מת פרופ' מרסל אליקים - "בן דור הנפילים של הרפואה"

אליקים, בן 92 במותו, היה חתן פרס ישראל לרפואה ופרופ' באוניברסיטה העברית שחינך דורות של רופאים בישראל

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

פרופסור מרסל אליקים, חתן פרס ישראל לרפואה, מת בסוף השבוע בגיל 92. אליקים, פרופסור באוניברסיטה העברית, היה רופא ומחנך שגידל דורות של רופאים בישראל. הוא יובא למנוחות מחר ב-15:30 בחלקת יקירי ירושלים בגבעת שאול.

אליקים נולד בפלובדיב שבבולגריה ב-1921 ולמד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סופיה בין 1944 ל-1949. כשסיים, עלה לישראל וב-1950 החל את לימודיו במחזור הראשון של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בהצטיינות ב-1952.

"התחלתי לעבוד כבר בראשית הלימודים כמתנדב ב'הדסה'. שלחו אותי למעברת ראש העין מיד עם הגעת העולים לשם. עבדתי כסטודנט חצי שנה במעברה הזאת. שם עשינו רפואה אמיתית, כמו שצריך, בלי אמצעי אבחון משוכללים, רק עם הסטטוסקופ", סיפר לימים. הוא התגייס לצה"ל כשסיים את הלימודים, ושירת בחיל המדע ובמכון הביולוגי בנס ציונה עד 1954.

במשך 20 שנה הוא ניהל את המחלקה הפנימית בבית החולים "הדסה" בירושלים. "הוא הצטיין, לפי עדותם של קולגות ותלמידים, בכושר האבחון והניתוח החד והמבריק ליד מיטת החולה", נכתב באתר פרס ישראל. "נוסף לתרומתו הגדולה לבריאותם של תושבי ירושלים הוא גם חינך דורות רבים של רופאים, שעשרות מהם מכהנים בתפקידי מפתח במערכת הבריאות כרופאים בכירים, כמנהלי מחלקות וכמנהלי בתי חולים בכל הארץ. "עברו דרכי למעלה מ-3,000 תלמידים; כולם היום רופאים. חינוך של רופאים היה הייעוד שלי", אמר אליקים.

אליקיםצילום: משרד החינוך

אליקים אף ייסד את בית הספר הראשון ללימודי המשך ברפואה בשיתוף פעולה של הדסה, קופת החולים הכללית והאוניברסיטה העברית. במקביל גם לימד רופאים ממדינות אפריקה וממדינות אחרות ותרם בכך לטיפוח יחסי החוץ עם מדינות העולם.
"כשפרשתי לגמלאות מהדסה, עברתי לנהל מחלקה בבית החולים 'ביקור חולים'. שם ראיתי את הייעוד שלי כמחנך של רופאים-עולים, בעיקר ממזרח אירופה ומצרפת. החינוך הבסיסי של רבים מהם היה לקוי, אף שכולם היו מוכשרים ואינטליגנטים. הם היו צריכים להגיע לרמה של הרופא הישראלי. הצלחתי, וכולם הסתגלו ועובדים ברחבי הארץ", סיפר.

אליקים אף היה דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית; חבר המועצה להשכלה גבוהה; והיו"ר הראשון של המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. כמו כן, כיהן כחבר מערכת של עיתונים מדעיים-רפואיים בארץ ובחו"ל וייסד את "החברה הישראלית לחקר הכבד".

הוא עסק הרבה במחקר קליני ופרסם למעלה מ-220 מאמרים. הוא חקר מחלות חריפות וכרוניות של הכבד, במיוחד אצל נשים בהריון. הוא חקר גם את הקדחת הים-תיכונית המשפחתית, מחלה קשה ונפוצה מאוד באזורנו, ותיאר את מהלך המחלה הממושך ואת שיטת הטיפול בה. כמו כן הוא הוציא לאור ספר אודות המחלה וכתב פרקים בספרי לימוד יוקרתיים. את אחד משיאיו המקצועיים תיאר אליקים כך: "הייתי אחד הראשונים להמצאת הטיפול במחלת 'הקדחת הים תיכונית'. המחלה מתבטאת בחום ובכאבי בטן שנמשכים כל החיים ואין יודע עד היום מהו הגורם למחלה זו".

עם פרישתו לגמלאות ניהל את החטיבה הפנימית בבית החולים ביקור חולים בירושלים, שם עבד שמונה שנים. בשנים האחרונות לפעילותו הרפואית כיהן כנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. ב-2001 קיבל את פרס ישראל לרפואה. "פרופ' אליקים הוא בן דור הנפילים בשטח הרפואה, דור ההולך ונעלם מנוף ארצנו", כתבו השופטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ