אחרי מות

הפרופ' ששאל למה שנאו אותו רק בשל יהדותו

פרופ' צבי בכרך (2014-1928) ניצול אושוויץ, הקדיש את חייו לבירור הייחודיות של השואה. "מה שתגיד על טרגדיות בהיסטוריה האנושית היום – הן לא יכולות להיות מושוות לגורל היהודי", אמר

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-2006 נשא פרופ' צבי בכרך נאום בטקס יום הזיכרון לשואה ב"יד ושם". בדבריו הוא תימצת את סיפור חייו – שנע בין חיים, מוות ובחירה מחודשת בחיים. הוא פתח באמירה כללית. “לא היה בדברי הימים שאדם נדון למות משום שנולד. מתוך חיים של אהבה נולד אדם - האדם היהודי, שאהב את החיים. צלם האדם - זה הוא רצונו לחיות - חמק במאבקו מצל-המוות. הרצון לחיות - אין הוא גבורה, אין הוא הרואיזם. זהו רצון אנושי פשוטו כמשמעו. אין הוא גלום באידיאולוגיה יהודית לאומית או באחרת כלשהי. הוא מולד והוא בנו מרגע הנשימה הראשונה. ומשום שנשימה זו הייתה יהודית - איים הרוע ליטול אותה. אך היכולת לחיות תלויה בתקווה. כשאין כזאת - גם אין חיים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ