בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אישה, אם ומדענית"

ב-1970 תהה "דבר" "כיצד מתגברת פרופ' יהודית בירק על תפקידים כה רבים?" "מעריב" כתב שהיתה "ככל אשת חברה, אבל… קצת יותר חכמה”. המחקר שלה בצמחים משמש לטיפול ב-HIV, בטרשת נפוצה ובסרטן

10תגובות

בספטמבר 1970 פורסמה כתבה על פרופ' יהודית בירק בעיתון "דבר" תחת הכותרת "אשה במדע". פרופ' בירק איננה רק מדענית-חוקרת. היא גם מרצה בפקולטה לחקלאות. רעיה לפרופסור מאיר בירק, אם לשני בנים, עקרת בית ומארחת בביתה בשיכוני הסגל המדעי של מכון ויצמן”, כתב "דבר".

בניסוח ברוח התקופה הוסיף הכתב: "שאלנו את המדענית, כיצד היא מתגברת על תפקידים כה רבים? האין התנקשויות (כך במקור, ע"א) בין החובות השונים המוטלים על אישה אחת? האם לא נפגע או מתקפח אחד התפקידים של אישה, אם ומדענית?”

בירק השיבה שצריך "להשכיל לשמור על איזון ולהימנע מכל פגיעה במשפחה ובילדים". לצד זאת, אמרה שחשוב "ללמוד להכיר בין עיקר וטפל" ו"לשמור על סדר יום קבוע".

גם "מעריב" התפעל ממנה. ב-”1964” היא תוארה בעיתון כ"מדענית צעירה, אישה נאה, נעימה הליכות, חביבה וחייכנית". עוד נכתב: "מתחת לחלוק הלבן מבצבצת שמלה יפה ואופנתית. רגליה נתונות בסנדלים בעלי עקב וגיזרה שהם המלה האחרונה באופנה. על אצבעותיה המדעיות מתנוצצות טבעות מעניינות ולצווארה ענק ישראלי. שערה עשוי בקפידה והיא ככל אשת חברה, אבל… קצת יותר חכמה”.

בירק עלתה לישראל מפולין עם משפחתה ב-1935, כשהיתה בכיתה ב'. העברית כבר היתה שגורה בפיה. היא למדה בבית חינוך לילדי עובדים ברחוב לסל בתל אביב. בת דודתה, שרה, הכינה אותה לבחינת הכניסה.הבוחן, משה ברקאי, שאל אותה על ארבע רוחות השמים. בירק לא ידעה במה מדובר -  והחלה לבכות. למרות זאת, התקבלה לבית הספר ואף ישירות לכיתה ד'. לימים נודע, כי הבוחן היה מאוהב בבת הדודה שלה. הוא אף נשא אותה לאישה מאוחר יותר.

את בעלה לעתיד, מאיר בירק, שהיה פרופ' לפיסיקה במכון ויצמן, הכירה כשהיתה בת תשע והוא בן 11: יהודית הקטנה עברה עם הוריה לדירה ברחוב בלפור. מאיר היה בנם של בעלי הבית.

ב-1945 החלה ללמוד בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, אך לימודיה נקטעו במלחמת העצמאות. במלחמה שירתה בחיל המדע של צה"ל. היא הכינה נורי תאורה, אותם השליכו ממטוסים כדי להאיר את שטח האויב. כל אחד שקל חמישה ק"ג. אחר כך היו מנסים אותם מעל הים של תל אביב ובודקים אם המצנח פועל ואם החומר מאיר. "חיל האויר נתן להם פיייפרים קטנים בלי דלת. יהודית החזיקה בידה האחת את כסא הטייס ובשניה זרקה את נורי התאורה", כתבה לאה צבעוני במאמר שכתבה על יהודית.

עם הולדת המדינה נישאה למאיר. לקראת נישואיה ירדה לתל אביב בשיירה מירושלים. השיירה הותקפה בירידה משער הגיא. בהתקפה נהרגה סטודנטית. משפחתה של בירק, ששמעה על כך ברדיו, היתה בחרדה. בשמונה בערב הגיעה סוף סוף לתל אביב. לאחר מכן נישאו.

לאחר המלחמה השלימה את לימודיה וקיבלה תואר ד"ר בביוכימיה. עבודתה התמקדה בפולי סויה. המחקר של פרופ' בירק פרץ דרך בהבנת מנגנון הפעולה של מעכבי פרוטאזות -  חומרים שמשמשים בטבע להגנה על צמחים מתקיפת חרקים, ובגוף האדם במניעת נדידת תאי מערכת החיסון ותאי סרטן. שימושיהם כיום רבים, הן בחקלאות והן ברפואה – טיפול ב-HIV, בטרשת נפוצה ובסרטן. כמו כן גילתה את ההורמון בטא-ליפוטרופין שמהווה חומר המוצא למשכך הכאבים הטבעי בגוף האדם.

ב-1988 קיבלה את פרס ישראל בחקלאות. בירק, שהקימה את בית הספר למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות, התקדמה בפקולטה עד לתפקיד הדיקאן – ובכך היתה האישה הראשונה באוניברסיטה העברית שהיתה דיקאן.

לצד המחקר המדעי שלה, בירק ראתה חשיבות בקידום מצויינות מדעית בקרב דור העתיד, ובמשך שלושה עשורים היתה חברה בקרן וולף שמעניקה פרסים למדענים מצטיינים.

היא הותירה אחריה שני בנים: פרופסור אוהד בירק, מנהל המכון לגנטיקה של האדם בסורוקה, ופרופסור צחי בירק מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, וארבעה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו