בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אור מהגויים

בבוקר זה כביש, אחר הצהריים זה בית קפה

תגובות
פירנצה איטליה
Andrew Aitchison / Getty Images IL

ברוב ערי העולם המערבי, הרחובות מחולקים לאורכם לרצועות: נתיב שבו נוסעות מכוניות, נתיב לחניה, מדרכה להולכי רגל, ובמקרה הטוב גם נתיב לאופניים ונתיב לתחבורה ציבורית. אבל יש ערים שהתפתחו לפני כניסת המכוניות לחיינו, ולכן הרחובות בהן מאוד צרים. במקרים אלה אי אפשר להקצות רצועה פרטית לכל שימוש בדרך, כי פשוט אין מקום. בדרך כלל זה יתרון, כי כשמתכננים רצועה נפרדת לכל שימוש, מקבלים רחוב רחב שלא נעים לחצות, שמנתק אזורים בעיר במקום לחברם זה לזה. ובכל זאת, צריך למצוא מקום גם למכוניות וגם להולכי הרגל. מה עושים? מוצאים דרך אחרת לחלק את הרחובות.

כך, בערים רבות באיטליה, השימוש ברחוב נחלק לפי שעות היממה, עונות השנה וימות השבוע. רחוב שבו עוברת תנועת כלי רכב בשעות היום, הופך בשעות אחר הצהריים והערב למדרחוב שאליו מתפשטות המסעדות, שמוציאות לחזית כיסאות ושולחנות. שטח שמשמש חניון ברוב ימות השבוע הופך ביום ראשון לרחבת שוק.

בערים הגדולות מסדירות הרשויות את השימוש ברחובות לאורך היממה והשבוע בעזרת תמרורים ומצלמות. בערים הקטנות, החלוקה מתבצעת באופן ספונטני ומושפעת ממזג האוויר. ככל שנוח ונעים לשהות בחוץ, נוצר בשעות הערב מדרחוב. אבל אם קר ויורד גשם, התנועה ממשיכה לזרום. 

___________________

מדורים קודמים || העירייה שמראה לתושבים בדיוק איפה הכסף | בארה"ב גילו איך לנצל מגרשים ריקים (וזה ממש לא כולל חניון) | להורים יש צרכים. ביפן מבינים זאת | רוכבי האופניים בפורטלנד וסיאטל תמיד יוצאים לדרך ראשונים | החוק בפריז קובע: בית קפה חייב להיות אסתטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו