"פריז מפחידה יותר מאיסטנבול. יש שם הרבה אנשים מוזרים ומסוכנים"

ליאת אלקיים
ליאת אלקיים
צילום: מגד גוזני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טיסות נכנסות טיסות יוצאות
ליאת אלקיים
ליאת אלקיים
צילום: מגד גוזני

טיבו פורייה, 21, אמלה סוקרטה, 20, מארי פולי, 20

מתגוררים באיסטנבול

נוחתים מאיסטנבול

שלום, אפשר לשאול איך היתה הטיסה?

מארי: בסדר, אבל חיכינו שעתיים בביטחון.

טיבו: ביקשו לראות את הפייסבוק שלנו, ולא נראה להם מגניב שיש לי הרבה פוסטים על פליטים ועל המדיניות הקולוניאליסטית של צרפת. שאלו אותי הרבה על זה.

מארי: הראו לי את עמוד הפייסבוק שלו ושאלו אותי אם אני מסכימה עם הפוסטים.

מלחיץ.

טיבו: לא פחדתי, אבל חשבתי שזה מוזר.

אתם חברים ותיקים?

טיבו: לא. הגענו לאיסטנבול משלושה בתי ספר שונים בצרפת דרך "ארסמוס", תוכנית חילופי סטודנטים של האיחוד האירופי.

אמלה: אבל שלושתנו גדלנו בחבל ברטאן ולומדים מדעי המדינה.

טיבו: אני מקווה לעסוק בתיאטרון או במוזיקה.

אז למה לך פוליטיקה עכשיו?

טיבו: כדי לעשות את ההורים שלי מאושרים.

והם מאושרים?

טיבו: הם די מרוצים כרגע, אבל החיים מלאי הרפתקאות ואני מקווה לעשות גם את עצמי מאושר. בינתיים אני לומד בצפון צרפת, במקום שנקרא אמיין.

למה הפרצוף החמצמץ?

טיבו: איט סאקס. קר שם ומכוער שם.

אמלה: בברטאן הרבה יותר יפה וחם.

טיבו: היא ידועה בכל העולם, יש לנו הרבה גאווה בתרבות המקומית.

מה כוללת התרבות המקומית?

שלושתם: לשתות.

איך אתם מסתדרים באיסטנבול?

טיבו: בינתיים הכל טוב עבורנו, אני מרגיש מאוד נוח שם ואנחנו בטח לא מרגישים שנואים.

מארי: אני מרגישה שאנחנו מאוד וולקאם, לפעמים אולי מסתכלים עלינו מוזר בגלל שאנחנו נראים אחרת, אבל זה לא קורה הרבה.

אמלה: באיסטנבול הכל רגוע, יחסית, והלימודים הרבה פחות מלחיצים מאשר בצרפת.

מארי: חלק מזה הוא מפני שהלימודים מתקיימים בצרפתית. אולי אם היינו לומדים בטורקית היה יותר קשה.

לומדים בצרפתית באוניברסיטה?

טיבו: היתה שותפות בין צרפת לעותמאנים לפני מאות שנים, ועד היום יש באיסטנבול אוניברסיטאות ובתי ספר בצרפתית. מקובל אצל העשירים לשלוח את הילדים לתיכון פרנקופילי.

אמלה: אני מרגישה בטוחה יותר באיסטנבול מאשר בצרפת. באיסטנבול אם אני חוזרת בלילה לבד אני לא מפחדת, בניגוד לפריז.

טיבו: יש הרבה אנשים מוזרים בפריז, גנבים, כייסים. היא הרבה יותר מסוכנת.

מארי: כל מקום יכול להיות מסוכן.

טיבו: בפריז האנשים ממש מסוכנים.

מארי: אבל יש רמה מסוימת של פטריארכיה.

איך היא מתבטאת?

מארי: חיי הלילה ערים, יש בתי קפה שאפשר לשתות בהם ולשחק שש בש, אפילו מספרות, אבל אחרי תשע אין נשים ברחובות. בטח לא מבוגרות, אולי לפעמים מישהי צעירה.

עד מתי תישארו באיסטנבול?

מארי: יוני. אני חושבת שאעזוב בתום הלימודים.

אמלה: אנחנו יכולים לעבוד באיסטנבול, אז זה לא באמת רלוונטי.

טיבו: ממש קשה שם בלי לדבר טורקית.

מארי: אבל אני בטוח אחזור לטייל שם.

למה בחרתם לבוא דווקא לישראל?

מארי: היו כרטיסי טיסה במאה אירו, אז אמרנו יאללה. כלומר, אני הצעתי והם הסכימו.

אתם יודעים מה תעשו בארץ?

מארי: אנחנו מתכננים לבקר בירושלים, בעין גדי ואולי גם במצדה.

טיבו: תוכלי לכתוב לנו בעברית על שלטי הקרטון האלה?

אתם רציניים? אלה שלטים של טרמפיסטים, אף אחד לא תופס טרמפים בארץ.

מארי: לא משנה, תכתבי "ירושלים" ו"מערת הנטיפים", אנחנו רוצים לבקר גם שם.

אוקיי. אתם יודעים לפחות איפה תישנו?

טיבו: לא יודעים.

מארי: יהיה בסדר, כבר עשינו את זה. אנחנו חברים ואנחנו ביחד.

עוד במדור טיסות נכנסות / טיסות יוצאות || "מריה קארי לקחה אותנו להופעה בבית הלבן. פגשתי את אובמה ואמרתי שטויות" | "מאז שטראמפ נבחר אני לא נמצא בארצות הברית. כרגע אין לי בית" | "בישיבת צוות אחת זרקנו גרזנים. פגישה אחרת עשינו בתוך בריכת גלים"

"כשאתה גולש בזריחה והאחרים בפקקים, אתה יודע שאתה במקום הנכון"

בועז אלגר, 51, גיא גרינברג, 51, יורם שניר, 51

גיא מתגורר בהוד השרון, יורם מתגורר בבית חנניה, בועז מתגורר בתל מונד

ממריאים לקייפ ורדה

שלום, אפשר לשאול מה תעשו בקייפ ורדה?

בועז: יש שם תנאים מעולים לגלישת גלים, לגלישה עם מפרשים ולסאפ. יש שם גם רוח וגם את הגל עצמו, בדרך כלל זה או זה או זה.

גיא: היינו אמורים לנסוע לקייפטאון, אבל מזג האוויר לא היה טוב אז החלטנו על המקום לנסוע לקייפ ורדה.

בועז: כשאתה קם בבוקר ואתה בזריחה בים וגולש כשמישהו אחר נמצא בפקקים, אתה יודע שאתה נמצא במקום הנכון. גם אם זה ינואר ויורד עלינו ברד, זה עדיין כיף.

גם קר וגם רטוב. למה זה בעצם כיף?

בועז: גלישה מכריחה אותך להיות נוכח ברגע, ספורט אקסטרים בכלל עושה את זה. זה כמו מדיטציה, אתה לא יכול לחשוב על עבודה או על צרות. אתה חייב לשים את הרגל במקום ולחשוב רק על זה.

יורם: השילוב של אדרנלין כשאתה בחוץ, בטבע, אין הרבה דברים כאלה.

בועז: אנחנו גולשים בכל שנה, כבר 15 שנים. ברזיל, וייטנאם, דרום אפריקה, פרו ומקסיקו.

15 שנה. מאיפה אתם מכירים?

יורם: חברים מהתיכון, מגיל 13–14.

בועז: למדנו יחד במגמה ריאלית-פיזיקלית.

יורם: ומאז נפגשים לארוחת ערב פעם בחודש.

בועז: בוא נהיה אמיתיים.

יורם: פעם בחודשיים.

איך שומרים על חברות כל כך הרבה שנים?

יורם: שולחים נושאים לשיחה לפני הארוחה.

בועז: לומדים לקבל זה את זה ולא לשפוט.

גיא: כל אחד מוותר לשני.

בועז: בעיקר על האגו.

יורם: מוצאים תחביבים משותפים, למרות שגם ככה יש לנו העדפות מאוד דומות.

מה התפקיד של כל אחד בחבורה?

יורם: תגידו אם זה מקובל עליכם, אבל אני זה ששם גבולות, אני המפקס.

גיא: אני בא לשעשע, עושה את האווירה, ובועז הוא האינטלקטואל.

בועז: אני מדבר איתם על משמעות החיים, על הזמן, על להאט את הקצב בגדול.

גיא: בועז הוא המנטור שלנו.

יורם: מה שהוא אומר זה קדוש (צוחקים).

ומה בועז אומר באמת?

בועז: ברמה הפילוסופית יש שני חוקים רלוונטיים. החוק הראשון של התרמודינמיקה אומר ששום אנרגיה ושום חומר לא נוצרו מאז המפץ הגדול, והשני אומר ששום דבר לא מפסיק, אנרגיה רק עוברת ממצב צבירה אחד לשני.

גיא: אנרגיה לא מתבזבזת.

בועז: אנחנו חיים תקופה קצרה על הכוכב הזה, בסך הכל נקודה קטנה. לא יצרנו כלום.

אז? יש המלצה אופרטיבית?

בועז: צריך ליהנות ולתרום בזמן שאנחנו פה.

יורם: באיזשהו שלב אתה מבין שאין סבב ב'.

בועז: החיים הם לא חזרה גנרלית.

יורם: לא רצוי לדחות את מה שתרצה לעשות.

בועז: כי החיים הם שבריריים.

גיא: עד לגילנו מתמקדים בקריירה ובמשפחה, אולי עכשיו זה הזמן להגשמה אישית. אי אפשר לחיות כל הזמן במירוץ.

איך נראה הכלוב שלכם במירוץ?

גיא: היי-טק.

יורם: מקובל לומר אצלנו, בעתיד אם לא תעבוד בהיי-טק, תעבוד עבור מישהו שעובד בהיי-טק.

ואיך בהיי-טק?

בועז: אין תלונות. התחלנו לפני הרבה שנים והיינו במקום הנכון בזמן הנכון, כשנכנסנו זה בדיוק התחיל. תפסנו את הגל בתזמון הנכון.

יורם: אין בתעשייה הזאת פוזה או פלצנות, היא מכילה ומשטיחה מעמדות. המוביליות החברתית היא אבסולוטית. לא משנה איפה נולדת, מה עשית, ומה למדת — מאותו רגע ואילך אתה באחוזון ה–90 ומעלה. אין שום דבר דומה לזה.

טכנו-אוטופיסט אתה. נשמע אידילי.

בועז: אם כבר מדברים על אידיליה. אני רוצה להודות בשם כולנו לנשותינו שנתנו לנו פס לנסוע. אנחנו מעריכים את זה, זה לא טריוויאלי.

יורם: אנחנו מעריכים ומודים להן.

בועז: אסור ליפול פה.

יורם: אפשר שהתודה תופיע דבר ראשון?

כתבות מומלצות

הפגנה של חיילים משוחררים מול הכנסת, לפני עשרה ימים

שני החוליים הכי ממאירים של החברה הישראלית בחוק אחד

עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה

לרגע היה נדמה שערד יכלה להיות עיר אחרת לגמרי

דגי זהב באקווריום. בארה"ב נמצאו דגים שגדלו לממדים של כ– 30 ס"מ צילום

מחקר: דגי זהב הם מין פולש שמסכן מערכות אקולוגיות

בראון

התקפה מנצחת משחקים, אבל ההגנה של בוסטון קירבה אותה לגמר

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"