בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקר המוח שנאבק בבריחת המוחות

פרופ' יצחק פרנס (1935-2012), מהאבות המייסדים של הנוירוביולוגיה בישראל, דאג לחשוף גם את הילדים והנוער למדע

תגובות

לפני כ- 20שנה הקים יצחק פרנס מפעל של אדם אחד. פרנס, פרופ' לנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מהאבות המייסדים של חקר מדעי המוח בישראל, והעמיד דור שלם של חוקרים בולטים בתחום.

המפעל שלו היה פרויקט ייחודי: מתוך הכרה שיש צורך לשפר את החינוך המדעי בישראל, הוא הקים באוניבריטה העברית מעבדות מתקדמות בהן לומדים תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים מרחבי הארץ בחסות אקדמית. מאות אלפי תלמידים כבר למדו בהן בהצלחה.

בעקשנות ובהתמדה הוא הצליח לגייס סביבו צוות מסור, והדביק בהתלהבותו פרופסורים נוספים, שמלמדים את בני הנוער מקצועות כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, ביוטכנולוגיה ומחשבים. המדינה החליטה ליישם את הפרויקט גם בערים נוספות ועם השנים הפך המודל שלו לתו תקן אותו אימצו מדינות נוספות.

את הרעיון לפרויקט קיבל כשהיה דיקאן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה, בתחילת שנות ה-80. פרופ' פרנס הבחין אז בתופעה מדאיגה: ירידה במספר וברמה של התלמידים שלומדים מדעים באוניברסיטאות.

כדי להבין את פשר התופעה, הוא ביקר בבתי ספר מכל המגזרים מאילת עד קרית שמונה. המסקנה אליה הגיע היתה כי הבעיה היא כרונית והפתרונות שננקטו עד אז לא ענו עליה. הוא מצא, כי הוראת המדעים והטכנולוגיה בבתי הספר בישראל אינה מדביקה את קצב התפתחות המדע, וסבר כי יש לחשוף את הנוער כבר בבית הספר למקצועות המדעיים בצורה מעניינת ומושכת, כדי לעודד אותם ללמוד מדעים באוניברסיטאות.

תופעה נוספת שהטרידה את פרנס היתה בריחת המוחות. במאמר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת "סיינטיפיק אמריקאן ישראל", הסביר: “בריחת המוחות נתפסת כגזרה משמים... ולא היא". האשמה בבריחת המוחות, לטענתו, היא שיטת הסינון של האוניברסיטאות. "ובכלל", תהה, "אם באים מחו"ל להשתלם אצלנו, מדוע שתלמידים שלנו לא ישתלמו בארץ?”

פרנס פעל גם להקניית חינוך מדעי לקהל הרחב. במסגרת זו, הוא ייסד את מפעל ההרצאות "מדוע" בירושלים; היה היו"ר הראשון של מוזיאון המדע בירושלים; והקים את בית-ברטר – מלון המדע בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

בשנות ה-60 הוא הקים את תשתית המחקר וההוראה בתחום מדעי המוח באוניברסיטה העברית: בנה מעבדה משוכללת, ייסד קורסים חדשים וחנך סדרת סמינרים שכונתה "המועדון העצבני".

לצד זאת, יזם את הקמת החברה הישראלית למדעי המוח והקים מרכז לנוירוביולוגיה במכון הבין-אוניברסיטי באילת. להכרה מהמדינה זכה כשכיהן כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח תחת שלושה ראשי ממשלה.

"הוא היה מדען מקורי, חריף ופורה. ממצאיו הבסיסיים הקדימו בהרבה את המחקרים שבשנות האלפיים הגיעו לבשלות וזיכו מדענים בפרס נובל בתחום", אמר תלמידו, פרופ' מיכה ספירא.

פרנס נולד בירושלים למשפחת צאצאי מגורשי ספרד. עד מלחמת העצמאות המשפחה התגוררה בעיר העתיקה ובבעלותם היה בית חרושת לייצור גבינות מחלב כבשים.

הוא הותיר אחריו את  רעייתו, הנוירוביולוגית פרופ' חנה פרנס,  שחתומה יחד איתו על חלק מהישגיו המדעיים הבולטים ביותר; שלושה ילדים - פרופ' מיכל פרנס, ד"ר דורית פרנס וד"ר משה פרנס; ושישה נכדים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו