פורנוגרפיה להתיישבות העובדת

הסופר והמורה ישראל רינג (1922-2012) התפרסם בזכות הרומן האירוטי העברי הראשון, "אילונה". אבל רינג, יליד ברלין, כתב גם ספרי עיון, בהם טען כי להיסטוריה חוקים משלה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-1974 פירסם ישראל רינג את הספר "אילונה", שבמרכזו מורה להיסטוריה שנתקל במודעה בעיתון של סופרת בשם אילונה, שמחפשת גבר. הספר העבה מגולל את חוויותיהם המיניות המגוונות של הזוג, שמשלבות יחסי מין ודיונים אינטלקטואלים. שיאו בצירופה של חברה לקומונה מינית משותפת.

“הרומן האירוטי ביותר בספרות העברית", הוא כונה אז. אחרים כתבו שהוא “פסולת נפל עלובה, יומרנית, מחוחכת ומשעממת" וגם ”פורנוגרפיה להתיישבות העובדת". הקוראים אהבו את הספר. הוא הודפס בחמש מהדורות ואזל לחלוטין. מאז הפך לספר פולחן. בבית הספר הועבר בחשאי מיד ליד. רינג מת ביום האחרון של חודש דצמבר. “אילונה", כמובן, לא היתה פסגת יצירתו, אך מטבע הדברים היתה ונותרה היצירה המוכרת ביותר שלו.

הוא נולד ב-1922 בברלין. בן זקונים לאליהו רינג, חייט במקצועו, שחלם להיות זמר והיגר לגרמניה מפשמישל שבפולין. אמו של רינג, ג'ני, הגיעה אף היא לברלין מפולין. היא באה ממשפחה משכילה מקרקוב, ומילאה את ביתם בספרים.

בגיל 12 הצטרף רינג ל"שומר הצעיר". לאחר עליית הנאצים לשלטון פרץ ויכוח סוער בינו ובין אביו בסוגיית העלייה לארץ ישראל. אביו האמין בנאורות הגרמנית, וסבר שהנאציזם היא תופעה חולפת. רינג לא הקשיב לו. כשהיה בן 15, ב-1938, עלה לארץ ישראל עם עליית הנוער. הקשר עם משפחתו נפסק בהדרגה. מאוחר יותר למד שכולם נרצחו בשואה.

הוא התחנך בקיבוצים מרחביה ונגבה. ב-1943 התיישב בקיבוץ "עין המפרץ", שם גר עד לשנים האחרונות. הוא היה מורה, מחנך והיסטוריון. בין לבין, הוא כתב כמה רומנים, בהם "אילונה". לצדם, כתב ספרי עיון כמו "הקיבוץ והעתיד", עליו קיבל את פרס ההסתדרות; ו-“דרכים להבנת השירה".

במיוחד העסיקה אותו החוקיות שבהיסטוריה – נושא בו כתב חמישה ספרים. הוא ניסה להוכיח בהם שלהיסטוריה יש חוקים מפורטים שעל פיהם אפשר לחזות את העתיד לבוא בצורה מסויימת. האחרון שבהם - “האם אלהים מעורב בהיסטוריה", טוען כי יש ישות אלהית שמתערבת בהיסטוריה, אך היא מוגבלת ביכולותיה.

ישראל שלח ידו גם בפרוזה, בשירה, במחזאות, בתרגום מגרמנית ובחיבור חוברות הדרכה ומאמרים בעיתונות הקיבוצית. את הכל רשם על דפדפות בכתב ידו.

אשתו, לונקה, מתה ב-2001. ישראל הותיר אחריו שני ילדים – יזהר ואביגיל – ושישה נכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ