כשהאדם מזדקן, העבר קם לתחייה

לובה כספי (1912 – 2012) כתבה יומן במשך 20 שנה, בו תיארה את אהבתה לישראל ולנופיה: "אנו מוכרחים להיאחז בציפורנינו בחלקת אדמה קטנה שתהיה שלנו לעד. אין בשבילנו מקום אחר בעולם. אף אחד אינו רוצה בנו ובכל מקום נהיה זרים ולא רצויים"

עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
לובה כספי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ