2016-1926

הסב והנכד שהבינו כי אסור להתעלם מהערבים

ב-1905 כתב יצחק אפשטיין כי הציונים שוכחים ש"גם הערבי קשור במולדתו בעבותות חזקים" ושאם נתעלם מכך, נגרום לתבערה שלא תכבה. 80 שנה אחרי, נכדו, איש אמ"ן, המוסד ומשרד החוץ, אלוף הר-אבן, הלין על "הבורות והדעות הקדומות בכל הנוגע לערבים וליחסינו עמם". בחודש שעבר מת בגיל 90, מותיר מורשת של חתירה לשלום

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-1905, לרגל כינוס הקונגרס הציוני השביעי בבאזל, שדחה את תוכנית אוגנדה, נשא יצחק אפשטיין הרצאה מיוחדת, בה חרג מתחומי עיסוקו כמחנך ומחדש השפה העברית. אפשטיין, שעלה לארץ ישראל מרוסיה ב-1885, העלה לדיון את שאלת קיומו של עם ערבי בארץ ישראל. "בין השאלות הקשות הקשורות ברעיון תחיית עמנו על אדמתו יש שאלה אחת שהיא שקולה כנגד כולן - שאלת ייחוסנו אל הערביים. שאלה זו, שבפתרונה הנכון תלויה תקומת תקוותנו הלאומית, לא נשכחה אלא נעלמה כליל מן הציוניים", כתב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ