התיאטרון הישראלי מורכב יותר מהעליבות שהוטחה בו

הביקורת של יואב רינון על הסדרה המצוינת "חזרות" ("התיאטרון הישראלי, במלוא עליבותו", 15.1) הציגה אותה כמראה משקפת של התיאטרון הישראלי. מה שמצחיק, גרוטסקי וליצני בסדרה, נחשב בעיניו עדות מהימנה לעליבות התיאטרון הישראלי. אלא שחוקי הקומדיה, ולצדם הדרמה, הסאטירה, הטרגדיה והבורלסקה מורכבים קצת יותר.

כדאי להוריד מן הפרק את הנחת היסוד של רינון, שמה שעולה מהסדרה "חזרות" הוא תמונת מצב של התיאטרון הישראלי: המרחק בין הסדרה לתיאטרון הוא בדיוק כמו המרחק בין סדרה קומית עם נטייה בריאה לפארסה טובה למחזה דוקומנטרי. אילו תסריט "חזרות" היה כזה, יש להניח שהיינו צופים בסדרה אחרת לגמרי.