בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המנתחת הראשונה בישראל

ד"ר אידה לונסקי שרדה את ההגלייה לסיביר, למדה רפואה בווילנה, והכשירה דורות של פרופסורים בישראל

2תגובות

כשהיתה בת 13 גורשה אידה לונסקי מהעיירה רקישוק שבליטא - לסיביר. יחד עם אמה ואחיותיה היא עברה מסכת קשה של ייסורים, שנמשכו שבע שנים. הם כללו גירוש, רעב, קור ועבודות פרך. כנגד כל הסיכויים, בזכות חוסן נפשי רב, היא שרדה. מי האמין אז, שהילדה הקטנה הגיבורה הזו תהיה לימים הרופאה המנתחת הראשונה בישראל, תגדל דור של מנתחים בעלי שם ותציל חולים ופצועים רבים, בין היתר במלחמות ישראל ובפיגוע טרור.

אביה, אליעזר לוין, נפטר כשהיתה ילדה קטנה. אמה, פאניה, גידלה לבדה את חמשת ילדיה. ב-1939 הרוסים נכנסו לליטא. שנתיים לאחר מכן הוגלתה המשפחה לסיביר. בדיעבד התברר, כי הגלות בסיביר הצילה את חייה של מרים, שכן אנשי העיירה שלא הוגלו – ובכללם מכרים וקרובי משפחה – נרצחו בשואה. זה היה גם גורלה של אחיה הבכור, שנסע ללמוד ארכיטקטורה בטכניון בקובנה, ונרצח כפרטיזן בידי הגרמנים.

כשהיתה בת 20 הצליחה אידה, תוך מתן שוחד, לקבל אשרת יציאה ולצאת את סיביר כשלעורה רק שמלה שתפרה לעצמה משק. מילדותה חלמה ללמוד רפואה. כעת, בווילנה, הגשימה את חלומה, וסיימה את הלימודים בהצטיינות. בווילנה גם הכירה את בעלה, צבי לונסקי, סטודנט צעיר להנדסה ואלקטרוניקה.

ב-1959 עלו בני הזוג וילדתם הקטנה לישראל. עמם עלו גם אמה וחלק מבני משפחתה. אידה, שבקושי ידעה עברית, החלה את דרכה המקצועית בבית החולים רמב"ם בחיפה, משם עברה לבית החולים בנהרייה והייתה לרופאה המנתחת הראשונה בארץ.

בכך, היא סללה את הדרך לרופאות מנתחות נוספות ובהן בתה, ד"ר לילי היערי. במשך 40 שנה עבדה במחלקה הכירורגית של בית החולים. היא גידלה דור של מנתחים, פרופסורים בעלי שם, והצילה את חייהם של חולים ופצועים רבים, כולל במלחמות ישראל ובפיגועי טרור.

אידה נפטרה ממחלת הסרטן בה לקתה בשנה שעברה. על קברה כתבה משפחתה: "יושר, מסירות ואהבה". היא הותירה שתי בנות – ד"ר לילי היערי וד"ר מיקי חפר, וחמישה נכדים.

"תמיד ציינת כי את מאוהבת במקצוע שלך עד תום. אמרת שזה המקצוע הכי יפה בעולם ולא שינית את דעתך עד יומך האחרון", ספדה לה בתה מיקי. "אני זוכרת שכשאבא ואני היינו מביאים אותך לשער בית החולים, היית יורדת מהאוטו ומתחילה להאיץ את צעדייך, ולרוץ לתוך רחבת בית החולים כמו ילד שמגיע לשחק במגרש המשחקים".

פרופסור סולי מזרחי, מומחה לכירורגיה כללית שהתמחה אצל אידה ומנהל היום מחלקה ב"סורוקה", נזכר אף הוא באידה: "אשרינו, שזכינו ליצוק מים על ידייך ולהתחנך על ברכייך שנים רבות. גדלנו והתפתחנו כמנתחים בצל צניעותך ובנועם הליכותייך. השראתך עיצבה אותנו כאנשים – בני אדם המטפלים בבני אדם. צדיקה גדולה היית ונשארת בעיני כולנו על מעשייך הרבים לאנשים קשי-יום, לא חסכת מזמנך הפנוי והמועט והקדשת אותו לנתינה מהלב והנשמה, והכול לשם שמיים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו