בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התמלא תקווה מקריאה ב"הארץ"

נימר מורקוס, מורה וקומוניסט, שכונה "אבי העניים", היה ממקימי המפלגה הקומוניסטית בישראל. "הוא תמך במאבק של עניים ושל פליטים, אך תוך יצירת דיאלוג", אמרה בתו

8תגובות

יומיים לפני שמת, בעודו שוכב בבית החולים, ביקש נימר מורקוס מבנותיו להקריא לו מאמר של יואל מרקוס שפורסם ב"הארץ". מורקוס, שאיבד את ראייתו לפני כ-15 שנה, הקפיד שיקריאו לו את "הארץ" יום-יום. "הקראנו לו את כל המאמרים, 'גלריה', 'המוסף' וכמובן - את סייד קשוע", סיפרה השבוע בתו, הזמרת אמל מורקוס. "היה לו חשוב לקרוא ניתוחים פוליטיים שנכתבו מהצד הציוני והיהודי", הסבירה.

מורקוס נולד בכפר יאסיף שבגליל. את פעילותו הציבורית החל אחרי 1948. יחד עם קבוצת מלומדים מהכפר הוא ייסד מועדון תרבות, שהיה פעיל בשנות ה-50, ואירגן פסטיבלי שירה בהם השתתפו כל המי ומי של עולם השירה והספרות הערבית.

לאחר שסיים את סמינריון ה"הכנה למורים ערבים" שאירגן משרד החינוך ביפו ב-1950, הוא החל ללמד בכפרים שונים. "המשטר הצבאי היה מקפיץ אותו ממקום למקום. הם היו אומרים לו - 'לך ללמד בכפר הזה והזה'. הוא היה הולך לשם ברגל, שוכר חדר, ומלמד", סיפרה בתו.

כמורה הוא יזם והקים את ארגון המורים הדמוקרטיים – שכלל מורים ערבים ויהודים, ודאג לזכויותיהם. ב-1953 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית. חמש שנים לאחר מכן פיטר אותו משרד החינוך מהעבודה כמורה. כמה מתלמידיו, היום בני 70, סיפרו בהלווייתו, כי המשטרה הוציאה אותו מהכיתה - ישר לניידת.

לאחר שנים רבות בהן היה עסקן פוליטי וחבר מועצה מקומית, הוא נבחר לראשות מועצת כפר יאסיף – תפקיד בו כיהן ברציפות עשרים שנה.

בתקופה זו, לדברי בתו, התגלה גם כ"פמיניסט גדול". הוא ייסד את המקלט הראשון לנשים מוכות במגזר הערבי וכן דאג לשחרר את עובדות המועצה לחופשה בתשלום ביום האישה.

אבל מעל הכל הוא היה מורה. מורה שהכשיר לחיים לא מעט אנשי רוח פלסטיניים ידועים – בראשם מחמוד דרוויש. ב-1999, כשדרוויש ביקר את מורקוס, הוא הזכיר לו את קופסת הצבעים ומחברת הציור הראשונות שלו – אותן קיבל ממורקוס.

במוזיאון דרוויש ברמאללה תלויה התעודה של המשורר הפלסטיני – עם חתימתו של מורקוס. בהערות הוא כתב כי צפוי לו עתיד מזהיר ושהוא תלמיד מצטיין ומוכשר.

מורקוס הותיר אחריו את אשתו נביהה, שש בנות ו-14 נכדים. ההלוויה שלו נערכה ברוח קומוניסטית. הוא נעטף בדגל אדום כשברקע נוגן האינטרנציונל. היו בה בני כל הדתות. "הוא תמך במאבק של עניים ושל פליטים, אך תוך יצירת דיאלוג", אמרה בתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו