זה קרה?

אני עורך דין של נדל"ן ולפני עשר שנים בערך היה מיתון אז היתה ירידה בעבודה, ובאותה תקופה גם התגרשתי. שכן שראה אותי רץ הזמין אותי להצטרף למועדון ריצה. גם הוא בדיוק התגרש, אז זה היה: "גם אתה? גם אני!"

מה משך אותך דווקא בריצה?

פשוט רציתי לרוץ ולברוח מהכל, לנקות את הראש.

והצלחת לברוח?

לא באמת. כל פעם כשחזרתי כל הנושאים הבעייתיים עדיין היו שם והיה צריך לפתור אותם, אבל הרגשתי יותר טוב.

לְמה אתה מייחס את ההרגשה הטובה?

זה מאוד נחמד לפגוש ולהכיר אנשים ומקומות חדשים ותמיד רציתי לטייל ולראות את העולם וזו דרך מעניינת לעשות את זה. נסעתי בכל אירופה כדי לרוץ, עשיתי מרתונים בצרפת, הולנד, ספרד, יוון, מלטה, רצתי את מרתון איסטנבול, חציתי את הבוספורוס, רצתי את מרתון אתונה, שהוא המרתון המקורי מהכפר מרתון ועד לאיצטדיון באתונה. המרתון בירושלים זה המרתון השלישי שלי השנה.

מה קרה במרתון הראשון והשני של 2018?

הראשון היה בינואר באנגלסי, זה אי בים האירי. לקח לי שבע שעות כי זה מרתון של עמידות וסבל. רצים על גבעות ויש לא מעט מקומות שצריך בכלל ללכת בהם וצריך לשאת על הגב תרמיל עם מים וערכת עזרה ראשונה. השני היה בצפון אנגליה במנזר הרוס שנקרא בולטון אבי, האחוזה בבעלות הדוכס של דבונשייר. זו הפעם השלישית שאני עושה את המרתון הזה. אני בדרך כלל לא עושה את אותו מרתון פעמיים, אבל המקום הזה באמת מאוד יפה. רצים דרך כל מיני נופים ויש אזורים של מים ובוץ. הבוץ הוא קצת בעייתי כי אתה נופל ומתלכלך, אבל זה חלק מהכיף.

מכל המרתונים, איזה הכי אהבת?

מאחר שאני מאוד אוהב הרים וגובה, אני בוחר במרתון בשווייץ שנקרא מרתון יונגפראו.

מה מיוחד בו?

20 קילומטרים ראשונים רצים בעמק ואתה רואה את שלושת ההרים הכי גבוהים בשווייץ וזה נהדר, ואז עולים למעלה ויש הרבה שווייצרים שבאים עם דגלים ונושפים בחצוצרות.

אתה רץ מהר?

הזמן הכי טוב שלי היה ארבע שעות ו-16 דקות, אבל אני רק רוצה לסיים את המירוץ, ואם אין מגבלת זמן אני פשוט איהנה ואצלם. מרתונים זה דבר מאוד ממכר.

כך זה נשמע.

יש לי חברים מטורפים שנכנסו למועדון המאה, שכדי להיות חבר בו צריך לרוץ מאה מרתונים.

עוד 43 למנאייק.

אני רוצה להגיע למרתון המאה עד גיל 50. צריך זמן לזה, אבל אחרת אני סתם יושב בעבודה שעות ארוכות מול המחשב וקורא וכותב. אני צריך אפיק אחר שבו אוכל לבחון את המחשבות שעולות בראשי.

על מה אתה חושב בזמן הריצה?

כשאתה רץ אתה עובר כמה שלבים, בשישה־שבעה המיילים הראשונים יש את הכאב, השרירים כואבים, הגב כואב, אתה לא נושם טוב והמוח מקשקש ואומר לך "תפסיק לרוץ!" אבל זה בראש שלך כי כשאתה עובר את הכאב אתה מגיע לשלב של התרוממות רוח. אצלי זה קורה בערך בין המייל ה-16 ל-21 — האנדורפינים עולים, האדרנלין מתחיל לזרום וכל הכימיקלים הטבעיים משתחררים. זה שלב של התעלות והגוף שלך ממש מותח את עצמו. בשלב הבא אתה שוב מרגיש שאתה הרוס ואז, לקראת סוף המרתון, מגיע שלב חדש ומשהו קורה.

מה?

יש תחושת הישג — עשיתי משהו שלא חשבתי שאוכל לעשות. אתה לא חושב על המרתון הבא, אתה חושב רק על מה שעשית ואתה אומר לעצמך "איך עשיתי את זה?".

עוד במדור טיסות נכנסות / טיסות יוצאות: הדרך לערים מובילות חברתית עוברת בתנועות הנוערלוחם הכלובים היהודי הטוב ביותר במערב קנדה | הראשון שיפתח בארץ בית ספר לרפואה פרטית יעשה ארגזים של כסף | איך טועמים ערפל? | הכירו את אסי עזר ההונגרי | לחזור מברלין ולהפריט את הקיבוץ | לרקוד כל הדרך לאלוהים | קשה לגרום לאנשים להרוג זה את זה

טלי גור ועדי ווילף
תומר אפלבאום

טלי גור, בת 43, משער העמקים, עדי ווילף, בן 57 , מקרית טבעון. ממריאים לברצלונה, ספרד

שלום, אפשר לשאול מה תעשו בברצלונה?

עדי: אנחנו בדרך למרתון ברצלונה.

למה דווקא ברצלונה? שמעתי שיש מרתון בירושלים עוד מעט.

עדי: זה המרתון הכי יפה, והוא גם מישורי, בניגוד לירושלים. ויש הפנינג והמון מעודדים והרגשה של קרנבל.

טלי: ולא אמור להיות גשם.

אתם רצים יחד?

עדי: כן, אנחנו חברים בקבוצת ריצה בטבעון שנקראת "פנו דרך".

טלי: זה מין משחק מילים, כי את המאמן, אביפל קוטר, מכנים "פנו".

מחוכם. כמה זמן אתם חברים בקבוצה?

עדי: אני התחלתי לרוץ לפני כשנתיים. חברה הציעה לי לבוא לרוץ ואמרתי יאללה. וככה תוך שנתיים הגעתי למרתון.

טלי: המרתון זה בגלל שאני הכרחתי אותך.

למה הכרחת אותו?

טלי: עדי הוא שותף אידיאלי לריצות, הוא לא מקטר והוא יכול להתחיל לשיר "ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה" כשנהיה קשה.

גם עם טלי כיף לרוץ?

עדי: טלי לא סותמת את הפה, לכן כיף לרוץ איתה. אתה גומר את הריצה והיא עדיין בסיפור על הלידה השנייה שלה.

כמה לידות היו?

טלי: יש לי שלושה ילדים. התחלתי לרוץ רק לפני שלוש שנים, בגיל 40.

משבר גיל ה-40?

טלי: הייתי אז משהו כמו 60 קילו יותר ממה שאני היום וחיפשתי איזה משהו. היום אני שוקלת 60 ומשהו ואז שקלתי 120, 130.

מה קדם למה? הירידה במשקל או הריצה?

טלי: הייתי אחרי הריונות והתחלתי לרדת לאזור ה-100 קילו, ואז מישהו סיפר לי על אפליקציה שמאמנת אותך בתוך 30 יום לרוץ חמישה קילומטר. אמרתי "מה פתאום? אני מעדיפה ללכת". אבל בסוף הצלחתי לרוץ חמישה קילומטרים, ואז פגשתי במקרה את המאמן של הקבוצה ואיכשהו נכנסתי לזה.

נראה שצללת עמוק.

טלי: כשאתה כבר רץ אתה משנה תזונה. אני כבר לא אוכלת ביסלי ובמבות כמו פעם, למרות שלפעמים אחרי ריצות אני מתפרעת עם ביס שוקולד כי שרפנו 2,400 קלוריות.

כל הכבוד.

טלי: אני בחורה עם סוגים שונים של הפרעות קשב והריצה שינתה לי לגמרי את כל החיים. נהייתי אדם יותר מרוכז ומשימתי, אולי אפילו יותר יעיל. אני בטוח יותר קלה בתנועה, אז אני יכולה להספיק יותר.

את נשמעת מאוהבת.

טלי: אצלי החיים הם מסביב הריצה. אני מתבאסת אם אני מפסידה אימון.

עדי: אצלי הריצה היא תוספת.

תוספת למה?

עדי: אני מורה לנהיגה וגם גנן, ויש לי ארבע בנות ונכדה. אני סבא צעיר.

טלי: אני היסטוריונית, כותבת כבר חצי שנה תיקונים לדוקטורט.

זה המרתון הראשון שלכם?

עדי: לי זה המרתון הראשון ולטלי זה המרתון השני.

טלי: עשיתי כבר את מרתון ברלין.

איך היה?

טלי: ביום ובלילה לפני הייתי במצב תת־תפקודי, לחץ נורא ולא ישנתי בלילה. סיימתי את המרתון בחמש ורבע שעות, אבל בזחילה.

פסיכי לגמרי. מרתון לא הורס לגמרי את הגוף?

טלי: שנינו לוקחים הרבה מאוד סמים חוקיים, יש לו שקית שאם הביטחון רואים אותה הם נקרעים.

עדי: (מוציא שקית עצומה) את זה ואת זה ואת זה אני לוקח יומי, ואני טס עכשיו עם כל הפלסטרים שיש. יריתי לכל הכיוונים והייתי אצל כל המדקרים וניסיתי כל מה שאפשר. רק קנביס רפואי לא לקחתי עדיין.

טלי: אתמול ההורים שלי אמרו: "למה אתם רצים ככה? למה אנשים רצים כשכואב להם?"

ומה התשובה?

טלי: זה מכיוון שהדבר היחיד שיכאב יותר זה לא לרוץ. אנחנו לא נוותר על זה, הקזנו דם, זמן ומאמץ ואף אחד לא ייקח את זה מאיתנו. אנחנו נגיע אל הסוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו