ארבעה דורות

"כל החיים אני מבקשת ממנה סליחה. ידעתי שלא טוב לה"

נועה אפשטיין
צילום: מגד גוזני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נועה אפשטיין
צילום: מגד גוזני

אפשר להתגבר על הכל, אומרת תמר, ברגע שפוגשים אנשים טובים. לפני שבוע פרשה מניהול המרכז שהקימה לילדים עם צרכים מיוחדים. "זה היה מפעל חיים, עכשיו אני מתאבלת", היא אומרת. "כל חיי ליוויתי אנשים בכל מיני משברים". גם ילדותה שלה היתה רצופת משברים. היא היתה הילדה הראשונה בקיבוץ מפלסים, ומכיתה ג' נסעה מדי יום במשאית לבית הספר בקיבוץ דורות. בהמשך עברה לגור אצל סבא וסבתא בבאר שבע. כשעברה עם הוריה לוונצואלה התקשתה להשתלב, וכששבה לארץ לא התקבלה לאף בית ספר, עד שאשת חינוך לקחה אותה תחת חסותה. "כל מקצוע ידעתי בשפה אחרת, אבל היא עזרה לי, וגם לרוני סומק, אז עוד רוני סומך".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ