בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

סוף החפלה העיראקית

אלברט אליאס (2014-1930), נגן חליל הנאי, הודה כי הוא מנגן ובוכה בו זמנית. בבגדד ניגן עם נאזם אל ע'זאלי וסלימה מוראד. בארץ כיכב בתזמורת הערבית של קול ישראל. "אין לנו מחליפים", אמר לפני מותו, שהיה גם מות התזמורת היהודית מעיראק

18תגובות

ב-1947 הצטרף נגן חליל הנאי הצעיר אלברט אליאס לתזמורת רשות השידור של עיראק, שכל חבריה היו יהודים. מדי יום, בדרך לעבודתו, עבר מעל גשר נהר החידקל נושא שק חלילים תחת זרועו. יום אחר עצר אותו שוטר, אילץ אותו לפתוח את השק לבדיקה, נטל את החלילים והשליכם למים. רק חליל אחד קטן נותר בשק. "בזה לא תוכל להעביר ידיעות לאוייב הציוני", אמר לו השוטר בהתרסה. "שתקתי, כי אם הייתי עונה לו, היו מכניסים אותי לבית סוהר ועד היום הייתי יכול להיות שם", סיפר אליאס לימים. זכרון נוסף משנותיו בעיראק קשור במנגינה עצובה....


***

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו