בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קול הקמפוס חוגגת 20 עם פסקול שבת מיוחד

מדי שבוע עולים על עמדת התקלוט של "הארץ" יוצרים ואנשי רוח עם רשימת השירים הפרטית שלהם. השבוע על העמדה האנשים שסובבים את התחנה

2תגובות
נמרוד הלברטל

ביום שישי תחגוג תחנת הרדיו "קול הקמפוס" 20 שנות פעילות. התחנה, שהיתה לאחד המוקדים החשובים של תרבות ומוזיקה אלטרנטיביות בישראל, היתה ועודנה שדה ניסויים עבור השדרנים שלה. כמעט לכל אחד מאלפי המאזינים/שדרנים/די-ג׳ייז/מוזיקאים/עיתונאים/יח"צנים/בעלי מקומות יש איזה סיפור שקשור לתחנה. ביקשנו מכמה מהם לבחור קטע אחד ולכתוב עליו. זה מה שיצא. 

ביום שישי, "קול הקמפוס" תחגוג יום הולדת 20 במועדון הדופלקס בתל אביב

גל רודיטי - שדרנית ומוזיקאית 

עכשיו הבינו: שחקנים רוצים לשיר תמיד, ואיך שלא יהיה זמרים רוצים לרקוד וקריינים רוצים - יה יה.

יאיר יונה - מוזיקאי

לפני 13 שנה בערך השתתפתי בהגשת ספיישל רוברט ואייט בתוכנית של שחר זיגדון "פרוגראסי". זה תחילת הרומן שלי עם התחנה וזה שיר שלא היייתי יכול להשמיע בשום מקום אחר.

חולית בלאו - שדרנית ועיתונאית

"קול הקמפוס" היא רדיו על אסיד, היא המכללה למנהל על אסיד, היא ישראל על אסיד. כי בדומה ל"אשכרה מתים", יש ב"קול הקמפוס" כח נעורים פרוע, אמוציונלי ובלתי מתפשר. היא מה שהיה יכול להיות, אבל בעצם לחלוטין בלתי אפשרי. 

גל עילם - הבעלים של לייבל אבו-דאבי וחמור תקליטים

בתקופה שפתחתי את אבו-דאבי תוכנית אחת השפיעה עליי מאוד - "בלאגנג'ה" עם יגאל "גנג'ה וויבז" בובטה. היה שיר אחד ששמעתי בתוכנית והייתי חייב למצוא. ניגשתי ליגאל והתחלתי לשיר לו. הוא מיד זיהה את השיר וצרב לי עותק של כל התוכנית ששודרה. אחרי כמה ימים ניגשתי ליגאל וביקשתי ממנו שיצרוב לי את כל התוכניות ששידר. במשך כמה שנים התוכניות היו הפסקול של "חומוס אבו דאבי". עד היום המיקסים שלו מתנגנים בחומוס מדי פעם. מי יודע, אולי בזכות קול הקמפוס והתוכנית הזו הוקם הלייבל "אבו-דאבי רקורדס" והשאר היסטוריה,

אורי ורטהיים - סאונדמן,  די-ג׳יי וחבר בתפוחים וב-רדיו טריפ

ב-2001 "קול הקמפוס" היה המקום היחיד בו אפשר היה לשמוע טרק של רדיו טריפ. ולאמר את האמת, די בצדק. זה עוד היה בוסרי, ילדותי ולא מקצועי. אבל אתם יודעים מה? בזכות זה ששידרו אותנו, ממש התאמצנו להשתפר ולהיות כמה שיותר טובים. תודה "קול הקמפוס" 3>

הדר "דירי" זילברשטיין - שדרנית רדיו והכח המניע ב"קול הקמפוס"

השיר הזה מגלם בצבעוניות והעושר שלו את מה שחוויתי באוזניי מרגע כניסתי לתחנה, ואת האני מאמין של אנשי "קול הקמפוס" בכל תחומי העשייה - הרדיופונית, ההפקתית והלימודית. זה אחד האלבומים הראשונים שהשמעתי בתוכניות שלי. יש בו הומור, קצב משתנה,  השפעות חוצות ז'אנר, סקרנות, חדשנות אבל גם הרבה הוקרה לשורשים ולמקורות. אלו בדיוק הערכים שקיבלתי ממורי וחברי ב"קול הקמפוס".

עמי פרידמן - עיתונאי ועורך מוזיקאלי

את השיר הזה שיבצתי פעם לתכנית לילה מהורהרת משהו שערכתי. אני לא בטוח אם טרק אמביאנט של 10 דקות של ה"בריאן ג'ונסטאון מאסקר", שכל מה שיש בו זה קטעי ראיונות שבורים של ג'ון לנון ושיחה בין פאקצות בריטיות בנות טיפש-עשרה, הושמע אי פעם בתחנת רדיו אחרת.

אני מאמין שרק ב"קול הקמפוס" דברים כאלה נחשבים  לגיטימיים.

שירה פטל  - בעלים שאפה בר ומספרת שאפה 

אתה מגיע סוף סוף לברלין ומגלה שמילים של חולין, חפצים ומקומות, דומות לשמות שעל תיבות הדואר בבניין של ההורים שלך. יש אפילו בית קפה נחמד על שפת נהר שנקרא שרה וינר, כמו השכנה מקומה ראשונה שצועקת על ילדים שמרעישים בין שתיים לארבע. שוורץ זה סתם צבע ווקליין זה קטן. שלופן זה אשכרה לישון, שלוק זו מילה מילה, לא סלנג, ולינדנשטראוס הוא לא מבקר המדינה. לא תכתוב על זה שיר?\

בבית שלנו ׳שלוק בטון׳ הוא להיט שלא נס ליחו, שיר עם חומרים אמיתיים, מהחיים. הילדים מרגישים איתו גדולים, והגדולים שומעים את הקול של אוהד פישוף (או אסף גברון? נושאי המגבעת בקיצור), והסאונד עדיין של אולפן ביתי (אולי דירת שלושה חדרים בתל אביב ולא מרתף ירושלמי), נזכרים שפעם, קצת לפני או קצת אחרי שקרל היינץ הפסיד במונדיאל לברזיל, היינו צעירים, היה לנו אדג׳. בלי להתבכיין, הכול בסדר. גדלנו, התעגלנו, עבודה, ילדים, הכול בסדר. כמעט. הנה נשים רגע "קול הקמפוס", עדיין יש בנו איזה צ׳ופצ׳יק קטן שלא הולך עם המיינסטרים. עשרים שנה...

זוכרת אותה כשהייתה כזאת קטנה.

רותם דויטשר - שדרנית 

"קול הקמפוס" פתחה בפני עולם שלם שחיכיתי להכיר. דרך חדשה בה אני לא מפסיקה לחפש שבילים לא מוכרים ובכל שבוע להזמין את המאזינים לצעוד איתי. כש"קול הקמפוס" חגגה יום הולדת 15, הגשתי את משדר סיכום השנה הלועזי, שנת 2010 זכורה לי במיוחד עם שיר שמתאר תחנת רדיו פורצת דרך.

יובל הרינג - מוזיקאי / יחצן

בערך לפני 7-8 שנים התארחתי אצל אמיר עטר ב"קול הקמפוס" עם להקת לבנון. אני חושב שעד היום, אולי חוץ מ-KEXP, זה היה הסשן רדיו האהוב עלי אי פעם, שהוקלט הכי טוב. אני זוכר שהייתי מאד נרגש, ו"קול הקמפוס" היה מקום שבו רציתי לגדול. הייתי שומע אז הרבה מוגוואי, וכשאני מקשיב למוגוואי היום אני חושב על הקיר הזה עם הצעצועים שהודבקו עליו מאחורי השדרן, ואיך הרגשתי שמכבדים אותי ואת מה שאני עושה. "קול הקמפוס" הוא מקום קסום בשבילי.

גי אפיקומן דרייפוס - מפיק 

שיר שמחבר את העיר ואת הטבע. משהו שהתחנה הזאת בצורה מופרכת עושה לי בלב.

יניב צדיק - שדרן ודי-ג׳יי 

זה קטע שגעת של פאנק לפנים שמזכיר לי תקופה מאוד מסויימת של "קול הקמפוס" ותיקלוטים של קטע שגם אני וגם אורי בנקהלטר היינו שמים. אם היה "בק-טו-בק" אז מראש היינו קובעים מי ינגן אותו. אותה תקופה. אלו היו שישים שניות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו