בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

בין בצרה לבני ברק: המשוררת שלא התנתקה מעיראק

לילי זלוף (2014-1932) התגעגעה בשיריה לבית בארץ הנהרות, שם הותירה את קבר אמה. היא הרבתה לתאר את נופי ילדותה: הנהר, התמר, הבוסתנים והעבאיה על הראש, והיתה חצויה בין מולדתה לחייה החדשים בישראל

תגובות

בשירה "סלחי אמי" כתבה המשוררת לילי זלוף על געגועיה לאמה ולעיראק, אותן הותירה מאחור. "עירַק שנולדנו בּהּ לְדורות / בְּאַדמתהּ רֶחֶם תשעת יְרָחַי / אני שהייתי יַלדה בּעֵת מוֹתךְ / סִלחי אִמי עַל שֶנָדדתי / יוֹם יָבוא ואֶחֱקֹק מֵחָדש שמךְ / בּעלֶה הֲדס / רְווּי בְּמי הפְּרת והחִדֶקל”, כתבה. זלוף נולדה בבצרה שבדרום עיראק ב-1930. היא היתה בת בכורה להוריה. בהמשך הצטרפו למשפחה עוד שתי אחיות ואח. בילדותם מתה אמם. "כל עול הבית נפל על לילי", אמר אחיה, אלי. "אבא שלנו היה מסור לדת והיה פחות בבית",...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו