בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עתידות

ביום שבו נקרין חלומות: המירוץ לקריאת מחשבות מביא להישגים ראשונים

4תגובות
מתוך הסרט "אקס־מן"
20th Century Fox

התודעה האנושית היא קו הביצורים האחרון של הפרטיות. אמנם, האמצעים הטכנולוגיים לניטור ההתנהגות שלנו הולכים ומתרבים, אך לאיש עדיין אין גישה לחוויית התפיסה שלנו, לזרמי הדמיון המסתעפים, לתגובות הרגשיות ולעולם החלומות. התודעה כה חמקמקה, עד שאפילו לנו אין גישה מלאה אליה. אלא שהמצב הזה מתחיל להשתנות. בעשור האחרון חלה התקדמות מדעית מפתיעה, והחוקרים כבר מצליחים לשחזר תמונה מנטלית, דיבור פנימי ואפילו מאפייני חלום.

למדע אין כיום הסבר להתהוות התודעה. זו כמובן תופעה נוירוביולוגית. וכמובן, מדענים מסוגלים למדוד גלי מוח ואת זרימת הדם לאזוריו השונים. ואולם המדענים לא יודעים לבודד פעילות עצבית ספציפית ולקשור אותה לזיכרון מסוים, לדוגמה. אין הסבר לאופן שבו תהליכים נוירולוגיים מצטברים לכדי יצירת החוויה הזאת. ואולם מתברר שכדי לקרוא את התודעה, אין צורך להבין כיצד היא פועלת.

פריצת הדרך התאפשרה בעיקר בזכות התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית (AI), המתמחה בזיהוי ולמידת דפוסים. מערכת AI לא תסביר לנו כיצד פועל מנגנון הראייה, למשל, אך היא יכולה להתחקות אחר מה שהמוח חווה בפועל. הלמידה נעשית באמצעות השוואת דפוסים נוירולוגיים לתמונה שהעיניים רואות, עד שהמערכת מצליחה לשחזר חוויה ויזואלית. בשנים האחרונות השחזור הזה נעשה יותר ויותר דומה למה שהאדם רואה בפועל, ואפילו למה שהוא רק מדמיין. בשנה שעברה כבר הצליחו לשחזר בצורה גסה למדי תפיסת פרצופים. הצלחה דומה נרשמה כשנבדקים התבקשו לדמיין אובייקטים כמו כלי נגינה, מתוך רשימה של עשרות אפשרויות. הנבדקים הגו חפצים בעיני רוחם, והחוקרים הצליחו במידה מסוימת להתחקות אחר תמונה גולמית פרי הדמיון.

Do you see what I see? Harnessing brain waves can help reconstruct mental images - דלג

במקביל לתפיסה הוויזואלית, נרשמה הצלחה לא מבוטלת גם בהפקת דיבור מניתוח פעילות מוחית, בהבחנה בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים, ואפילו בזיהוי רגשות עם חתימה נוירולוגית ייחודית, כמו תאווה. מה כל זה יאפשר לנו לעשות בעולם האמיתי?

תקשורת בין מוחות ללא דיבור

אחד הכיוונים המתבקשים שמציתים את דמיונם של חוקרים הוא היכולת לחקור חלומות. באחד הניסויים השאפתניים של השנים האחרונות, חוקרים יפנים אימנו אלגוריתם AI לקודד דימויים בסיסיים שעולים בחלום. החוקרים סרקו את מוחם של נבדקים שישנו בתנאי מעבדה, והעירו אותם מאות פעמים כדי לתעד באופן מילולי את זיכרונותיהם מהחלומות. התיאורים הללו הושוו לדפוסים שהתוכנה זיהתה, כמו גם לגירויים שהנבדקים חוו בזמן שהיו ערים. לבסוף, המערכת הצליחה לקלוע בשיעור של 60% בזיהוי אלמנטים מסוימים שנחלמו, כגון בית או שעון. תוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת Science, רחוקות שנות אור מהפקת חוויית החלום לסרט (הישג שהחוקרים עצמם לא שוללים בעתיד), אך הממצאים זכו לשבחים והתקבלו כאבן דרך חשובה בחקר החלומות.

חוקרים אחרים מקווים לפתח מנגנונים שירחיבו את מנעד התקשורת האנושית. כך למשל מדענים מאוניברסיטת וושינגטון, שיצרו מערכת תקשורת בין שלושה מוחות. המערכת איפשרה לאחד מהנבדקים לשחק טטריס בהסתמך על מסרים שקיבל משני הנבדקים האחרים — מבלי לראות אותם או את מצב המשחק.

ואולם היישומים המסקרנים ביותר טמונים כנראה בממשק בין האדם למחשב. יותר מתריסר חברות עוסקות כיום בנושא, עם השקעות של למעלה מ–100 מיליון דולר בשנה, סכום שנמצא במגמת עלייה. ענקיות כמו פייסבוק, מיקרוסופט ונוירולינק של אילון מאסק מפתחות טכנולוגיות שנועדו לאפשר לבני אדם להפעיל אפליקציות או להקליד באמצעות המחשבה. חלק מהטכנולוגיות מבוססות על השתלה מתחת לקרקפת, בעוד חלקן לא פולשניות.

אמנם מופרך לחשוב שאנשים יחדירו לקרקפת טכנולוגיות יקרות רק כדי לחסוך התעסקות בסמארטפון. צריך גם לקחת בעירבון מוגבל את הרזולוציה שבה ניתן יהיה להציץ אל התודעה. ואולם בצד זה יש לזכור שלטכנולוגיות יש נטייה להפוך פשוטות, סמויות וזולות יותר. מה גם שיכול להיות שהמוטיבציה להשתמש בטכנולוגיות האלה לא תצמח מפענוח התודעה, אלא מהאפשרות להעצים את יכולותיה באמצעות גירוי מסלולים נוירולוגיים. העצמת יכולות זיכרון ולמידה, למשל, היא חלק מתוכנית קיימת בסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים של מחלקת ההגנה של ארה"ב. כך או כך, טכנולוגיות לקריאת תודעה עשויות לשרת הרבה מעבר לצורך כזה או אחר.

אלטר אגו וירטואלי

בשנים האחרונות, ככל שמתפתחים העוזרים האישיים הווירטואליים — סירי של אפל, אלכסה של אמזון, גוגל אסיסטנט — מתווספים להם עוד ועוד סוגי סיוע. כבר היום הם מציעים תשובות לשאלות, עדכוני חדשות, סיוע בקביעת פגישות ותזכורות, משמיעים מוזיקה משירותי סטרימינג, מזמינים משלוחי מזון ושולטים מרחוק במכשירי החשמל בבית חכם.

האינטראקציה עם העוזרים הווירטואליים עדיין אקטיבית ברובה: המשתמשים הם אלה שיוזמים את השאלות והפקודות. אולם ככל שסירי ודומותיה יכירו אותנו טוב יותר, כך נצטרך פחות ופחות להפעיל אותן באופן יזום. לאחר רכישת כרטיסי טיסה או תיאום ארוחת צהריים, למשל, אין סיבה שהעוזר הווירטואלי לא יקבל מנדט לעשות צ'ק־אין ולהזמין שולחן במסעדה. השאלה עד כמה נוכל להרחיב את הפעילות של העזרה הווירטואלית קשורה בשאלה עד כמה נאפשר לה להעמיק את האינטגרציה בין סוגים שונים של נתונים. יומן פגישות, קשרים חברתיים, הרגלי צריכה, מדדים ביומטריים — כל אלה עשויים כבר היום לספק לעוזרים הווירטואליים הבנה עמוקה יותר של מי אנחנו ומה אנחנו צריכים. קריאת תודעה היא בסך הכל הפיסה האחרונה בפאזל, שעשויה להשלים את האבולוציה שתהפוך את העוזר הווירטואלי ל"עצמי הווירטואלי": אלטר אגו שלעולם לא יחדל ללמוד את דפוסי ההתנהגות וההעדפות שלנו, תגובותינו הרגשיות, מיקוד תשומת הלב שלנו ומאפייני חלומותינו.

במילים אחרות, פענוח היבטי תודעה שונים עשוי להיות השלב האחרון ביצירת ישות דואלית: חלקה הוא האדם בעולם הפיזי, וחלקה שליחו הדיגיטלי בכל מקום ובשום מקום. אילו סמכויות נקצה לו? עד כמה נוותר על הפרטיות עבורו? נראה שהתשובות תלויות בתועלת שעשויה לצמוח ממיקור החוץ הזה. באופן עמוק יותר, מערכת שתנתח ללא ליאות סטטיסטיקות של ההתנהגות ותציץ לנבכי התודעה תוכל להעמיד בפנינו בבואה מורחבת של הקיום שלנו. מה נגלה אם נישיר אליה מבט? ייתכן שבאופן אירוני, נרגיש שלפנינו זר מוחלט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו