"אני לא זוכר אם התחבקנו. אני חושב שלא"

אורי חנוך (2015-1928) הציל את חייו של אחיו דני בגטו קובנה כשסירב להסגיר את מקום המסתור שלו ואת חייהם של רבים אחרים, כשזייף עבורם אישורי עבודה. את אמו ואביו לא הצליח להציל. סיפור חייו של ניצול השואה שהיה לתעשיין מצליח בארץ

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי חנוך

לפני 20 שנה, במלאת 50 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, העניק אורי חנוך ראיון וידאו מקיף בן עשר שעות לפרויקט תיעוד של ניצולי שואה. הראיון, שזמין לצפייה באתר האינטרנט של מוזיאון השואה בוושינגטון, הוא מסמך קשה לצפייה. בפתיחות, בהרחבה וללא צנזורה, חנוך מתאר שם את קורותיו כנער יהודי בשואה, מהיום בו נשלח לגטו קובנה בליטא, דרך אימת מחנה העבודה קאופרינג בגרמניה, עבור בבריחה מהרכבת המופצצת שהובילה אותו לדכאו ועד מעשי הנקמה בגרמנים. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ