אחרי מות

הפסנתרנית שייעצה לא לאבד את הספונטניות

דינה אברך (2014-1925), ילידת תל אביב, הוגדרה כ"כישרון גדול ליד הפסנתר", ואמרה כי "כרית האצבע שבה אנו מנגנים היא המעבירה את רחשי נשמתנו". בשיאה היתה הסולנית של הפילהרמונית ומילאה אולמות גם באירופה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

"הצלחה סנסציונית", כך כינה סופר "מעריב" באוסטריה את הופעתה הראשונה של הפסנתרנית הישראלית דינה אברך בווינה, בקיץ 1957. "הופעתה היתה נקודת המוקד והשיא, ולאחר נגינתה פרצה סערת תשואות", נכתב. המורה שלה, פרופ' ברונו זיידלהופר, אמר שהיא לא רק הטובה שבתלמידותיו, אלא גם אחת מבעלות הכישרון הגדולות ביותר .

כ-20 שנה לאחר מכן אברך כבר כתבה ביקורות משלה. ב-1974 היא עשתה זאת במדור "ערב ערב" ב"מעריב", בו סיקרה את תחרות רובינשטיין. "כרית האצבע שבה אנו מנגנים, היא המעבירה את רחשי נשמתנו כדי להביעם באצילות עלינו לעמול בפרך. רק אז נוכל לבטא נאמנה את החיים הרוחשים בנו. טלו חלק פעיל בחיים הסוערים סביבכם, הרגישו, חישבו, חישבו הרבה, אך אל תאבדו את הספונטניות", כתבה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ