בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארבעה דורות

"אתה אולי לא זוכר, אבל הוא הציל אותך"

3תגובות
מדור ארבעה דורות
מגד גוזני

דורית רכניץ
בת 67, אלמנה, גרה ברמת גן עם בן זוגה יואל והכלבות תותי ופיונה. מורה להתעמלות לשעבר

יונה רוביצ'ק
בת 91, אלמנה, גרה במגדלי הים התיכון בצומת סביון. לשעבר מנהלת מחלקה במלב"ן (המוסדות לעולים)

רותם רכניץ
בן 12, גר בקדימה עם הוריו, אחיו והחתולה תולה. לומד בבית ספר "יגאל אלון"

איתי רכניץ
בן 43, נשוי, גר בקדימהעם אשתו שלי וילדיהם רותם, אורי ודור. מנכ"ל חברת התוכנה Spectory, יזם ומשקיע

________________

רגע אחרי עליית היטלר עזבה משפחתה של יונה את גרמניה. 25 שנה היא עבדה במלב"ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), וראתה יום אחר יום מה עלול היה לקרות לולא ברחו בזמן. פליטי השואה הגיעו מאירופה כשהם חולים, נכים ומוגבלים, ויונה ניסתה לסדר להם עבודות במפעלים. "הייתי בת שש כשעזבנו. לאבא שלי היתה תושייה. הוא חיסל חנויות שהיו לו מהיום להיום, הצלחנו להוציא את הרהיטים ובאנו". יונה זוכרת שעברו בפולין לבקר את משפחתו של אביה. "הוא התחנן שיבואו איתנו, אבל הם לא רצו לעזוב את העבודה. כולם נספו בשואה".

החיים בצריף של הצופים. דורית נולדה בתל אביב, ברחוב הירקון ("אחרי שנה עברנו לדובנוב"), אבל הוריה נפרדו כשהיתה בת שני וחצי. יונה: "אני אהבתי מוזיקה וקונצרטים, ואותו עניינו רק בעלי חיים". לדורית לא חסר דבר. יונה: "היא עשתה מה שרצתה, וגם למדה נגינה בפסנתר". דורית: "פסנתר לא ביקשתי, זה את הכרחת". יונה: "חבל שלא המשכת. אין מה שנותן לנשמה יותר מאשר מוזיקה ופרחים". דורית: "היה מוזר להיות באותן שנים ילדה יחידה ובת להורים גרושים, אבל ממילא גרתי בצריף של הצופים. זה לא היה כמו היום, שההורים מנהלים את הצופים. היינו שם לבד, בנינו הכל והעברנו שם את כל הימים". מילדותה גילתה כישרון ספורטיבי, מכדוריד בבית הספר ("גם דליה רבין היתה בנבחרת") ועד התעמלות קרקע. בסוף מצאה את דרכה לווינגייט.

סוס ואקס בוקס. המשיכה לספורט עברה הלאה. איתי היה שחיין מצוין ואחרי זה התחרה בכדורמים, אבל הכל התנקז בסופו של דבר לסוסים ואופנועים. איתי: "אבא לקח אותי לרכוב כבר בגיל שבע. אחר כך כבר הייתי נוסע לחוות ונשאר בהן ימים, יוצא לטיולים עם לינה בשטח. הייתי משוגע על סוסים". איתי מנסה להעביר את האהבה לסוסים הלאה: "החלטנו שאנחנו מחליפים את ז'אנר מתנות יום ההולדת ממתנות חומריות למתנות חווייתיות. אז לקחתי את רותם לחווה ליד בית אורן, ויצאנו שלושתנו לטיול נוסטלגיה". רותם: "אני עדיין רוצה אקס בוקס 1 כדי לשחק פורטנייט".

לפעמים שמח בשבעה, וכך הרגיש גם איתי כשהתייתם מאביו והבית התמלא באנשים שלא ראה הרבה זמן. הוא היה בן תשע, ואביו רק בן 33. איתי: "הוא היה חולה במשך כמה שנים במלנומה. עברנו דירה כי הוא כבר לא יכול היה לעלות מדרגות, והוא גם נסע לניתוח בארצות הברית. במידה רבה החיים סבבו סביב המחלה". שלוש שנים מאוחר יותר הצטרפו למשפחה יואל ובנו, שמבוגר מאיתי בשנה. איתי: "זה לא היה קל. אני בן 12 ופתאום מגיע מישהו שהוא גם סמכות, ועוד ילד גר איתי בבית". דורית: "אתה אולי לא זוכר, אבל הוא הציל אותך מהידיים שלי".

גורילות ומסעות בדנובה. החיבה לטיולים משותפת לכולם. יונה טיילה עם בן הזוג הקודם שלה ב"חצי עולם. עכשיו התעייפתי". איתי יוצא עם משפחתו בסופי שבוע לטיולים בארץ (רותם: "אני בעניין של טיולים עם מים"). אבל דורית היא הרצינית מכולם: עושה את שביל ישראל כבר שמונה שנים, צועדת בטרקים של ימים בארץ ובחו"ל ויוצאת גם לטיולי ג'יפים. דורית: "חזרתי עכשיו מאוגנדה, ראיתי שם גורילות ועשיתי טרקים. אם יש ערים, אני משתדלת לברוח מהן. אני אוהבת טבע. יש לי בקנה שלושה טיולים: אתיופיה, איסלנד ביולי ודרום אפריקה. אה, ויש את הרכיבה באופניים לאורך הדנובה, שגם תהיה בקיץ".

עצמאית פלוס כלב. לפני עשר שנים, כשהיתה יונה בת 81, החליטה לעבור לדיור מוגן בסביון, למרות שהיתה ועודנה בכושר מצוין. יונה: "אמא שלי היתה חולה שנים, וכיוון שאחי חי בארה"ב העול נפל עלי. לא יכולתי אפילו להיעדר לכמה ימים. אם הייתי מאחרת בשעה, היא כבר היתה כועסת. אז החלטתי שלא אפול כמעמסה על ילדי. כשהחברים שלי התחילו להתפזר, ורבים מהם הלכו לעולמם, החלטתי לבוא לפה. כאן קיבלו אותי עם הכלב שהיה לי אז". החיים של יונה עמוסים למדי: "נגיד ביום רביעי אני קמה בבוקר, עושה צעדה, הולכת להתעמלות במים, משם מחליפה בגדים והולכת ישירות לפלדנקרייז. אחרי זה יש לי חצי שעה להחליף בגדים ולאכול משהו, ואני ממשיכה למקהלה. מהמקהלה להרצאה, ארוחת צהריים ואז שזירת פרחים, עוד הרצאה, ומשבע עד עשר ברידג'. ארוחת ערב אני לא מספיקה, אוכלת תפוח עץ על הדרך". בדירה מעליה גר בן זוגה. יונה: "לפני שלוש שנים ביקשו שאעזור בקליטת דייר חדש. מאז אנחנו ביחד".

כולם הצביעו ליאיר לפיד. יונה: "הוא בחור כישרוני". דורית ואיתי טוענים שהבעיה הגדולה ביותר בישראל היא חינוך, רווחה ובריאות. איתי: "קודם כל יש פה גם דברים טובים, ושוכחים מזה. אבל כשאני מסתכל על אשתי, שהיא אחות במיון, וכשאני רואה את הצוות סביבה והרופאים ואיך מתייחסים לכל המערכת הזאת מבחינת ציוד, או ניקיון, ברור שאפשר לעשות פה יותר. מדובר במגזר שלא מתקומם, ונמצא ממש בסכנת חיים לעתים מול הפציינטים האלימים, ואין תקנים, והמשמרות ארוכות וקיצוניות". ומה לגבי שלום? דורית: "ממילא אין לנו פרטנרים". 

dorot@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו