שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-1937, כשהיה בן שנתיים, אומץ מיכה כרמל על ידי זוג יקים מבנימינה. הם באו למעון ויצ"ו בירושלים בכוונה לאמץ ילדה, אבל הילד היפה, שרץ אליהם בזרועות פתוחות, שבה אותם בקסמיו. הם מעולם לא גילו לו מי היו הוריו הביולוגיים. ידוע רק ששם ילדותו היה מיכאל הירשפלד. ניסיונות משפחתו שנים לאחר מכן לברר פרטים על מוצאו עלו בתוהו. מסמכי האימוץ לא אותרו ומקורותיו נותרו עלומים עד מותו.

מיכה הסתגל במהרה לחיים במושבה הקטנה. הוא אהב את חיי הטבע, היה ספורטאי מצטיין, ונהנה במיוחד משיעורי המדעים וההיסטוריה. עם חלק מחברי ילדותו שמר על קשר עד יומו האחרון. משפחתו סיפרה שגם בשנותיו האחרונות הרבה להתיידד עם שכנים ומכרים, שהצטרפו במהרה למעגל חבריו.

בצבא שירת כקצין חימוש, וב-1956 לחם במלחמת סיני. כקצין מילואים השתתף גם במלחמת ששת הימים. את אשתו, כוכבת, ראה לראשונה בחוף הים, אך המחזרים הרבים שסביבה הרתיעו אותו. מאוחר יותר, בבית קולנוע בחדרה, עשה את הצעד הראשון. מאז היו יחד. "זוגיות כמו שהיתה להורים שלנו אנו מאחלים לכל אהובינו. מלאה באינטימיות, קירבה, אהבה, השלמה הדדית והבנה", אמרה בתם נורית.

תחילה גרו בבנימינה, שם עבד מיכה במשק החקלאי של הוריו. בהמשך עבר השתלמות במשרד החקלאות ויצא ב-1970 לצ'אד שבאפריקה, בלוויית רעייתו ושני ילדיהם הפעוטים. יצר ההרפתקנות והנדודים של בני הזוג הוביל אותם גם לשליחויות בקמבודיה, לאוס (שם נולדה בתם), האיטי, ניגריה וקמרון. מיכה הקים בחו"ל חוות חקלאיות ולימד את המקומיים חקלאות מודרנית. בעיקר התמחה בהשקיה. הוא דיבר ארבע שפות על בוריין, היה "איש העולם הגדול", כדברי משפחתו, אך בבסיסו נותר "פלאח", כפי שהעיד על עצמו, ומאוחר יותר שב לישראל, שאל אדמתה היה קשור מאוד. בשנים הבאות עבד במשרד החקלאות, שם ניהל קורסים למשתלמים ממדינות עולם שלישי.

גם לאחר שיצא לפנסיה לא נח, אלא חזר לעבוד במשק בבנימינה. אף פעם לא הבין את מי ששאל אותו למה הוא עדיין עובד בגילו. בלי פועלים, אלא בכוחות עצמו ובסיוע של אשתו, טיפל ב-34 דונמים של אבוקדו: קטיף בחורף, טיפול בקיץ, וחוזר חלילה. העבודה בשבילו היתה גם תחביב, לכן זכה לעבוד עד זמן קצר ביותר לפני מותו, וסיים את הקטיף של השנה הנוכחית.

מיכה אהב מאוד מוסיקה. מבחינתו המנגינה היתה תמיד חשובה יותר מהמלים. למרות זאת, בהלווייתו בחרה משפחתו להשמיע שיר שלמלותיו משמעות רבה: השיר "Turn Turn Turn" בביצוע המפורסם של להקת "הבירדס" האמריקאית מ-1965, המבוסס על פרק ג' בקהלת: "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים. עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע" נכתב שם. "שיר שמח, שיש בו השלמה", אמרה בתו נורית. מלבדה הוא הותיר אחריו את בניו אמיר ואילן, את אשתו, כוכבת, ותשעה נכדים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ